אחרי עשור של חקירות: בנק הפועלים הסיר מעליו גיבנת שדרשה ממנו הון אדיר

פרשת הסיוע לאזרחים אמריקאים להעלים מס הגיע לסיומה בסוף השבוע, כשהפועלים ישלם קנס של כ-900 מיליון דולר • לכך יש להוסיף את התשלומים לעורכי הדין ולרואי החשבון, המסתכמים במאות מיליוני שקלים • ואם לא די בכך, זו רק סיומה של הסאגה הפלילית - התביעות האזרחיות בדרך

יורם דנציגר, דב קוטלר, אריק פינטו, ציון קינן, פיני רובין וצבי זיו / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, תמר מצפי, רפי קוץ, גלובס
יורם דנציגר, דב קוטלר, אריק פינטו, ציון קינן, פיני רובין וצבי זיו / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, תמר מצפי, רפי קוץ, גלובס

באיחור מאוד לא אופנתי בנק הפועלים  ישלם קנס אדיר - כ-900 מיליון דולר - כדי לסיים בקרוב את חלקו בפרשת הסיוע להעלמות המסים של לקוחות אמריקאים כשהוא מסיר מעליו גיבנת שדרשה ממנו הון אדיר, שכבר פגעה בדוחותיו בדמות הפרשות והוצאות בהיקף שנאמד ב-4.5 מיליארד שקל, ושכפועל יוצא גם באה לידי ביטוי בשווי של הבנק בבורסה.

רגע לפני סוף השבוע הפועלים הודיע על כך שהגיע להסכמות רשמיות וסופיות עם השלטונות בארה"ב, שיאפשרו לו להתקדם לשלב האחרון של התביעות הנגזרות והייצוגיות, שבוודאי יגיעו, לפני שיותיר מאחוריו את פרשות הסיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים ואת מעורבותו בפרשת השוחד בארגון פיפ"א.

במסגרת ההסכמים, נקבע כי הבנק ישלם סך כולל של 904 מיליון דולר עבור סגירת ההיבטים האמריקאים של שתי הפרשות. מדובר בסכום שגבוה ב-4.2 מיליון דולר בלבד מהסכום שהבנק הפריש עד כה, כך שדוחותיו הכספיים העתידיים יושפעו רק במידה זניחה.

כך יסתיימו שתי הפרשות שהעיבו בשנים האחרונות על הבנק, שעבר לניהולו של דב קוטלר רק בשלהי 2019. האחת היא פרשת הסיוע להעלמות מס על-ידי לקוחות אמריקאים, שבגינה ישלם הבנק 874.3 מיליון דולר, והשנייה היא מעורבות בפרשת השוחד בפיפ"א בגינה ישלם 30 מיליון.

1. החקירה גררה הוצאות עצומות

בפרשת פיפ"א הפועלים הוא הנציג היחידי מהמערכת הבנקאית הישראלית, אך בפרשת הסיוע להעלמות המס ללקוחות אמריקאים הוא הישראלי השלישי והאחרון שמסיים את הפרשה, ובמחיר גבוה בהרבה משני מתחריו - לאומי ומזרחי טפחות - גם יחד. לאומי שילם קנסות בהיקף 400 מיליון דולר ומזרחי טפחות שילם 195 מיליון דולר. למעשה, הבנק חטף את הקנס השני בגובהו בעולם בפרשה הזאת.

גובה הקנס החריג והחריף שמשלם הבנק כבר נרשם בדוחותיו והוא צפוי שלא להכביד משמעותית על תוצאותיו בעתיד, להוציא הפרשה בגובה של כ-15 מיליון שקל.

עם זאת, מדובר בפרשה קשה שנזקיה הכספיים לבנק רחוקים מלהיות זניחים ומסתכמים בכ-4.5 מיליארד שקל לפי שעה. ההוצאות הכספיות של הבנק בגין שירותי משפטיים, ייעוץ וראיית חשבון, כנראה עולות על 1.3 מיליארד שקל, שמתווספים לקנסות בהליכים הפליליים והאזרחיים שהבנק משלם בארה"ב.

