עם הפסד שגדל עוד לפני משבר הקורונה והערת "עסק חי" בדוחות: אל על מחכה לחבילת החילוץ שתציל אותה מקריסה

הקיפאון העמוק שבו נתון ענף התעופה העולמי, פגע אנושות גם בחברת אל על , הממתינה לאישור תוכנית חילוץ מהמדינה שתאפשר לה להמשיך להתקיים. היום, באיחור ניכר, פרסמה אל על את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, הכוללים הערת "עסק חי" של רואי החשבון, שמשקפת את החשש לגבי יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה.

רואי החשבון מפנים את תשומת לב המשקיעים למשא ומתן שמנהלת החברה, שנמצאת בשליטת כנפיים אחזקות של תמר ודדי בורוביץ, על קבלת הלוואה בנקאית של כ-400 מיליון דולר, המגובה במרביתה בערבות המדינה, ולדיונים שמקיימת אל על מול משרד האוצר בנוגע להלוואה. רואי החשבון מדגישים כי בשלב הנוכחי, המו"מ מול המדינה והמלווים נמשך, "ולפיכך קיימת אי-ודאות בקשר להשלמת קבלת ההלוואה", שהינה "חיונית על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה". בעקבות המשבר, במצבה הנוכחי של אל על, "קיימות ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי", לדברי רואי החשבון.

עוד מציינים רואי החשבון בדוחות אל על את השבתת הפעילות ההדרגתית של החברה בחודשים האחרונים, מסוף ינואר ועד לסוף מרץ, בעקבות התפשטות וירוס הקורונה בעולם, ואת המהלכים שנקטה החברה בניסיון להתמודד עם הירידה בהכנסות, ובהם הוצאת מרבית עובדיה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), דחיית תשלומים, הקפאת פרויקטים, בקשה לשחרור עודפי קופות פיצויים, ועוד. בשלב הנוכחי, ההפסקה הזמנית של טיסותיה של אל על נקבעה עד לסוף מאי.

מהדוחות עולה כי עוד לפני שפרץ משבר הקורונה, גדל ההפסד השנתי של אל על ב-14% לכ-60 מיליון דולר - כמחצית מההפסד שנרשם ברבעון הרביעי של 2019. הכנסותיה של אל על התקרבו ב-2019 ל-2.2 מיליארד דולר - צמיחה של פחות מ-2% ביחס להכנסותיה ב-2018. את דוחות הרבעון הראשון של 2020 מתכננת אל על לפרסם עד לסוף יוני.

במאזניה של אל על רשומות התחייבויות שוטפות בהיקף הקרוב ל-1.1 מיליארד דולר, לצד התחייבויות של 2.2 מיליארד דולר לטווח ארוך, ומתוכן כ-1 מיליארד דולר לבנקים ולגופים אחרים, וקרוב ל-930 מיליון דולר התחייבויות בגין חכירות. הונה העצמי של חברת התעופה הסתכם בסוף 2019 בפחות מ-170 מיליון דולר, ואילו היקף המזומנים והפקדונות בקופתה הגיע לכ-265 מיליון דולר.

עוד לפני משבר הקורונה סבלה אל על מחולשה בתוצאותיה הכספיות, על רקע התמודדותה עם התחרות הגוברת בענף התעופה, עם עלויות מימון גבוהות בשל תוכנית הצטיידות לצי המטוסים שלה, וכן עם דרישות מוועדי העובדים שלה. חולשה זו באה לידי ביטוי גם בתשואת מניית אל על, שמתחילת השנה איבדה כ-30% וירדה לשווי שוק נוכחי של כ-330 מיליון שקל.

החופשה הכפויה תימשך עד לסוף יוני

פעילותה של אל על מתרכזת בעיקר בטיסות נוסעים, ונוסף על כך, היא מובילה מטענים במטוסיה ומספקת שירותים נלווים לפעילותה האווירית. מהדוחות עולה כי לאל על כיום 45 מטוסים, מתוכם 27 מטוסים בבעלותה ו-18 בחכירה - כולם מתוצרת בואינג. גילם הממוצע של מטוסי החברה קרוב ל-10 שנים, ומספר המושבים הממוצע בהם קרוב ל-220.

