עמותות | ניתוח

העמותות מדממות וכלל לא בטוחות שישרדו את משבר הקורונה

דווקא בזמן שבו מספר המובטלים עולה וכך גם מספר הנזקקים לשירותי המגזר השלישי, שרויות עמותות רבות במשבר עמוק לאחר שנת בחירות מטלטלת • קרן הסיוע של הממשלה עדיין לא קמה, הקלות נוספות עליהן דובר טרם הגיעו ליעדן, הבור התקציבי מעמיק וקיומן של עמותות רבות הופך מוטל בספק

חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

משבר הקורונה פגע כמעט בכל סקטור במשק; עצמאיים ועסקים קטנים, שכירים ועסקים גדולים, ארגוני המגזר השלישי. ואמנם, הפגיעה במגזר השלישי לא החלה בצל המשבר. העמותות - המופקדות על סיוע לאוכלוסיות המוחלשות, נטולות רשת הביטחון והראשונות להיפגע - מצויות מזה חודשים בקרב תקציבי ובמאבק על כל אגורה, כאשר רבות מהן נסמכות על התקשרויות ותקציבים אותם מעניקה המדינה - תקציבים שבוששו להגיע בשל שנת הבחירות הארוכה והיעדר תקציב מדינה.

הארגונים המהווים את התשתית החברתית של ישראל, סופגים בעת הזו מכה כפולה; זו של פגיעה שנמשכה חודש אחר חודש ואילצה אותן לקצץ בתקציבן ולהתדפק על דלתות הפילנתרופיה, וזו של מגפת הקורונה. ההלם הכלכלי המיידי הוביל כרבע מהעמותות לפחות לדומם פעילות עוד במהלך חודש מרץ, אך בסקר שבוצע במהלך חודש אפריל בקרב יותר מ-300 ארגונים על ידי ארגון הגג של המגזר השלישי, מתברר כי הפגיעה בארגונים כה אנושה, עד כי 39% מתוכם מעריכים בסבירות בינונית עד גבוהה כי לא ישרדו את המשבר.

המגזר השלישי מעסיק כ-15% מכוח העבודה בישראל ואחראי על כ-6% מהתל"ג. לארגונים שלושה מקורות מימון עיקריים: תרומות, הכנסות ממכירת מוצרים ושירותים ותקציבים ממשלתיים (תמיכות, מענקים וחוזים). כעת מתברר כי 85% מן הארגונים הגדולים ו-86% מן הארגונים הקטנים נפגעו. ביותר משני שליש מן הארגונים היכולת לספק שירותים נפגעה משמעותית או שהופסקה לחלוטין, ובארגונים קטנים הפגיעה חמורה יותר, ועבודתם של 38% מהם הופסקה לחלוטין. 89% מן הארגונים מדווחים על צמצום הכנסות מהמדינה והכנסות עצמיות, 61% מן הארגונים מדווחים על צמצום הכנסות מתרומות, ובקרב כ-70% מהארגונים הצטמצם היקף העבודה בשכר ו-55% מהעובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו בממוצע בכל ארגון. בקרב 38% מהארגונים הצטמצמה פעילות המתנדבים בארגון, בזמן שבקרב 15% מהארגונים דווקא גדלה הדרישה לשירותים שהארגון מספק. 85% מן הארגונים, אם כן, מדווחים על פגיעה ביכולת לספק שירותים חברתיים.

עומק הפגיעה בעמותות
 עומק הפגיעה בעמותות

עם האצבע בסכר

העמותות הן שחקן משמעותי ברשת הביטחון החברתית שמוצעת לאוכלוסייה; משקלן באספקת שירותים חברתיים (רווחה, בריאות, חינוך ותרבות) גדל בעקבות תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים. במקביל, רבים מארגוני המגזר השלישי נזקקים לכספי הפילנתרופיה כדי לספק שירותים, אך גם בגזרה הזו הם נאלצו לספוג מהלומה קשה. כשהחל המשבר הכלכלי, תרומות רבות הופסקו באופן מיידי. תרומות מחו"ל ותרומות מקרנות ובעלי יכולת בארץ הם מקורות הכנסה עיקריים של 39% ו-38% מהארגונים הגדולים לעומת 23% ו-26% מהארגונים הקטנים, ולכן, להפסקת התרומות ישנה משמעות גדולה.