2. 100 מיליון שקל לייעוץ משפטי ישראלי 

על פניו, נראה  שהפועלים לא המציא את הגלגל ועשה דברים שבנקים אחרים שנקנסו על-ידי האמריקאים עשו. ועדיין, היקף הקנסות של הפועלים יותר מכפול מזה של לאומי וגדול פי 4.5 מזה של מזרחי טפחות, בעיקר משתי סיבות: היקף הפעילות של העלמת המסים ללקוחות אמריקאים גדולה יותר וגם כי בתחילת הדרך בבנק לא טיפלו בפרשה באופן ראוי וברצינות המתבקשת, בחוכמה שבדיעבד.

כך, ההודעה האמריקאית מציינת כי "בתחילה שיתוף הפעולה של בנק הפועלים היה לא מספק, וזאת משום בדיקות פנימיות לא ראויות ומתן מידע לא מלא ולא מדויק לממשל האמריקאי".

גורמים בישראל מסבירים שבדברים אלה מכוונים האמריקאים לכך שהיועצים המשפטיים של הבנק גרסו בשנים הראשונות שלא מדובר בפרשה גדולה, ושלא כדאי למהר ולהגיע להסדר, כפי שעשו בבנק לאומי. בדיעבד זה נראה כצעד שגוי, שהוביל להגדלה ניכרת של הקנס, במה שמגדירים היום כדרך של האמריקאים לסמן לבנקים בעולם. תפיסה זו השתנתה כבר לפני כמה שנים, כשהבנק שינה קצב במהלכים לסגירת הפרשה. 

על-פי גורמים מעורים בתחילה הבנק לא קידם מהר מספיק את הטיפול בפרשה, בגלל עצות מעורכי הדין, בדגש על אלה האמריקאים.

הפועלים הסתייע בשורת משרדי עורכי דין. משרד אחד מקומי, גורניצקי ושות' בהובלת עו"ד פיני רובין, קיבל לאורך השנים תשלומים שמוערכים בכ-100 מיליון שקל בגין הייעוץ לבנק. היתר, ככל הידוע שלושה משרדי עורכי דין אמריקאים, קיבלו מהבנק תשלומים שמוערכים בכמיליארד שקל נוספים.

בנוסף, היו תשלומים נוספים שנאמדים ב-250-300 מיליון שקל, למשרדי רואי חשבון ויועצים אחרים, ששימשו את הבנק לעיבוד והעברת מידע לשלטונות בארה"ב.

עם זאת, נדגיש, בסופו של יום בנק הפועלים הוא היחיד שבמסגרת ההסכם עם האמריקאים הודה ב-"guilty plea" לגבי פועלים שווייץ, בעוד ששאר הסעיפים בהם הודה פחות חמורים. "כמעט ואין בנקים שהורשעו בצורה החמורה", אומר גורם בשוק, שמעיר כי תיאורי האמריקאים לגבי "הזדון" חמורים מתיאורים אחרים שננקטו בעבר.

3. פרשה שנמשכה חמישה מנכ"לים

על-פי הודעת משרד המשפטים האמריקאי, הפועלים "הודה בקשירת קשר עם מעלימי מס אמריקאים להחבאת נכסים והכנסות בחשבונות מרוחקים", כשהפועלים שווייץ אף חתם על הסכם טיעון עם הרשויות בארה"ב. הפרשה מתייחסת לשורת מעשים שעשה הבנק בשנים 2002 עד 2014, כאשר בנק הפועלים סייע להעלמה של 7.6 מיליארד דולר בכ-5,500 חשבונות "סודיים" בשווייץ.

ישנם חמישה מנכ"לים בפועלים שכיהנו בתקופות שרלוונטיות לפרשה: אלי יונס שכיהן כשנה וחצי בתחילת התקופה שהאמריקאים נקבו בה, ושהוחלף על-ידי צבי זיו שכיהן כמנכ"ל בשנים 2003 עד 2009. זיו הוחלף על-ידי ציון קינן שכיהן כמנכ"ל עד 2016.

אחריו הגיע אריק פינטו, שכבר ניהל את הבנק בתקופה שבה כבר לא נעשו מעשים פסולים לפי האמריקאים. בשלהי 2019 מונה למנכ"ל הפועלים דב קוטלר, שהגיע לבנק מבחוץ וללא משקעי עבר, קיבל לידיו את תפוח האדמה הלוהט הזה והמשיך את המגעים מהיכן שקודמו הגיע והביא במהירות לסיים את הפרשה - דבר שיסייע לבנק מכל בחינה, בהסתכלות לעתיד. בכל הקשור אליו הרי שמדובר בסיום נדרש לפרשה, הרבה לאחר שכבר היה ברור שתעלה לבנק הרבה יותר מאשר עלתה למתחריו.