בסוף 2019 היו לאל על כ-6,300 עובדים, ומהם הוציאה החברה 93% לחל"ת (כ-5,800 עובדים). העובדים עודכנו כי החופשה הכפויה תימשך עד לסוף יוני. גם אז, לפי מתווה ההתייעלות של החברה, כשליש מהם לא יחזרו לעבודה - והם יצטרפו למעגל האבטלה, כולל שליש מ-650 טייסי החברה.

עם פרסום הדוחות ציינה אל על כי "עקב ביטולי הטיסות, נדרשת החברה לביצוע החזרים ללקוחות בהיקפים מהותיים". החזרים אלה נאמדים ביותר ממיליארד שקל. הנוסעים, במצב שבו החברה נעה בין הצלה לפירוק, נהפכו לבני ערובה: אם תינצל אל על בזכות הלוואה בערבות המדינה, היא מתחייבת, כפי שאמר מנכ"ל החברה, גונן אוסישקין, בשיחה עם "גלובס", להחזיר את הכספים בגין ביטולי הטיסות ללקוחותיה.

עוד אמר אוסישקין ל"גלובס" כי מיזוג אל על עם חברת ישראייר או ארקיע "אינו חלק מהתוכנית העסקית של החברה". מיזוג בין חברות הוא חלק מהליך ההבראה של חברות התעופה בכל העולם בשנים האחרונות, ולא מן הנמנע כי תוכנית כזאת תעלה לדיון בהמשך.

תוכנית ההתייעלות שהגישה אל על לאוצר ולבנקים דיסקונט ולאומי, המסתמנים כמלווים, כוללת חיסכון שנתי של 350 מיליון דולר דרך הפחתות שכר בכל הדרגים, ויתור על הטסות וצמצום הוצאות רוחבי. האוצר שואף לקבל מהחברה תוכנית מהודקת יותר, שתשקף התייעלות של 400 מיליון דולר בשנה, יחד עם הזרמת 100 מיליון שקל מבעלי החברה. "יש הסכמה עקרונית של בעלי המניות להזרמה - אלה פרטים שטרם סוכמו", אמר אוסישקין.

מלבד בני הזוג בורוביץ, המחזיקים בשליטה באל על (38%) באמצעות החברה האם כנפיים, עם בעלי המניות הבולטים של חברת התעופה נמנים פנחס גינזבורג (כ-8%) וקבוצת הביטוח והפיננסים הפניקס (כ-10%).

מדוחות החברה עולה כי עלות השכר של חמשת בכירי אל על הצטברה אשתקד ליותר מ-8 מיליון שקל. בראש שכירי החברה ניצב המנכ"ל אוסישקין, שעלות שכרו ב-2019 הסתכמה בכ-2 מיליון שקל, בעוד היו"ר אלי דפס, במשרה בהיקף של 70%, קיבל שכר בעלות של 1.1 מיליון שקל.

הנתונים של 2019 ייראו אחרת לגמרי בסוף 2020 בכל ענף התעופה, וזאת בעקבות משבר הקורונה. בארגון התעופה העולמי יאט"א מעריכים הפסד כולל של לפחות 314 מיליארד דולר בענף התעופה, שלפי התחזית האופטימית, יחזור לממדים של לפני המגפה רק ב-2023-2024.

רבות מחברות התעופה המובילות בעולם כבר קיבלו סיוע מהמדינות שבהן הן פועלות. אל על, שנמצאת בעיצומם של דיונים מול האוצר, מקווה שגם היא תצטרף לרשימה הזו - אחרת היא תעבור לפירוק. אל על עוסקת בימים אלה בעיקר בהטסות מטען, כשהפעילות של הטסות הנוסעים הוקפאה עד לסוף חודש מאי. לדברי אוסישקין, "אלה הכנסות שעוזרות להנשים את החברה. זה קונה לנו קצת זמן, אבל לא יותר מדי".