עד כמה המצב חמור? 82% מהארגונים אשר נסמכים על תרומות מהמגזר העסקי כמקור הכנסה עיקרי, מדווחים על צמצום בהיקף התרומות (רובם המכריע של הארגונים עוסק ברווחה). 79% מהארגונים הנסמכים על תרומות מקרנות ומבעלי יכולת (ארגונים העוסקים בתרבות, ברווחה ובחינוך) מדווחים על צמצום בהיקפי ההכנסות מתרומה. 76% מהארגונים הנסמכים על תרומות מחו"ל (ארגונים העוסקים בעיקר בחינוך ומחקר, תרבות ודת), מדווחים על צמצום בהיקפי ההכנסות מתרומה, ו-74% מהארגונים הנסמכים על תרומות מהציבור הרחב (ארגונים הפועלים במגוון התחומים) מדווחים על צמצום בהיקפי התרומה.

מהיכן תגיע הישועה? 29% מהארגונים מקווים שהסיוע הפילנתרופי הוא זה אשר יצליח לחלץ אותם מ"בור הקורונה". האם יש יסוד איתן לאותה תקווה? "הפילנתרופיה היא גורם קטן לעומת המדינה. טעות תהיה לחשוב שהפילנתרופיה יכולה בסדרי הגודל האלו לתת את המענה", אומר אלי בוך, מנהל פילנתרופיה, קרן אדמונד דה רוטשילד ויו"ר פורום הקרנות בישראל, שמוצא את עצמו בזמן האחרון שותף לקרב על קיומן של העמותות. "כרגע הפילנתרופיה עם האצבע בסכר, אבל זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. אנחנו נמצאים באירוע דרמטי - קריסה של המגזר החברתי. הפילנתרופיה מנסה לתת מענה, עם מאות מיליונים שאושרו מתחילת המשבר. הוצאנו כסף כדי שאנשים לא יצאו לחל"ת. בהסתכלות ארוכת טווח, לא יהיו לנו ארגונים לתמוך בהם, אם הממשלה לא תיכנס בהיקפים של למעלה ממיליארד שקלים".

בשעה שבה חלק מהתורמים נאלצים לצמצם את היקפי התרומות ואחרים מנסים לתרום יותר כדי לסייע לארגונים לשרוד, בוך מספר כי אצל התורמים מתחיל להתעורר תסכול. "הם שואלים את עצמם איפה המדינה בסיפור הזה. אנחנו שמים משאבים, אבל איפה המצ'ינג של המדינה? מיזמים משותפים נפגעים כבר למעלה מחצי שנה עקב כספים של המדינה שלא מגיעים. במקומות שהמדינה יצאה, אנחנו מנסים להיכנס בנעליה כדי שהמיזם לא ייפסק אבל התורמים לא מבינים, לא הישראלים ובעיקר לא הזרים. איך זה יכול להיות שהמדינה תצא ואנחנו ניאלץ להחזיק לבד את המיזם המשותף הזה? כעת נדרשת בדחיפות קרן מענקי חירום ייעודית לעמותות וארגונים חברתיים בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל".

