"מה שבעבר נחשב לתמחור הוגן וסביר - נתפס היום אצל הלקוחות כיקר"

כבר 15 שנה שטלי ורד-קפלן "שורפת את הבמות" כקומיקאית שכותבת את החומרים בעצמה ומופיעה במופע יחיד במסגרת פורמט ייחודי שבנתה בעצמה. הפורמט שלה מותאם לכנסים, והוא כולל תחקיר מקדים על הנוכחים ויצירת מופע מותאם. אלא שעכשיו אין במות ואין כנסים, ומה שיש לרשותה הוא בעיקר מכשיר סלולרי. "מזל שלפני המשבר קניתי אחד שיש לו מצלמה מעולה", היא אומרת ומוסיפה שדרכו היא מעלה סרטונים ויראליים שבהם מככבת דמות עבר מהמופע שלה "אורית המורה של חובב".

"עוד כשהייתי בגן והיינו מופיעים מול ההורים, הגננת תמיד אמרה שטלי תופיע כי היא יכולה ללמוד את כל הטקסטים בעל פה", היא מספרת. "מסלול חיי הביא אותי לכך שהיה ברור לי ולסביבה שלי שאני שחקנית-קומיקאית".

המסלול הזה קצת סטה בדרך והוביל אותה ללימודי רפואה סינית ושיאצו, שבהם היא התמידה עד לפני 15 שנה. "טיפלתי 12 שנה בקליניקה ואז הכרתי את בעלי אריק, שלמזלו הציע לי נישואים שבועיים לפני שגילינו שאני בהריון. אחרי הלידה חזרתי לטפל, אבל לא הייתי מסוגלת להיות בקליניקה עם מטופל אחד. בערה בי אש שרצתה לצאת. הייתי בת 33.5 כששמעתי על תיאטרון הידית בפרדס חנה, ומשם הכול פשוט טס. תוך יום הייתי בשיעור. במקביל, הנחיתי סדנאות של רפואה סינית והציעו לי להוסיף בסיום סדנת הומור. התחלתי לעשות סטנד-אפ בסוף הסדנאות וזה הצליח מאוד".

עד כמה השפיע עלייך המשבר?

"השיח בהופעות שלי הוא מאוד מכבד ולכל כנס אני עורכת תחקיר מקדים שיכול לקחת גם שבועיים-שלושה. אם הקהל לא על הרצפה זה לא זה. לפני חמש שנים הגיע אלי מפיק שנתן לי חודשיים כדי להקים מופע. רציתי לפרוץ אז לקהל הרחב, והוא אמר שהראש של האנשים נע קדימה ואחורה מצחוק בזמן המופע - ושזה המדד.

"הופעתי 4 פעמים בצוותא ובמקומות נוספים, ומשנה לשנה המופע גדל. הספקתי להופיע בפברואר וקצת במרץ, אבל בעקבות הקורונה התבטלו לי 15 מופעים. נשארתי בלי המופע שרץ ובלי הכנסים, אבל עם הבערה לפרוץ ועם המחויבות הפנימית להומור".

למרות ביטול ההופעות טלי לא נשברה. "החלטתי שאני לא שוקעת, שאני צובעת את הכול בוורוד. כשזה נחת עלינו בבום, הסתובבתי שלוש שעות בכרכור ונבהלתי עד עמקי נשמתי שהקיום שלי שמהותו להתקהל בוטל. בלי תכנון מקדים, נכנסתי לרכב והתחלתי לעשות את מה שתמיד פחדתי ממנו - לצלם סרטונים בדמות של מורה. זה רץ ברשתות ומאז עלו 18 סרטונים. בשלושת השבועות הראשונים לא ישנתי בלילה מרוב אדרנלין. קיבלתי מאות תגובות, אפילו מארה"ב שלחו לי סרטון של אימא אחת שהתגלגלה מצחוק. שאלו אותי למה אני לא לוקחת כסף, אבל זה בא ממקום של נתינה. אני כותבת הכול מראש ולומדת בעל פה ויוצאת לרכב לצלם. 

"כבר הזמינו ממני כמה מופעים מצולמים בתשלום, וזה העיסוק שלי היום, אין לי ברירה. אני מודה על זה שלא הייתי צריכה לעבוד במשהו שלא קשור לתחום שלי כמו שחקנים אחרים. זה אפילו לא רבע מההכנסות, אבל ביחד עם המענק מהמדינה זה בסדר".

את מאלו שהצליחו לקבל מענק מהמדינה?

"קיבלתי את המענק הראשון ועוד אחד עכשיו. בסך הכול מדובר ב-15 אלף שקל. עם ההכנסות על העבודה מפברואר לא שקענו בבור. אלא שכל התוכניות שהיו לנו כמשפחה קדימה בוטלו. בעלי הוא מטפל ורק עכשיו הוא חזר לעבוד".

כחלק מתוכנית היציאה מהמשבר מדברים על פורמט של הופעות מול אולמות חצי ריקים. איך את רואה את זה?

"אני לא עובדת מול קהלים גדולים. היתרון שלי הוא שאני יכולה להופיע מול עד 100 איש. אם יהיו לי בקהל 100 אנשי חינוך אני אהיה בעננים. החשש הוא שאני מבינה שתהליך השיקום יהיה איטי ושהיומן שלי לא יתמלא במהירות. כרגע הזמינו ממני מופע לחודש יוני לשני ימי היערכות של מורות ולמסיבת חתונה. 

"לפני זה הייתה לי הכנסה מכבדת כי עבדתי מלא. מה שקורה מפחיד ודורש ממני התארגנות מחדש וסבלנות והבנה שזה ייקח זמן. גם מבחינת התמחור אני לא יודעת מה יחזור, כי מה שנחשב בעבר לתמחור הוגן וסביר נתפס היום אצל הלקוחות כיקר. מבחינתי זו אותה העבודה אבל מבקשים מחירי קורונה".

יש קומיקאים שעברו להופיע בזום, זו לא אופציה מבחינתך?

"קומיקאי שעשה זום זה עוול. מראש ידעתי את זה, המסך נתקע וזה לא עובר חלק. אני שמחה שאני מספיק מנוסה כדי לדמיין את הקהל בסרטונים, ושאני מספיק סומכת על עצמי שאם כתבתי משהו שהוא טוב אז הוא 'יפיל' את הקהל. זום זו לא איכות. הכוח של קומיקאי הוא בסאונד, כי בטקסט אחד אני יכולה לשנות ארבעה גווני קול. אני לא עוברת מסך בזום".

טלי ורד קפלן, שחקנית וקומיקאית כבר 15 שנה, בת 49, נשואה ואמא לשלושה ילדים

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il