כך זינק פי 5 מספר התביעות הייצוגיות שהוגשו בימי הקורונה

הסיבה: עסקים רבים לא עמדו בהוראות הרוגלטוריות עקב שינוי מתווה פעילותם, כמו מעבר למכירה באינטרנט • מומחי משפט בתחום מעריכים כי בתי המשפט יצטרכו להתחשב בעסקים הנתבעים כדי למנוע פגיעה כלכלית אנושה בהם, וקוראים גם להתערבות המחוקק

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"אתה לא מבין מה הולך כאן. זה מטורף", בישר לי בשבוע שעבר אחד מעורכי הדין המוכרים בישראל שנוהג לייצג נתבעים בתובענות ייצוגיות צרכניות. "כבר התרגלנו לקבל שתיים-שלוש בקשות לאישור (ניהול) תובענות ייצוגיות בחודש. אבל מאז שהתחילה הקורונה - אנחנו מקבלים לפחות שתיין ביום", סיפר.

ובאמת, מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בשיאו של משבר הקורונה, כלומר בין ה-15.3.2020, אז הוצא באישון ליל הצו של המשפטים היוצא אמיר אוחנה שהגביל את פעילות בתי המשפט בצל המשבר; לבין ה-30.4.2020, אז הודיע מנהל בתי המשפט על הקלות משמעותיות בהגבלות - האמיר עד לכדי שיא של 458 בקשות.

הנתון הזה בולט בעיקר על רקע שתי מגמות הפוכות לחלוטין. אחת מהמגמות האלה החלה לפני שנתיים, אז הוטלו אגרות על מרבית סוגי בקשות האישור המוגשות, מאופיינת בירידה תלולה של מספר בקשות האישור המוגשות. כך, בתקופה המקבילה לתקופת משבר הקורונה אשתקד הוגשו 98 בקשות אישור בלבד. כלומר, בתקופת משבר הקורונה חלה עלייה של למעלה מ-460% במספר בקשות האישור המוגשות.

המגמה השנייה היא זו המאפיינת את תקופת משבר הקורונה, במהלכו צנח מספר ההליכים הכולל שנפתחו בערכאות הדיוניות (שלום, מחוזי, עבודה וכו') עד לכדי כ-80 אלף תיקים חדשים, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד מספר ההליכים שנפתחו עמד על כ-101 אלף תיקים חדשים.

התביעות הצרכניות איבדו את הבכורה

מבין 458 בקשות האישור שהוגשו, לפחות 79 עסקו בסוגיות צרכניות, המהוות בימים שבשגרה את החלק הארי של בקשות האישור. 25 בקשות אישור נגעו לחוק ניירות ערך ושוק ההון הישראלי, בעוד ש-16 בקשות הוגשו נגד חברות ביטוח.

נתון מעניין נוסף הוא כי לפחות ב-66 מבקשות האישור הופיעה המילה "קורונה", ושתיים מהן, בהן הסכום הנתבע מסתכם ב-280 מיליארד שקל, הופנו נגד נציגות ממשלת סין בישראל.

עוד ניתן להבחין כי הקורונה גם משמשת כמסך עשן לתופעה אחרת שכבר החלה קודם לכן, אך התגברה משמעותית בזמן המשבר: כך, לפחות 194 מבקשות האישור שהוגשו במהלך משבר הקורונה, כלומר 42% - כלל לא נגעו למשבר הקורונה או נגזרותיו, ועסקו בהפרת חובותיהם של עסקים את חוק הנגישות והחוק לשיוויון אנשים עם מוגבלויות.

חוסר יכולת לעמוד בהוראות רגולטוריות

עו"ד זוהר לנדה, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ברנע-ג'פה-לנדה, חשף בפני "גלובס" כי משרדו חווה עלייה "של כמעט פי 2 בקשות אישור שמגיעות אלינו בהשוואה לבדרך-כלל, וכל זאת בתקופה שבה בתי המשפט בכלל לא עבדו".

