מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת במשבר הקורונה היו בעלי שכר נמוך ברבע עד שליש מהשכר הממוצע במשק

כמעט כל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום במהלך משבר הקורונה היו בעלי שכר נמוך ברבע עד שליש מהשכר הממוצע במשק, וזאת למרות שהגיעו מענפים שהבדלי השכר ביניהם משמעותיים, כך עולה מניתוח שנערך באגף הכלכלנית הראשית באוצר.

כך למשל, בענף הפיננסי שבו השכר הממוצע קרוב ל-19.2 אלף שקל עמד השכר הממוצע של המושבתים בענף (כלומר אלה שפןוטרו או הוצאו לחל"ת) על 7.9 אלף בלבד. "ככל ששכר בענף גבוה יותר כך בולט הפער בין השכר הממוצע בענף לבין שכר המושבתים בענף". כלכלני האגף מציינים כי "השבתת עובדים חלשים יותר אמנם מצמצמת את היקף הפגיעה בכושר פעילות החברות ואת היקף הנזק הכלכלי, אולם, החזרת עובדים בעלי פריון נמוך יותר למעגל התעסוקה תהיה כרוכה בקושי רב יותר".

העובדים שהוצאו לחל"ת במהלך משבר הקורונה השתכרו בממוצע כשליש פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של כמיליון העבודים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במהלך המשבר עמד על 6,342 שקל לחודש אצל המעסיק האחרון זאת בהשוואה לשכר הממוצע במשק בשנת 2019 שעמד על 10,481 שקל לחודש. על-פי הניתוח הכלכלי מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו בשירות התעסוקה והביטוח הלאומי מעל למיליון עובדים, רובם (88%) הוצאו לחל"ת. כמחצית מכלל העובדים המושבתים הגיעו מ-6 ענפים: חינוך, שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטוני.

"האתגר יהיה לשלב את העובדים שנפלטו חזרה במעגל התעסוקה (במקומות עבודה קודמים או במשרות חדשות) כמה שיותר מהר", כותבים באוצר, "מעבר לכך יש מקום להשקיע בהקניית כישורים ומיומנויות, בפרט למושבתים שיתקשו להשתלב באופן מהיר בשוק העבודה ולעובדים שיחזרו לעבודה בהיקפי משרה חלקיים, היכן שהדבר יתאפשר. ההשקעה תוכל להוביל להשתלבות איכותית יותר בשוק העבודה ולהעלות לאורך זמן את הפריון במשק".