דעה: עמוד השדרה של המשק תקין - הבנקים בישראל עמדו במבחן משבר הקורונה

מערכת הבנקאות הישראלית הגיעה מוכנה למשבר הקורונה, אף שהוא מאתגר עבורה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של 2008

בנק מזרחי-טפחות, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל
בנק מזרחי-טפחות, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

בנקים, למרות התפיסה הציבורית שלהם כעסקים סולידיים, הם עסקים סופר-ממונפים, בשיעור של פי 15 בקירוב על הונם העצמי - ולפיכך הרעה חדה בפעילות העסקית במשק מייצרת שלל תרחישים מאיימים לחוסנה של המערכת הבנקאית.

משברים כלכליים בעולם בשני העשורים האחרונים הוכיחו כי בנקים שמתנהלים בהרפתקנות וללא מסגרת רגולטורית הולמת, עשויים לקרוס - וכי אין מדובר בחשש תיאורטי, השמור למפחידנים מקצועיים. משבר הקורונה, כפי שנראה בשבועות הראשונים של מרץ 2020, הציב בפני העולם תרחיש בלהות בריאותי וכלכלי. התחזיות הרשמיות לממדי האסון הבריאותי המרחף מעל לראשנו היו עגומות, המשק חרק בעצירת בלמים, וכמעט כל מדד פעילות כלכלית הצביע על חשש לקטסטרופה.

על מידת החששות ליציבות המערכת הבנקאית ניתן ללמוד מהאמירה של המפקחת היוצאת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שלפיה היא עצמה חששה מפני "ריצה של הציבור על הבנקים", מחשש לאובדן כספם, וזאת לאחר שהצטברו ידיעות על תורים ארוכים בכספומטים. המשבר התעסוקתי במשק והפגיעה הקשה בסקטורים ספציפיים הביאו עימם חשש לעלייה חדה בהפרשות לחובות מסופקים של הבנקים, משיעור שפל של 0.29% בלבד ב-2019. מדד מניות הבנקים קרס בכ-40% בשיא המשבר, ומאז הצליח להתאושש חלקית מהשפל, אבל עדיין נמוך בכ-25% מרמתו ערב המשבר.

החוב ההיברידי - שכפ"ץ נגד משברים

בסוף 2019 עמד תיק האשראי של הבנקים על 1,033 מיליארד שקל, ועל פי נתוני הפיקוח על הבנקים, גדל תיק האשראי הבנקאי עד לסוף אפריל 2020 לרמה של 1,057 מיליארד שקל, ביחס להון עצמי מוערך של 122.6 מיליארד שקל - כך שגידול חד בהפרשות לחובות מסופקים הוא סכנה מוחשית למערכת הבנקאית. ההפרשות הגדולות לחובות מסופקים של בנק הפועלים ברבעון הרביעי של 2019 וברבעון הראשון של 2020, ואזהרת הרווח של בנק לאומי, מגדילים את החששות לפגיעה קשה ברווחיות של המערכת.

מנגד, יש לזכור כי המערכת הבנקאית המקומית מרוויחה בשנים האחרונות, בנטרול נזקי התביעות בארה"ב, רווח מצרפי שנתי של כ-11 מיליארד שקל - כך שהרווחיות השוטפת מייצרת כרית הגנה מובנית מפני פגיעה בהון העצמי של המערכת. אם לא די ברווחיות השוטפת, הרי החוב היברידי שגויס על ידי הבנקים בעלויות נמוכות, מהווה אף הוא שכפ"ץ טוב נגד משברים פיננסיים.

אנשים לא אוהבים בנקים, ופרסומות של בנקאים נחמדים לא יכניסו את הבנקים למועדון חביבי הציבור, אבל תפקוד הבנקים ושרידותם הוא אינטרס ציבורי עליון. התמוטטות של המערכת הבנקאית אינה שקולה לקריסת טייקון, שגורמת לרבים מדי בקרב הציבור שמחה לאיד מיותרת.