עו"ד לנדה / צילום: יח"צ
 עו"ד לנדה / צילום: יח"צ

עו"ד לנדה שעובד גם עם לקוחות בינלאומיים מספר כי מדובר בתופעה שרווחת מאוד גם בעולם. הסיבה לכך, לשיטתו, קשורה לזה ש"הרבה מאוד מהתחומים הייעודיים לתובענות ייצוגיות באים לידי ביטוי בסיטואציה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה, וההשפעות שלו נוגעות בכולם, ולכן נוצרות באופן טבעי קבוצות גדולות שטוענות שנפגעו - כך בצד הצרכני, בפן ביטוחי, לקוחות בנקים, ואפילו בתחומים שנראים פחות רלוונטיים למשבר כמו ניירות ערך".

עו"ד לנדה, בניגוד לחלק עמיתיו שאת דבריהם נביא בהמשך, לא סבור שנדרשת פעולה כלשהי מצדם של המחוקק או בתי המשפט. לדעתו, "בסופו של דבר השוק יסדיר את עצמו גם בהקשרים האלה. כמו הרוח שאני מבין שנושבת מוועדת קמיניץ (לבדיקת שאלת הכרתה של הקורונה ככוח עליון, מ' ב'), כך גם צריך לנהוג בתחום הייצוגיות".

אחת הסיבות לכך, מסביר, היא שמשבר הקורונה השפיע על כמעט כל תחומי החיים ולכן "כשהמנעד כל-כך רחב, קשה לייצר מודל אחיד ולהכתיב אותו. אבל מכל מקום אני לא מאמין בלהכתיב לשופטים בהקשרים האלה. מערכת המשפט חוותה סיטואציות דומות גם בעבר, כמו למשל במלחמות, ותמיד ידעה איך להתמודד עם זה".

אבל לא כולם סבורים כמו עו"ד לנדה. "משבר הקורונה יוצר לעוסקים (מי שמוגדרים בחוק הגנת הצרכן כ'מי שמוכרים נכסים או נותנים שירותים', מ' ב') קשיים שלא היו צפויים ואתגרים שלא נלקחו בחשבון בעת קביעת הדין", מסבירים עורכי הדין דרור סברנסקי וגילי ברוקס-ורון, שותפים במשרד באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. "זה מביא את העוסקים לחוסר יכולת לעמוד בכל ההוראות הרגולטוריות הרבות החלות עליהם. ולכן, אם לא יותאמו הדינים, כעת ומהר, צפויים העוסקים להימצא בפני ריבוי בקשות אישור שיאושרו ויהפכו לתובענות ייצוגיות נגדם", מזהירים מי שבמהלך השנים האחרונות הגנו, בין היתר, על גופים גדולים במשק שנגדם הוגשו בקשות אישור ונוהלו תביעות ייצוגיות על סכומי עתק.

עו"ד סברנסקי / צילום: יורם רשף
 עו"ד סברנסקי / צילום: יורם רשף

לדברי עורכי הדין סברנסקי וברוקס-ורון, "משבר הקורונה חייב כמעט את כל העוסקים לשנות התנהלות מהר מאוד, ולפעול בתוך עולם חדש שיש בו מגבלות רגולטוריות שהם אינם מכירים. לעוסקים לא הייתה שהות ללמוד את כל הרגולציה החלה על דרכי הפעולה החדשות שבהן נאלצו לנקוט כדי לתת שירות ללקוחות. ואם לא די בכך, הרי שהמגבלות שהוחלו גם מנעו המשך קיום הוראות רגולטוריות שבימים רגילים העוסקים מקיימים אותן באופן רגיל ושוטף".

הדוגמה הנפוצה ביותר נוגעת למעבר של בתי עסק רבים למכור את מוצריהם מרחוק, בעיקר דרך האינטרנט, עקב האילוץ לסגור פיזית את העסק. אלא ש"מכירה מרחוק מוסדרת בדין והיא מחייבת עמידה בהוראות רגולטוריות שונות", מסבירים סברנסקי וברוקס-ורון. "למשל, העוסק צריך למסור מידע בדבר זכותו של הצרכן לבטל את החוזה. חלק מהעוסקים שהחלו במהירות לשווק מרחוק פשוט לא ידעו על ההוראה הזו והפרו אותה", מדגימים.

