בין וניס ביץ' לפתח תקווה: הסיוע שקיבל בעלים של מכון כושר אמריקאי גדול פי 30 מזה של מקבילו הישראלי

דורון פרילוק ולוגאן גלבריך מפעילים מכון קרוספיט, לשניהם מחזור שנתי דומה, ושניהם נאבקים כדי למנוע ביטולים של לקוחות • אבל ההבדלים בסיוע ניכרים: פרילוק מפתח תקווה קיבל עד כה 3,000 שקל, בעוד שלחשבון הבנק של הקולגה האמריקאי כבר נכנסו 27,200 דולר • פרויקט חדש

דורון פרילוק: מאמן ובעלים של קרוספיט סופרדרייב, פ"ת

לפני המשבר
מספר מאמנים: 6
מספר מתאמנים: 370 בעלי מנויים וכרטיסיות
מחזור: כמיליון וחצי שקל בשנה
סגירה: 15 במרץ

מה קיבל מהמדינה:
● 3,500 שקל
מענק בתחילת אפריל בגין נזקי חודש מרץ (הכסף עבר)
● 3,000 שקל
קיבל הודעה ב־6.5 על זכאותו במסגרת הפעימה השנייה (ממתין לכסף)

לפני המשבר: דורון פרילוק, מאמן כושר גופני ובריאות ומאמן קרוספיט, נחשף לקרוספיט כאשר התגורר בארה"ב, וכאשר חזר לארץ החל לאמן קרוספיט ופתח את המועדון הראשון שלו ברעננה. את המועדון הנוכחי שלו, בפתח תקוה, פתח ב-2013, ובהמשך הקים את קרוספיט בת ים ב-2016, את קרוספיט נמל תל אביב וב-2017 את קרוספיט ראשון לציון. כיום הוא פעיל במועדון בפתח תקוה. לפני המשבר העסיק המועדון שישה מאמנים, וגילגל מחזור של כמיליון וחצי שקל בשנה.

אחרי המשבר: פרילוק, שבנה מערך אימונים לתקופת המשבר, סופג הפסדים וירידה של כ-25% במצבת המתאמנים שלו. "סגרנו את הדלתות של המועדון ב-15 במרץ", הוא אומר, "אנחנו מאמנים את המתאמנים שלנו במתכונת מרוחקת, אבל לא עושים רק אימוני זום. יש לנו אפליקציה ייעודית שפתחנו עבורם ואנחנו מעלים אליה מדי יום סרטוני הדרכה, מאמרים ומידע. באמצעות האפליקציה יש לנו גם יכולת להגיב למתאמנים ולמתאמנות. אחד הדברים שהכי חסרים למתאמנים בתקופה הזאת זה האינטראקציה החברתית".

פרילוק אומר כי "המטרה היא להקטין את ביטולי המנוי, למרות שיש ביטולים שאי אפשר למנוע, כי אם שני בני הזוג המתאמנים אצלנו נמצאים כעת בחל"ת אז מנוי לקרוספיט זה הדבר הראשון שהם יצמצמו. נאלצתי לצמצם את מצבת המאמנים. לפני המשבר היו לי שני מאמנים שתפסו את רוב השעות ואני המפרנס היחיד שלהם - אחת מהן ירדה ל-70% והשני ל-10%. עם שאר המאמנים נאלצנו להפסיק לעבוד".

מה קיבל מהמדינה: כמדיניות פירלוק בחר שלא לקחת מהמדינה שום "הלוואה שמתחפשת להטבה". כך, למשל, הוא ויתר על דחיית תשלומי המע"מ, "כי לא מדובר בהטבה", וגם על ההלוואות בערבות המדינה. באשר להקלה בארנונה שעליה הודיע משרד הפנים - פטור למשך שלושה חודשים - אומר פרילוק, כי "יש כל כך הרבה אי בהירות סביב הנושא".

פרילוק הגיש וקיבל גם מענקים במסגרת תוכנית הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שניתנו. "בפעימה הראשונה קיבלתי 3,500 שקל בראשית אפריל, ואתמול הגשתי בקשה למענק בפעימה השנייה וקיבלתי הודעה שאני זכאי ל-3,000 מתוך 10,500 שקל והודעה שאני לא זכאי למענק בפעימה השלישית. לסכומים האלה אין משמעות, כי זה לא מתקרב לנזק שיש לנו".

האם הוא מרגיש שהמדינה דאגה לו? "המדינה לא דאגה לנו לשום דבר. אפשר לומר שהלקוחות דאגו לנו במובן מסוים במקום המדינה. הלקוחות שלי, שיש להם את הפריבילגיה הכלכלית לא לבטל את המנוי, הקפיאו את המנוי בלבד מתוך תחושת שליחות ואכפתיות אליי כאדם. תשלומי המנוי ממשיכים להיכנס מדי חודש לחשבון העסק, והם לא ביקשו את ביטול המנוי וקבלת החזר כספי, אך כאשר הם יחזרו להתאמן הם לא יידרשו לשלם על החודשים שבהם המנוי הוקפא. זה כמו הלוואה שהם נותנים לי מבחינת תזרים המזומנים של העסק, הכסף נשאר אצלי כרגע, אבל אני נכנס אחרי התקופה הזאת לחודשים שלא תהיה לי הכנסה בעסק בכלל".

