החלטה תקדימית מונעת את מימוש זכות הסירוב באופן חלקי

בעלי מניות לא יכולים להפעיל באופן סלקטיבי "זכות סירוב ראשונים", ככל שיש בכך כדי להפיל עסקה כוללת למכירת מניות - כך קבעה לאחרונה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, בהחלטה ראשונה מסוגה.

"זכות סירוב ראשונים" הוא סעיף שכלול במרבית תקנוני חברות פרטיות והסכמי מייסדים. משמעותו היא שכל אחד מבעלי המניות יכול לסרב לכך שבעל מניות אחר בחברה ימכור את מניותיו לצד שלישי, לרוב באמצעות הצבת הצעה נגדית המשווה את ההצעה שקיבל בעל המניות שרצה למכור את מניותיו.

זכות סירוב היא קונסטרוקציה משפטית קריטית לחברות פרטיות בהן משמשים מספר קטן של אנשים כבעלי מניות, והיא למעשה הדרך הכמעט יחידה של בעלי מניות בחברות כאלה להבטיח שהם לא יקומו בוקר אחד עם שותפים חדשים ולא רצויים מבחינתם.

בשבוע שעבר נתנה רונן החלטה מעין תקדימית כאשר קיבלה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על בעלי מניות בחברה להפעיל את זכות הסירוב שלהם.

חברת הר קנסו החזקות, המיוצגת באמצעות עורכי הדין גד טיכו וחיים בקשי ממשרד כספי ושות', מחזיקה ב-45% ממניותיהן של שלוש חברות פרטיות ומשותפות לאותם בעלי מניות, שמנהלות בין היתר את קניון גני אביב בלוד ואת חברת ההחזקה והניהול בה משתמשים מרבית הבתים בשכונה.

לאחר שחברת הר קנסו קיבלה הצעה בלתי חוזרת לרכישת כל מניותיה בשלוש החברות תמורת 1.7 מיליון שקל שישולמו במקשה אחת ובמועד אחד, היא פנתה ליתר בעלי המניות השותפים שלה על-מנת לאפשר להם להשוות את ההצעה באמצעות הפעלת זכות הסירוב הנתונה להם בתקנון של כל אחת משלוש החברות.

להפתעתה של הר קנסו, בעלי המניות האחרים הודיעו לה כי הם מפעילים את זכות הסירוב הנתונה להם רק לגבי אחת משלוש החברות - היחידה מבין השלוש שנחשבת לרווחית, ובתמורה ל-566 מיליון שקל בלבד.

בבקשה דחופה לצו מניעה שהגישו עורכי הדין טיכו ובקשי בשם הר קנסו, הם טענו כי בעלי המניות האחרים לא היו רשאים לעשות כן, מאחר שמימוש זכות הסירוב כפוף לתנאי העסקה מול הרוכש הפוטנציאלי, והפעלתה באופן סלקטיבי מסכלת הלכה למעשה את העסקה שנרקמה. אם בעלי המניות האחרים רוצים לממש את זכות הסירוב, טענו, עליהם לרכוש את מניות הר קנסו בכל שלוש החברות המשותפות, ותמורת הסכום המלא שהוצע עבורן.

מנגד טענו בעלי המניות כי קיימת להם זכות סירוב עצמאית לגבי כל אחת מהחברות בנפרד, כפי שבא לידי ביטוי בכל אחד מהתקנונים שלהן, וכי ניתן להבין את ההצעה שקיבלה הר קנסו ככזו המתייחסת בנפרד לכל אחת משלוש החברות.

בהחלטתה להעניק את צו המניעה, קיבלה רונן את טענת הר קנסו, שלפיה ההצעה שקיבלה התייחסה למכירת המניות בשלוש החברות כמקשה אחת, וקבעה כי אפילו אם היא לא היא פעלה בניגוד לתקנוני החברות כשלא התייחסה לכל חברה בנפרד, הרי שבכל מקרה לא היו רשאים יתר בעלי המניות "לקבל" את ההצעה ביחס לחברה אחת בלבד, אפשרות שחברת הר קנסו כלל לא העלתה.

עוד קבעה רונן כי גם "מאזן הנוחות" נוטה בבירור לטובת הר קנסו. שכן אם יועברו כבר עכשיו המניות שלה בחברה הרווחית לידי בעלי המניות האחרים, הם יוכלו לבצע בה שינויים בלא מעורבותה של הר קנסו, שעשויה לחזור להיות בעלת מניות בחברה בסופו של ההליך אם תביעתה תתקבל, וגם יוכלו למכור את המניות לצד שלישי, באופן שיקשה מאוד על השבת המצב לקדמותו אם תזכה בהליך.