עו"ד ברוקס-ורון / צילום: נמרוד גליקמן
 עו"ד ברוקס-ורון / צילום: נמרוד גליקמן

דרושה התערבות של המחוקק

אולם גם מבול בקשות האישור שהוגשו עכשיו, וריבוי ההפרות המסתמן של עוסקים רבים את הוראות הדין, אינו חייב בהכרח להוביל לקבלת בקשת האישור וניהול תביעה ייצוגית נגד העוסקים שנגררו להליך רק בשל ניסיונם לשרוד את המציאות שכפה עליהם המשבר.

כפי שמסבירים עורכי הדין סברנסקי וברוקס-ורון, "חוק תובענות ייצוגיות מחייב את בית המשפט לאשר תובענות ייצוגיות רק כשהן עומדות בתנאים שקובע החוק, ובין היתר - שהתובענה הייצוגית היא הדרך 'היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין'. כלומר, לבתי המשפט יש את היכולת להתחשב בנסיבות המיוחדות של משבר הקורונה, ולהימנע מלאשר תובענות ייצוגיות במקרים בהם חוסר ההוגנות כלפי העוסק בולט לעין. התנאי שבחוק מחייב את בתי המשפט להיות מודעים וקשובים לקשיים הייחודיים של העוסקים בעת הזו".

לצד זאת, מודים השניים, "עד היום, לא נעשה שימוש בסעיף הזה לדחייה של בקשות לאשר תובענות כייצוגיות משום שהן לא הוגנות. אולם בעת הזו, בתי המשפט יכולים וצריכים לבחון גם את הנסיבות שבהן נוצרה הפרת הדין על-ידי העוסק - אם היא מכוונת או נוצרה בשל הנסיבות, וגם את ההשלכות שיהיו לאישור תובענה כייצוגית על נותני השירותים והספקים. לבית המשפט מותר לשקול את תוצאת ההליך ולמנוע את הפגיעה בעוסקים באופן שלמעשה יפגע בכלל הציבור".

השניים אף מבקשים ללכת צעד נוסף, ומצהירים כי מבחינתם "יש מקום גם להתערבות המחוקק על-מנת להגן על המגזר העסקי, שסוחב על כתפיו את מרבית העול של מגפת הקורונה, מפני מתקפת תובענות ייצוגיות שתועלתן הציבורית מוטלת בספק".

"לבחון את הפגיעה הכלכלית בעסק"

עו"ד אלון סוקניק, מומחה בתחום התובענות הייצוגיות ממשרד עורכי הדין AYR - עמר- רייטר-ז'אן-שוכטוביץ, מחבר לסיפור המתאר את העלייה בכמות בקשות האישור שהוגשו במהלך המשבר עניין נוסף. לדעתו, "ניתן להניח שגם עורכי דין שנתקלו בקשיי פרנסה עקב המשבר ופנו לחפש אפיקים חלופיים, תרמו לעלייה זו".

עו"ד סוקניק / צילום: אופיר אייב
 עו"ד סוקניק / צילום: אופיר אייב

כדי שכלי התובענות הייצוגיות לא יהפוך לאכזרי מידי בעבור עסקים רבים שגם ככה נתקלים בקשיים ניכרים עקב משבר הקורונה, מציע עו"ד סוקניק לבתי המשפט לבחון כבר בשלב המקדמי הראשון של כל הליך ייצוגי (השלב בו בית המשפט מכריע האם לקבל את בקשת האישור ולנהל את התביעה כייצוגית, אך עדיין לא נכנס לטענות של התביעה לגופן, מ' ב') את הפגיעה הכלכלית בעסק שנתבע.

לדבריו, "החוק והפסיקה הקנו לבית המשפט מספר כלים המאפשרים לו לשקלל את המצב הכלכלי של הנתבע כבר בשלב המקדמי. עם זאת, היישום שלהם בשגרה אינו שכיח ונעשה בצמצום. טענות מצד נתבעים ייצוגיים הטוענים לפגיעה כלכלית לרוב אינן מתקבלות, או שבחינתן נדחית לשלב השני, בבואו של בית המשפט לפסוק את חבותו הכספית של הנתבע.

