גובר הלחץ מצד העסקים ומדינות המחוז על ממשלת גרמניה להסיר את הסגר

איגוד התעשיינים הגרמני פרסם אולטימטום לממשלה הפדרלית הדורש תוכנית יציאה מסודרת החל ממחרתיים, פוליטיקאים בכירים יצאו נגד מדיניות המקדשת מניעת קורבנות קורונה "בכל מחיר", וחלק ממדינות המחוז כבר פעלו באופן עצמאי כדי להקל על התושבים

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל / צילום: Bernd von Jutrczenka/Pool, AP
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל / צילום: Bernd von Jutrczenka/Pool, AP

גובר הלחץ על ממשלת גרמניה להסיר בקרוב את ההגבלות על המשק בעקבות מחלת הקורונה. איגוד התעשיינים פרסם בימים האחרונים אולטימטום לממשלה הפדרלית, הדורש תוכנית יציאה מסודרת החל ממחרתיים, פוליטיקאים בכירים יצאו נגד מדיניות המקדשת מניעת קורבנות קורונה "בכל מחיר", וחלק ממדינות המחוז כבר פעלו באופן עצמאי כדי להקל על התושבים ועל העסקים הנמצאים בסגר כבר קרוב לחודש וחצי.

מחרתיים (ד') צפויה הממשלה להודיע על תוכנית היציאה של גרמניה, שעד כה צלחה את משבר הקורונה בהצלחה יחסית, ועם מספר קורבנות מועט. כ-6,900 בני אדם מתו מקורונה בגרמניה בחודשיים האחרונים, מספר מועט יחסית ליותר מ-25 אלף קורבנות שנרשמו בספרד, איטליה, צרפת ובריטניה, כל אחת בנפרד, עד כה. בשבועיים האחרונים הוסרו בהדרגה מגבלות על העסקים במרחב הציבורי, אולם הסקטור הציבורי טרם חזר לעבודה, מסעדות ובתי קפה עדיין סגורים לציבור, כמו גם חדרי כושר, ובאופן פורמלי עדיין אסורה התקהלות של יותר משני אנשים שאינם בני משפחה אחת.

אחד מאלו שמובילים את הלחץ על מרקל הוא ראש מדינת המחוז המאוכלסת ביותר, נורדריין וסטפליה, ארמין לאשט, שמתכוון להתמודד על תפקיד ראש המפלגה השמרנית ולהחליף את מרקל אחרי הבחירות הבאות. לאשט גייס מומחים ו-ווירולוגים באופן עצמאי כדי לגבש המלצות ליציאה מהסגר. שר הבריאות של מדינת המחוז אף הודיע כי יפתח את הגנים ובתי הספר היסודיים אם הממשלה הפדרלית תהסס לעשות זאת בימים הקרובים. גם מדינות מחוז אחרות, שנפגעו פחות ממגפת הקורונה, כבר נקטו צעדים באופן עצמאי. בנידרזאקסן רוצים לפתוח את המסעדות מהשבוע הבא, ובסקסוניה-אנהלט הגדילו את את מספר האנשים המותר להתקהלות לחמישה.

מרקל הבהירה במסיבת העיתונאים האחרונה שלה כי היא מעדיפה להיות זהירה כעת, ביציאה מהסגר, מאשר לשלם על כך בצעדים חדשים בעתיד. נכון לעכשיו אין תוכנית מוחשית לפתיחת בתי הספר והגנים במדינה, בין השאר.

הגורם החשוב ביותר בלחץ להסיר את הגבלות ההתקהלות וצעדי הסגר הוא המצב הכלכלי. כ-30% מהחברות בגרמניה אמרו כי לא יצליחו לשרוד יותר משלושה חודשים אם צעדי הסגר יישמרו. זאת, למרות מדיניות מענקים וחלוקת כסף לעצמאים בה פתחה הממשלה כבר בתחילת המשבר. גם המצב בחנויות שנפתחו בשבועיים האחרונים - אך שעומדות ריקות ברובן בגלל מיעוט קונים - אינו מבשר טובות על צמיחה אפשרית. גרמנים רבים חוששים מהעתיד הכלכלי ומעדיפים לחסוך את כספם.

משרד האוצר הגרמני חוזה כי התמ"ג הגרמני יתכווץ השנה בשיעור חסר תקדים של כ-6.3%. זה אמנם 2%-3% פחות מאשר הכלכלות של איטליה וספרד, אך עדיין נתון עגום בעבור תושבי גרמניה. המשרד חוזה התאוששות של הכלכלה רק ב-2022, ומעריך כי השפעות משבר הקורונה יהיו חמורות יותר מאלה של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.

בינתיים מרקל מתמודדת עם הלחץ בהצלחה, ושומרת על האהדה הגבוהה בציבור לה זכתה. שר הפנים הורסט זיהפר, שנחשב ליריב מר, אף שיבח את פעילותה ואמר כי הוא "שומע שיחות" על כך שעליה להישאר לקדנציה נוספת בראשות המדינה. מרקל הודיעה כי תפרוש אחרי הבחירות בסוף השנה הבאה. "הקנצלרית ממשיכה לשים את הרגל על הבלם" כתב היום הכתב הפוליטי ניקולאס בלומה באתר "דר שפיגל", "במשבר הפליטים היא ביקשה הרבה מהציבור הגרמני, אך לפתע היא כבר אינה סומכת עליו, היא חושבת שאנחנו כולנו ילדים".