אלי בוך, יו"ר פורום הקרנות / צילום: עומרי מירון, גלובס
 אלי בוך, יו"ר פורום הקרנות / צילום: עומרי מירון, גלובס

ממתינים לממשלה

רמת הוודאות לגבי העתיד נמוכה במיוחד בארגונים הקטנים, שם רק ב-53% מהארגונים צופים שלא ייאלצו לסגור את פעילותם בעקבות המשבר, לעומת 69% מהארגונים הגדולים שצופים שהפעילות תימשך למרות השלכות המשבר. 45% מהארגונים הצופים שייאלצו להפסיק פעילות, מקווים למזור בדמות סיוע ממשלתי (בין אם בתקצוב חירום או בביטול הקפאת התקשרויות). ואכן, לאחר תקופה ארוכה שבה נגררו הדיונים למחאה ולמאבק מול המדינה, הוצגה תוכנית שתשמש "גלגל הצלה" עבורן. לפני כחודש אמנם הודיעה הממשלה כי תאפשר לעמותות לקבל מענק כפי שמקבלים עסקים השרויים במשבר, אך הקרן תיפתח להגשת בקשות רק ב-12 במאי, ועדיין לא ידוע מהו גובה הסיוע שיינתן לעמותות ביחס למגזר העסקי.

המענק יינתן לעמותה שספגה ירידה של לפחות רבע מהכנסותיה במחזור מרץ-אפריל, כאשר לפחות שליש מהכנסות העמותה הן בגין שירות, ולא פילנתרופיה בלבד. להערכת משרד האוצר, מרבית הארגונים עונים על קריטריון זה. ואמנם, 2,000 ארגונים גדולים שמחזורם מעל 20 מיליון שקל, לא יקבלו סיוע. השאיפה של פקידי האוצר היא גם לייצר שוויון בתנאי קבלת מה שמכונה בימים האחרונים "מענק ויזל" - במסגרתו ישופו עסקים על החזרת עובדים לעבודה, כך שבאם ייצא לפועל, הוא יינתן גם לעסקים הבינוניים והקטנים, וניתן יהיה להעניקו גם למגזר השלישי.

המענה הנוסף בשלב זה הינו תמיכות - עמותות הזכאיות לסכום תמיכה מהמדינה, יוכלו בהמשך לקבל עד 70% מהסכום כדי לעבור את התקופה הקשה - אך גם במקרה הזה, כרגע עדיין נדרשת עבודה של החשב הכללי והאוצר. גם כאן מדובר במענה חלקי, אשר מחושב לפי בסיס התמיכות, ולא לפי ביצוע הארגונים בפועל. עבור ארגונים רבים מדובר בסכום נמוך בהרבה מהביצוע של הפעילות בשטח. כדי לנסות לגשר על הפערים, פועל משרד האוצר להקמת קרן משותפת עם ארגון הג'וינט, במסגרתה יוקצו 40 מיליון שקלים (30 מתוכם על ידי משרד האוצר), לעמותות שלא מקבלות מענה בתוכנית הנוכחית. בנוסף, עמותות מעידות כי כאשר ניגשו לקבל סיוע בצורת הנחה בארנונה, נדחו על ידי מספר עיריית שטענו כי לא יינתן כפל הנחות, שכן עמותות בלאו הכי משלמות ארנונה מופחתת.

האם מדובר במענה מספק? ארגוני המגזר השלישי דרשו קרן מענקים של לפחות מיליארד שקל, כדי שיצליחו להותיר להפעיל את התשתית החברתית גם ביום שאחרי הקורונה. כך או כך, בפועל, עד לרגע זה העמותות עדיין לא קיבלו סיוע, מלבד מקדמות בגין פעילות - שאינן משפות על נזקי הקורונה הכבדים. "היום שאחרי" מבחינת העמותות הוא קריטי, שכן אם אכן יהיה שרוי המשק במשבר כלכלי עמוק לאורך זמן - ייתכן כי כמות הפניות לעמותות תלך ותעלה. נכון לזמן זה, אין תוכנית חילוץ ברורה למגזר השלישי, כזו שתאפשר את איתנותו וצמיחתו הוודאית בתקופה שבה נדרשים השירותים החברתיים יותר מאי פעם, אך באוצר מדגישים כי בתקופה זו נוספו למעלה מ-350 מיליון שקל לתקציב הרווחה, ומתבצעת חשיבה בשיתוף הארגונים על המשך הדרך. 

צרו איתנו קשר *5988