"אבל במציאות הכלכלית ההולכת ומתרקמת זו העת להרחיב, ולו זמנית, את השימוש בכלים אלו. באופן זה יוכלו בתי המשפט לווסת את גל התביעות הייצוגיות העולה כבר בשלבים הראשונים, ובתוך כך למנוע פגיעה במידה העולה על הנדרש בנתבעים. אגב, האמור אינו נכון רק ביחס לתביעות חדשות המוגשות אלא בחלק מן המקרים, ניתן ליישמם אף לגבי הליכים ייצוגיים שכבר היו תלויים ועומדים ערב המשבר.

"בית המשפט אינו רק מגן של זכויות הפרט", מזכיר סוקניק, "אלא בכוחו לקדם אינטרסים ציבוריים וחברתיים חשובים. אחד האינטרסים המצוי כעת בראש סדר העדיפויות הוא שיקום המשק הישראלי. באמצעות ויסות יעיל והוגן של התובענות הייצוגיות על-ידי בתי המשפט, ניתן יהיה לתרום לכך". 

זינוק בייצוגיות להנגשת בתי עסק לאנשים עם מוגבלויות: "מדובר במגפה"

בתחילת 2020 ניתחנו ב"גלובס" את השינוי הדרמטי שחל בשוק התובענות הייצוגיות מאז הוטלו אגרות על מרבית בקשות האישור לניהול ייצוגית במאי 2018. הנתונים שחשפנו לראשונה לימדו כי מאז נכנסה לתוקף החובה לשלם אגרה כתנאי להגשת בקשות אישור, ירד מספרן בכ-44%.

לצד זאת, ראינו כי מספר הבקשות שהוגשו בעניינים הפטורים מאגרה, כמו אלה המוגשות בבית הדין לעבודה או בענייני הנגשת עסקים לבעלי מוגבלויות, נסק משמעותית. כך, למשל, בעוד שבשנה שקדמה להטלת האגרות היוו "תביעות בענייני נגישות" רק 1.4% מסך בקשות האישור המוגשות, מספרן בשנה שחלפה מאז הוטלו האגרות האמיר עד לכדי 30% מסך הבקשות שהוגשו.

בתקופת משבר הקורונה, מתברר כעת, עלה מספרן ל-42% מסך הבקשות שהוגשו. כל זאת, בלי לקחת בחשבון את מכתבי ההתראה לפני הגשת בקשות אישור שלפי מה שנודע ל"גלובס" מקבלים מדי יום מאות בתי עסק, קטנים כגדולים.

מהן "תביעות נגישות"? הדין בישראל קובע שורה ארוכה של חובות בקשר להנגשתם של בתי עסק לאנשים עם מוגבלויות. למשל באמצעות שילוט מתאים, דלפקים מיוחדים, אמצעי עזר ללקויי שמיעה וכדומה, וגם הנגשה בתחומים אחרים, כמו מוקדים טלפוניים ואתרי אינטרנט.

ניצול לרעה מצד עורכי הדין

אולם יש מי סבורים כי חובות חשובות אלה, החלות כמעט על כל בית עסק, ונועדו לשפר את חיי היומיום של בעלי המוגבלויות בישראל - מנוצלות לרעה.

רבים מאוד מבעלי העסקים בישראל כלל אינם מודעים, למשל, שהם מחויבים להנגיש את אתר האינטרנט שלהם ולפרסם בו את הסדרי הנגישות החלים אצלם. אילו ידעו זאת, ודאי היו מקיימים את חובותיהם - הדבר קל וזול לביצוע. עורכי דין מנצלים חוסר ידיעה זה, ורותמים אותו לשם עשיית רווחים קלים לעצמם, בין היתר על גבם של עסקים קטנים ובינוניים שממילא נתונים במשבר חמור.

"אם לא יעצרו את זה עכשיו, בקרוב ייאלץ כל עסק בישראל לשלם לתובעים כאלה כ-30 אלף שקל", מסביר עו"ד שי תמר, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר, המייצג לרוב את מי שנתבעים בתובענות ייצוגיות.

