עתירה נגד היועמ"ש: נמק מדוע לא העמדת לדין את בזק, "ידיעות אחרונות" ואתר וואלה

ארגון לביא, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, עתר לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה "לבוא וליתן טעם מדוע לא יעמידו לדין את בזק, 'ידיעות אחרונות' ואתר וואלה במסגרת התיקים הידועים כתיקי 2000 ו-4000, אשר כתב אישום בגינם כבר הוגש נגד מספר נאשמים, וביניהם האורגנים אשר עמדו בראש משיבים אלה ופעלו מטעמם".

בעתירה נכתב כי על-פי המידע שהעבירה העותרת למשרד המשפטים וכפי שעולה במפורש ממילותיו של כתב האישום שהוגש בפרשות 2000 ו-4000, היה על מנדלבליט להגיש, בד-בבד עם הגשת כתב אישום נגד נושאי המשרה, גם כתב אישום נגד התאגידים שבראשם עמדו הנ"ל - בזק, וואלה ו"ידיעות אחרונות", וזאת בשל הפעילות הפלילית המיוחסת לאורגנים אלה שפעלו מטעם התאגידים ולמענם, כמתואר בכתב האישום.

"הדבר אף עולה בקנה אחד עם הנחיות מפורשות של המשיבים עצמם ,לפיהן 'דין יחיד כדין תאגיד', ואדרבא קיים אינטרס ציבורי עליון להעמיד לדין לא רק יחידים'שחטאו' אלא אף את התאגידים שבשמם ועבורם פעלו. אף על-פי כן, היועמ"ש ופרקליט המדינה לא השיבו לגופו של עניין לפניות העותרים עד כה, ולנוכח הגשת כתב אישום נגד דמויות אחרות בפרשות אלה ובכללם כאמור האורגנים עצמם, עולה חשש כי התנהלותם של המשיבים היא לכל הפחות תמוהה וחורגת באופן קיצוני ממדיניות המשיבים בעצמם ומכל סטנדרט התנהלות סביר". 

יחסי "תן וקח" 

העתירה מתבססת על כתב האישום עצמו שהגיש מנדלבליט. "כתב האישום, המדבר בעד עצמו בהקשר זה, שזור לכל אורכו ורוחבו בטענות על מעורבותם העמוקה של התאגידים במעשי השחיתות הנטענים בו, בין בצד הנותן ובין בצד המקבל".

כזכור, בסעיף האישום המתייחס לתיק 4000 נטען כי במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בבזק ובאתר וואלה, הפעיל נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם - בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת יורוקום, שבאמצעותה שלט בבזק ובוואלה.

בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר וואלה, נטען כי נתניהו עסק מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ' וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע במסגרת תפקידיו הציבורי.

לנוכח כל אלה ולנוכח העובדה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדת אלוביץ' לדין, טוענת עמותת לביא כי "לא ברור מדוע לא הועמדו התאגיד בזק והתאגיד וואלה לדין על חלקם המשמעותי בפרשה, כפי נטען בכתב האישום". 

ניצני עסקת שוחד

סעיף האישום בתיק 2000 אומר כי בפגישה שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת"ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם.

על-פי כתב האישום, מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על"ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו. בכתב האישום נטען כי מוזס אף החל בניצנים של מימוש עסקת השוחד בהטיית הסיקור לטובת נתניהו.

לאור זאת נטען בעתירה כי "גם בתיק המכונה 'תיק 2000', בו הואשם מו"ל 'ידיעות אחרונות' בניסיון למתן שוחד לראש הממשלה, לית מאן דפליג כי הלה פעל מטעם החברה שהוא בעליה, קרי קבוצת 'ידיעות אחרונות', ולא מטעם עצמו, והמתת שהוצע על-ידו היה אמור להינתן על-ידי התאגיד 'ידיעות אחרונות', ולא על-ידי מוזס עצמו. למותר לציין כי 'ידיעות אחרונות' בלבד היה אמור להיות זה שמרוויח אם 'הצעת השוחד' הייתה מצליחה, וחוק 'ישראל היום' היה עובר וגורם לכך שמאות מליוני שקלים היו זורמים לקופת 'ידיעות אחרונות'". 

"אינטרסים זרים" 

עו"ד מיכאל דבורין, אשר ייצג במערכות הבחירות האחרונות את הליכוד ונתניהו, מוסיף בעתירה כי התמיהה על אי-ההעמדה לדין גוברת לאור הנחיית פרקליט המדינה, האומרת כי"יש ליתן את הדעת בכל מקרה מתאים גם לאפשרות העמדה לדין של התאגיד וכן לאפשרות החילוט".

עו"ד דבורין מוסיף ומקשה שבפרשת דוד ביטן החליט מנדלבליט להעמיד יחד עם האורגנים הנאשמים בפרשה גם את התאגידים שבראשם הם עומדים ואשר בשמם פעלו.

"עוד לא ברור מדוע לא טרחו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה להשיב לעותרת מה בכוונתם לעשות עם התאגידים, וזאת למרות שככל שהדבר נוגע לנתניהו, אלוביץ' ומוזס כבר נערכו שימועים, הוחלט לאחריהם להעמידם לדין, ואפילו הוגש כתב אישום לבית משפט. למעשה, אלמלא בקשת חסינותו של ראש הממשלה ומגפת הקורונה, כבר היה נפתח המשפט, ואילו התאגידים היו 'נשכחים' מאחור. היעלה על הדעת לנהל שני משפטים שונים, אם בעתיד יוחלט להעמיד את התאגידים לדין?". 

דבורין מוסיף ומעלה טענה כי החלטת מנדלבליט נגועה באינטרסים זרים, מתוך רצון לא להסתבך עם תאגידים חזקים אלה.

בפברואר 2020 נחשף ב"גלובס" כי העמדה המתגבשת במשרד המשפטים היא שלא להעמיד לדין את אתר החדשות וואלהו אף לא את העיתון "ידיעות אחרונות". הנימוק בעניין אי-העמדה לדין של וואלה הוא שהבעלים אלוביץ' פעל בניגוד לאינטרס הכלכלי של אתר וואלה, בכך שניסה לשעבד את אתר החדשות לאינטרסים שלו מול משפחת נתניהו, כדי להשיג הטבות רגולטוריות לחברה-האם שבשליטתו; ואילו הנימוק בעניין "ידיעות אחרונות" הוא שעסקת השוחד לא יצאה לפועל, ולכן אין מדובר במקרה קלאסי של העמדה לדין של תאגיד בעקבות הצעת שוחד של נושא משרה. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הני הזוגשאול ואיריס  אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.