הסיכוי להתאושש מהמשבר: פרילוק אומר כי "מי שאין לו כסף, פוטר או בחל"ת, וצריך לבחור בין ארוחת ערב לילדים לבין אימון קרוספיט - הבחירה היא קלה. אנשים מצמצמים במה שהוא לא הכרח חיוני בעיניהם. בעיני כושר הוא הכרח חיוני, ומי שעוסק בתחום הבריאות יודע ואומר את זה".

לוגאן גלבריך: בעלי מועדון קרוספיט Deuce, לוס אנג'לס

לפני המשבר
מספר מאמנים: 6־8
מספר מתאמנים קבועים: 220
מחזור: 650 אלף דולר בשנה
(הסניף ב־Venice Beach)
סגירה: 15 במרץ

מה קיבל:
● 1,200 דולר
סיוע מהממשל האמריקאי (הכסף עבר)
● 4,000 דולר
מענק לבעלי עסקים קטנים (הכסף עבר)
● 22,000 דולר
הלוואה שהופכת למענק אם היא משמשת לתשלום שכר לעובדים (הכסף עבר)

לפני המשבר: במשך תשע שנים ראה לוגאן גלבריך את חדר הכושר הייחודי שהקים ב-Venice Beach, לא רחוק מהטיילת של לוס אנג’לס, הולך ומתפתח. האמריקאי בן ה-34, שהיה שחקן בייסבול לפני כן ומאמן אישי, פתח את "Deuce" ב-2011, וגיבש סביבו חבורה של מאמנים ומתאמנים. העסקים הלכו טוב, וגלבריך פתח שני סניפים נוספים בלוס אנג’לס, והיה ימים בלבד לפני סגירה על סניף רביעי - עד שפרץ משבר הקורונה.

אחרי המשבר: ב-15 במרץ הוא סגר את המועדון. גלבריך נקלע למצוקה מיידית. "שמתי בעסק הזה את כל החיים שלי, ופתאום לא ידעתי אם הוא הולך לשרוד, ומה קורה עם העובדים שלי", הוא מספר בשיחת טלפון. הוא פדה את החסכונות שהיו לו, כדי להמשיך ולהעסיק את העובדים שלו ולעבור לעבוד באימונים מקוונים. "במקביל", הוא אומר, "הגשתי בקשה לכל תוכנית אפשרית של הממשלה".

מה קיבל מהמדינה: הוא טוען שלא חש שהוא יכול לסמוך על עזרה ממשלתית. "אפילו אחרי שהנשיא טראמפ דיבר בתקשורת על העזרה לעסקים שתגיע, לא שמעתי כלום מהבנק או משום רשות אחרת. הייתי בטוח שזהו, הכסף הולך לתאגידים הגדולים, ולא לעסקים הקטנים".

לאט-לאט, הוא אומר, התמיכה הממשלתית הגיעה. העזרה הראשונה הייתה כשבוע אחרי הסגירה, אז קיבל גלבריך כבעלים של עסק קטן סיוע של 4,000 דולר, מתוך 10,000 דולרים האפשריים, שניתנו כמענק על ידי קרן מיוחדת לפיצוי בעלי עסקים שנפגעו מהמשבר. זאת, בנוסף לצ'ק בשווי של 1,200 דולר שקיבל כל תושב אמריקאי.
בשבוע שעבר התקבלה בקשה גדולה הרבה יותר שהגיש, לקבלת מענק שיכסה את משכורות העובדים ושכירות המבנים לחודשיים לפחות. "מה שעזר לנו לקבל את הכסף היא העובדה שאנחנו פועלים די אחרת מרוב מכוני הכושר. הם מעסיקים מאמנים כעובדי קבלן, ואז לא זכאים לתוכנית. אנחנו התעקשנו להעסיק אותם כעובדים לכל דבר, עם ביטוח בריאות והכול, מה שיכול להיות די יקר למעסיק, אבל בימים אלה מוכיח את עצמו".

מדובר באופן פורמלי בהלוואה שלא חייבת בהחזרה אם היא מוצאת על שכר ושכירות. במקרה של גלבריך, היא עומדת על 38 אלף דולר. "זה משנה את התמונה", הוא אומר".
מה שעוד מסייע לתחושת האופטימיות שלו היא העובדה שהאימונים המקוונים מכניסים כסף. במועדון המרכזי והראשון שפתח, הוא אומר, ההכנסות עמדו על כ-55 אלף דולר בחודש. נכון להיום, באמצעות הפעילות באינטרנט, ההכנסות עומדות על כ-30 אלף דולר בחודש. "כמובן שחלק מהחברים הקפיאו את המנוי, חלק ביטלו, אבל השאיפה שלנו הייתה להמשיך ולהציע אימונים ברמה גבוהה, להמשיך להציע להם את המקסימום שלנו, אבל בנסיבות החדשות".

למעשה, אומר גלבריך, "זה עובד כל כך טוב שעכשיו אני חושב שנצא מהמשבר גדולים יותר וחזקים יותר". לטענתו, משבר הקורונה היה הקטליזטור של תוכנית ארוכת טווח שלו לעבור למרחב הווירטואלי.

הסיכוי להתאושש מהמשבר: לדבריו, אין לו שום הערכה מתי קליפורניה תאפשר לפתוח את חדרי הכושר והסטודיו השונים לכושר. "המושל שלנו די מחמיר עם ההנחיות בהשוואה למקומות אחרים בארה"ב, ייתכן שזה יהיה בעוד כמה חודשים". אם זה יהיה המצב, אומר גלבריך, הוא מעריך שרוב חדרי הכושר בלוס אנג’לס יפשטו את הרגל,"אבל לא אנחנו".