עו"ד תמר / צילום: אופיר אייב
 עו"ד תמר / צילום: אופיר אייב

תמר מוסיף כי "בעידודו של משבר הקורונה, קומץ עורכי דין שמחפש מאיפה לגרד כסף, פועל בחודשים האחרונים לשליחת מכתבי התראה ולהגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בעניין זה, נגד מאות עסקים, גדולים כקטנים - רשתות ארציות, נותני שירותים למיניהם וגם חנויות ועסקים בעלי סניף בודד כמו מכולות או חנויות בגדים".

מבחינתם של עורכי הדין המגישים בקשות סיטונאיות בענייני נגישות, מסביר עו"ד תמר, מדובר בפרקטיקה נטולת סיכונים ועלויות לצד סיכוי לרווח של עשרות אלפי שקלים מכל הליך. כך זה עובד: "עורך הדין צריך לפנות למישהו בעל מוגבלות ולקבל ממנו ייפוי כוח כללי. במרבית תביעות הנגישות שמוגשות, לא צריך לגייס מישהו שבאמת הייתה לו אינטראקציה עם העסק. לכן, מצוידים בייפוי כוח כללי ובלי צורך בכלל להיות בקשר עם ה'לקוח', עורכי הדין מתיישבים מול המחשב, פותחים אתרי אינטרנט של עסקים, ורואים אם הם עומדים בחובות שבחוק, כמו למשל חובת פרסום הסדרי הנגישות של כל עסק. לא צריך להוכיח נזק, לא צריך לשלם אגרה ולמעשה - גם לא צריך עילה", מבאר תמר.

משבר הקורונה היווה כר פורה עבור אותם עורכי דין, שכן בשעה שנפח העבודה יורד ורבים ספונים בביתם, האפשרות להגיש תביעות שעלותן כמעט אפסית וההוכחה היחידה שהם דורשים זה צילום מסך, הופכת לקורצת יותר ויותר.

אך הקורונה אינה הסיבה היחידה לעלייה בכמות תביעות הנגישות. כפי שמסביר עו"ד תמר, בסוף ינואר ניתן פסק דין בעניין "מולטי סיסטם", שקרא לכל מי שנתבעת בגין אי פרסום הסדרי נגישות למהר ולהגיע להסדרי הסתלקות עם התובעים. "בתי עסק רבים, אשר מודעים לעלויות הכבדות של ניהול הליך משפטי מסוג זה, נאלצים להיכנע לאיום ולשלם, בד בבד עם הנגשת האתר ופרסום הסדרי הנגישות בו".

"נדרשת פרשנות תכליתית לתקנות"

דומה כי תופעה זו תימשך ואף תגבר, כל עוד לא תינקט בהקשר זה פעולה במישור המערכתי. עו"ד תמר מציע מספר פתרונות אפשריים: האחד הוא לאפשר איחוד של התיקים האלה ולברר אותם יחד, פתרון שכבר נדחה על-ידי בתי המשפט בעבר בנימוק שניהול עשרות הליכים יחד, אפילו אם הם דומים, יביא לסרבול מיותר.

פתרון נוסף שמבקש להציע עו"ד תמר הוא בפרשנות תכליתית של "תקנות הנגישות לשירות". לדבריו, "בחלק של התקנות שעוסק בהנגשת אתר אינטרנט, נאמר בפירוש שלא יהיה לתבוע על סטייה מהתקנות, אלא אם כן נשלחה פנייה מוקדמת קודם לכן וההפרה לא תוקנה בתוך 60 יום. אבל התקנה שמדברת על פרסום הסדרי הנגישות של עסקים, שמכוחה מוגשות תביעות רבות, לא נכללת כביכול באותו חלק של התקנות, ולכן פרשנות דווקנית של התקנות מביאה בתי משפט למסקנה כי מתן האפשרות לתיקון לא חל לגביה. אני חושב שזו טעות, כי מדובר בסופו של דבר ברציונל זהה".

"התופעה הזו היא התגלמות מה שהשופט אליקים רובינשטיין כינה 'תעשיית התובענות הייצוגיות', ממנה כולם רוצים להימנע. הבעיה היא שאין גורם שרואה את התמונה הכוללת שיעצור את המגפה הזאת", מסכם עו"ד תמר. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988