"משלמים עשרות אלפי שקלים במסים, ונכון להיום המדינה פשוט מתעלמת מאיתנו. כמו ארגון פשע"

אחד התחומים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה ועדיין לא רואים בו את האור שבקצה המנהרה, הוא ענף האירועים. ההקפאה של המשק שלחה את בעלי אולמות האירועים להתמודד עם גל עצום של ביטולים, לנסות לדחות את מה שאפשר, בזמן שהחובות נערמים בכל יום שעובר.

כמעט חודשיים הם יושבים בבית, וגם כאשר ענפים אחרים במשק חוזרים לפעילות - לא ברור מתי אולמות האירועים יוכלו לשוב לשגרה מלאה. "אם יחזירו אותנו עם מגבלות, יכול להיות שלא נוכל לעמוד בהן. אם יגידו בלי מבוגרים? אנשים לא יעשו אירועים. מסיכות, מרחק, או מקסימום משתתפים - לא בטוח שאנשים ירצו לעשות אירועים ככה", אומר חגי כהן, בעלים משותף של אולם השמחות לואר במודיעין. "גם כשנחזור לעבוד, נהיה במצב קשה. בוטלו אירועים ולא נכנסו חדשים. הנזק שלנו מתמשך, אנחנו נחזור לעבודה עם יומן ריק. זו תהיה כחצי שנה של בור, בלי עבודה, רק הוצאות קבועות".

כהן ושותפיו הם בעלי שליטה בחברה. "לכן לא קיבלנו כלום, ממש שום דבר. במקום לתת גב לעסקים, עשו בדיוק ההפך. שקל לא קיבלתי, מלבד זה שביטלו לי את הארנונה. זה לא הגיוני שהמדינה שלנו, שאנחנו מרפדים אותה כל השנה, לא נותנת לנו כלום. אנחנו קורסים. המדינה גוזרת עלינו גזר דין מוות, כמו הוצאה להורג של דעא"ש, ולא לוקחת אחריות. פוקס והלפרין הפעילו לחץ, וקיבלו אישור לפיצוי של מיליונים. למה את זה אישרו? המדינה הייתה צריכה לפתוח עבורנו ברז, קודם כל לתת. לקחת היא יכולה אחר כך".

בחודש אחד, בוטלו או נדחו באולם של כהן כ-30 אירועים. היומן ריק בחודשים הבאים, כאשר חוסר הוודאות משפיע גם על הלקוחות. החודשים שהיו סגורים התפוגגו, והשותפים מנסים לדחות אירועים כדי לא לבטל את המעט שנותר. "ניסינו לדחות, אבל אנשים העדיפו לבטל אירועים. אנחנו לא יכולים להתנצח עם לקוח ולחייב אותו בקנס על הביטול, אי אפשר להיכנס לעימות כספי. שני הצדדים צודקים פה. לא רציתי להיות במצב כזה מול לקוחות, אנחנו מאוד נזהרים על השם שלנו, ואנחנו מפסידים מזה עכשיו".

ניסיתם לדחות הוצאות?

"הוצאות קבועות צמצמנו - אבל אי אפשר לבטל הכול. יש לנו שכר דירה ודמי ניהול, הוצאות חשמל של מקררים, אבטחה וביטוח, טלפון, הדברה, הרבנות ועוד. אלו הוצאות של 60 אלף שקל בחודש, בזמן שמסגרת האשראי בבנק היא 80 אלף שקל. אנחנו חייבים כסף לספקים, הם כל הזמן מפעילים לחץ ואין לי תשובות לתת להם. יש לנו מינוס בחשבון ואין לנו מאיפה לשלם. ספקים בוכים לי, מבקשים חלק מהכסף, ואין לי מאיפה לתת להם. אלו אנשים שאנחנו עובדים איתם שנים, אנחנו נקרעים מזה. העברנו לחלק מהספקים כסף ממה שאין לנו, זה מצב בלתי נתפס. ביטלנו את הצ'קים של השכירות ולרבנות, אבל אנחנו נצטרך לשלם את זה.

"אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים במסים, ונכון להיום המדינה פשוט מתעלמת מאיתנו. כמו ארגון פשע - לוקחת לך כסף מהכיס, וכשהיא סוגרת אותך, היא לא באה ועוזרת. שקל לא קיבלנו. בגרמניה, אמרו שכל העסקים לא משלמים שכירות באישור המדינה, ובעל הנכס לא יכול לתבוע אותם. כאן המדינה ישבה על הגדר, וכל שוכר נשלח לעימות מול בעל הנכס. שולחים לנו מכתבים, רוצים את הכסף, ועכשיו גם מאלצים אותנו לקחת עורך דין כדי להתגונן. בתי המשפט יוצפו בתביעות כאלו".

למענק אתם לא זכאיים. ניסיתם לקחת הלוואה בערבות מדינה?

"את ההלוואה שהמדינה ניסתה לדחוף לנו לגרון, לא מאשרים לנו. רציתי לקחת הלוואה מחוסר ברירה, אבל אנחנו נתקלים בקיר אטום. התעסקנו שבועיים עם הדוחות והמאזנים לטפסים של ההלוואה, ובסופו של דבר דחו אותנו. אובדן ההכנסות שלנו מוערך בכמיליון וחצי שקלים עכשיו, וגם אחרי שנחזור לשגרה ההתאוששות תיקח זמן".

איך התקופה הזו משפיעה עליך?

"אנחנו, הבעלים, לא מושכים משכורות בכלל. אני צריך לשלם שכירות ומזונות. קשה לשרוד, גם אם אנחנו קונים רק אוכל. זו תקופה לא קלה. חוסר הוודאות הזה, אתה לא יודע לאן אתה הולך. אין לי מקצוע אחר, אני שבע שנים בתחום. הכול היה בסדר עד הקורונה, מה שתלוי בי, אני יודע לייצר, אבל כבלו לי את הידיים. סגרתי את העסק, הכנסתי את כל הדברים פנימה, זו הייתה הרגשה קשה. אתה לא יודע מתי אתה חוזר, אתה בחוסר אונים. כמו איזו בובה, בזמן שהמדינה לא לוקחת אחריות. אני לא ישן טוב בלילה, הכול אצלנו ברמת סיכון מאוד גבוהה. אני כל יום חרד: מה יקרה אם העסק שלי נופל? אני לא יודע מה לעשות". 

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il