משבר הקורונה עוד לא מאחורינו, אבל ניתן לומר כי מערכת הבנקאות המקומית הגיעה מוכנה למשבר הנוכחי, אף שהוא מאתגר עבורה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של 2008. הבנקים הגדילו את הונם באופן חד בשנים האחרונות כדי לעמוד בתקנות "באזל 3" וייצרו עודפי הון משמעותיים אל מול דרישות הסף הרגולטוריות.

לצד הגידול בכרית ההונית, הבנקים מצויים בעיצומו של מהלך התייעלות דרמטי רב-שנתי, באופן שמעולם לא נראה במערכת הבנקאית המקומית, ומקבל ביטוי בשיפור משמעותי ביחס היעילות. במקביל, הבנקים אימצו טכנולוגיות חדשניות וביצעו השקעות מהותיות במערך הטכנולוגי שלהם, המקנה יכולת תפקוד טובה בעת משבר.

תיק האשראי הבנקאי עבר מאז המשבר הפיננסי הקודם טיוב מהותי, והוא ריכוזי פחות וחשוף פחות מתמיד ללווים גדולים, למרות ההפרשות הגדולות בגין החוב של קבוצת דלק, הנוטעות את התחושה המוטעית כי אין חדש תחת השמש.

מהלכים עסקיים דרמטיים אלה ייצרו מצב עולם, שבו גם אירוע נדיר כמו משבר הקורונה - בהנחה כי לא מדובר במערכה בריאותית ראשונה מיני מספר - אינו סודק את המודל העסקי הבנקאי, אלא מייצר נזקים גדולים ונקודתיים.

הפיקוח תרם לחוסנה של המערכת

ההתרשמות שלי מפעילות הפיקוח על הבנקים בימי המשבר ובשגרה שלפני המשבר, היא כי הפיקוח עשה עבודתו נאמנה ותרם לחוסנה של המערכת וגם לנכונות שלה להגדיל סיכונים בימי משבר. החוסן הפיננסי של המערכת הבנקאית, לצד ההכוונה הרגולטורית, הניעו את המערכת הבנקאית להגדיל את תיק האשראי שלה באופן חד דווקא בימי המשבר.

החלק הארי של הגידול החד בתיק האשראי הבנקאי בחודשים מרץ-אפריל הופנה לאשראי מסחרי, שצמח ב- 22.5 מיליארד שקל לרמה 406 מיליארד שקל. במקביל, חל גידול של כ-7.1 מיליארד שקל באשראי לדיור, וזה מסתכם בכ-402 מיליארד שקל. מנגד, האשראי הצרכני של הבנקים ירד באותם חודשים ב-6.8 מיליארד שקל, ובפיקוח על הבנקים הסבירו את עיקר הירידה בירידה בצריכה הפרטית, כפועל יוצא מהריחוק החברתי. נכון לסוף אפריל עמד האשראי הצרכני ברמה של 144 מיליארד שקל, ואילו האשראי לעסקים קטנים חתם את החודש ברמה של כ-104 מיליארד שקל, לאחר שירד במהלך החודשיים הקודמים ב-1.8 מיליארד שקל.

על פי נתוני הפיקוח על הבנקים, למהלך הגדלת האשראי בשיא חוסר הוודאות לא התלווה גידול משמעותי בריבית.

בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות לרבעון הראשון עוברים כחוט השני המשפטים שלפיהם החברות הגדילו אשראי בנקאי נוכח התנאים בשוק החוב הקונצרני, בין אם כדי להצטייד בנזילות ובין אם לצורך עמידה בהתחייבויות תזרימיות. הסיטואציה הנוכחית ממחישה היטב כי הבנקים הם עמוד השדרה הכלכלי של המשק, וכי לפחות בגל הראשון של הקורונה עמוד השדרה הזה עמד איתן ומאפשר למשק להשתקם.

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988