4. התביעות שבדרך והסכנה לנושאי משרה 

ואולם, עדיין לא מדובר בסוף פסוק. גם התשלום האדיר בגובה 4.5 מיליארד שקל אינו מסכם את הפרשה עדיין. צפויות תביעות נגזרות וייצוגיות, שסביר שיעלו לבנק עוד סכומי כסף ניכרים בגין תשלומים לעורכי דין וכנראה גם בגין תשלומים שישולמו במסגרת הסכמי פשרה. וזאת, בעקבות ההודאות של הבנק מול גורמי הממשל בארה"ב.

לסוגיה זו חשיבות רבה גם לנושאי משרה בבנק, בהווה ובעיקר בעבר. השלטונות בארה"ב ציינו כי יש ארבעה בכירים, כולל שני דירקטורים בפועלים שווייץ, שהיו מעורבים ישירות בסיוע להעלמת המס כאמור. השמות של ארבעת האנשים הללו אינם ידועים, אך כנראה מדובר בעיקר בנושאי משרה בקבוצת הפועלים שקשורים לפועלים שווייץ. אולם, נראה כי התביעות שיגיעו, יגעו במנהלים ובדירקטורים נוספים שעבדו ואולי אף עובדים בבנק, בדומה למה שהיה כבר בלאומי.

הבנק עצמו יידרש לסוגיית מעורבותם של מנהלים בעבר, במסגרת ועדת בדיקה בלתי תלויה שהקים "לפי דרישת המפקחת על הבנקים" וש"בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר", אשר "תבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את המעשים נשוא חקירת המס בכללותה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון".

בבנק כבר הבהירו, כי "הוועדה תבחן את מיצוי זכויות הבנק בקשר עם חקירת המס, ובכלל זה האם טובת הבנק מצדיקה נקיטת הליכים או צעדים אחרים כלפי כל צד שלישי ו/או הגעה להסדרים אחרים".

5. בבנק מקווים להחזר מביטוח הדירקטורים 

כאן גם נכנס לתוקף היבט חשוב אחר והוא הביטוח. בעוד שלגבי הקנסות האדירים שהושתו בארה"ב, סביר שלא יהיה כיסוי ביטוחי, הרי שביחס לתביעות הנגזרות והייצוגיות יש לבנק ביטוחי דירקטורים ונושאי משרה. נזכיר כי מזרחי טפחות הגיע לפשרה עם מבטחיו בדבר תשלום של 23 מיליון דולר בעוד שלאומי קיבל ממבטחיו 93 מיליון דולר.

בשוק מעריכים כי בסופו של יום הפועלים יישא ברוב הנזק בעצמו ביחס לקנסות (שכבר הופרשו כהוצאה כמעט לחלוטין), ובנוגע לתשלומים העתידיים על תביעות נגזרות וייצוגיות יהיו החזרים מחברות הביטוח. עדיין מוקדם להעריך את היקף ההחזר מהביטוח.

הפועלים נמצא גם בתקופת מבחן לשלוש שנים. אם הוא יפר תנאים שנקבעו לו, אז הוא יורשע בסעיפים חריפים יותר, אך זאת ללא מוניטור חיצוני, שנשאר עם הבנק, דבר שקרה בעבר למשל בלאומי ששילם סכום נוסף עבור שירותים אלה.

6. הבנק סייע להלבין כספי שוחד של אנשי פיפ"א


על-פי הודעת משרד המשפטים האמריקאי בנק הפועלים השתתף בקנוניה להלבנת הון שהניעה את פרשת השוחד בפיפ"א. במסגרת זו בנק הפועלים הלבין, על-פי ההסדר, תשלומים בסך 21 מיליון דולר, כשבנוסף הוא ישלם קנס בגובה 9 מיליון דולר, תוך השבת הכספים שסייע להלבין. "במשך קרוב לחמש שנים עובדי בנק הפועלים השתמשו במערכת החשבונאות האמריקאית להלבנה של עשרות מיליוני דולרים בתשלומי שוחד למנהלים מושחתים במדינות רבות". במסגרת הפרשה הבנק סגר את בנק הפועלים אמריקה הלטיבית ואת הפעילות במיאמי. גם בנק פועלים שווייץ נמצא בימים אלה בספיחים אחרונים של סגירתו.

צרו איתנו קשר *5988