פרשנות: העלייה במספר החולים - האם המדינה התרשלה בצעדי החזרה לשגרה

במשרד הבריאות התבוננו בימים האחרונים על העלייה במספר מקרי ההדבקה ברחבי הארץ בדאגה. היום, לאחר שבשעות הבוקר חלה עליה משמעותית במספר המקרים - הוחלט לכנס מסיבת עיתונאים בכדי להסביר לציבור את חומרת המצב ולהורות לו להקפיד הקפדה יתרה על ההנחיות. רגע לפני חג השבועות, כשהציבור חוזר לשגרת הקורונה החדשה, יצא משרד הבריאות בקמפיין; "נהיה בסדר, או נהיה בסגר". אך דבר אחד בלט בחסרונו בימים האחרונים - אחריותה של המדינה והצעדים שמבצעת הממשלה כדי לאתר במהירות מוקדי תחלואה, לבודד את החולים ולהבטיח את יכולתו של הציבור להמשיך בשגרה.

מטבע הדברים, העלייה במקרי התחלואה איננה מפתיעה. בין אם מדובר בתפילה אחת בהיכל סגור בגרמניה שהובילה להדבקתם של 107 בני אדם, או במסיבה במועדון לילה סגור בדרום קוריאה שהוביל להדבקתם של יותר מ-100 תושבים, ברחבי העולם היציאה מן הסגר הובילה לצבירים חדשים של הדבקה, אותן שואפות המדינות לאתר ולבודד ביעילות מבלי לחזור לסגר הדוק. גם ישראל איננה חסינה מכך.

בניגוד למדינות אחרות, דוגמת ניו זילנד וגרמניה שהסרו את הסגר באופן הדרגתי ובשילוב עם מערך בדיקות משמעותי ושיטתי בכדי לספק "מודיעין" לממשלות ולהעיד על תוצאות החזרה על השגרה בסקטורים ובתחומי החיים השונים, בישראל הוסר הסגר כמעט באחת. ומערך הבדיקות? משרד הבריאות טען שהציבור לא ניגש להיבדק, והן פחתו מיום ליום. אם לקראת סוף הסגר בוצעו למעלה מ-10,000 בדיקות ביום, החזרה לשגרה דווקא הובילה לצניחה משמעותית במספר הבדיקות; אתמול בוצעו 5,312 בדיקות, ביום רביעי 6,618, ביום ראשון 3,805, ובשבת - רק 704. ההבטחה ל-30 אלף בדיקות ביום? היא נותרה הרחק מאחור, והמשק חזר לפעולה בלי מערך ניטור משמעותי שיגבה את יכולתו לפעול בבטחה.

ארגון הבריאות העולמי מבהיר לאורך הדרך שחזרה לשגרה חייבת להיות מגובה במערך בדיקות יעיל ובמעקב אפידמיולוגי מוקפד. האם הדבר מתרחש בישראל? ספק רב. גם הבדיקות הסרולוגיות שהגיעו לארץ שוכבות במחסנים באין דורש, כשתוקפן יפוג ב-15 ביולי. אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, הזהירה הערב מפני 'שאננות הממשלה' ואמרה כי היקף הבדיקות והאבחון ירד, כאשר במקביל - המעבדות אינן ערוכות כרגע לערוך בדיקות רבות מפני שברובן הן אינן עובדות בלילות ובסופי שבוע, ומתפקדות במחסור בכוח אדם. בשעה שהממשלה מדברת על מניעת גל שני, האם מלבד הוראות לאזרחים בנוגע למסכות והתקהלויות היא עצמה מבצעת את חלקה?

חלק ניכר ממקרי ההדבקה החדשים, התבצעו בבתי ספר. ואמנם, ישנו חוסר במידע; מהיכן הגיעו החולים לבתי הספר? היכן התבצעה ההדבקה הראשונית, והאם ניתן היה למנוע את ההתפשטות או לאתר אותה לפני שהגיע הגל הגדול. איגוד רופאי בריאות הציבור מתריע מן הרגע הראשון ודורש זיהוי מוקדם של מוקדי תחלואה על ידי מערך בריאות הציבור - הן ברמת הפרט (איתור מקרים ומגעים) והן ברמת האזור (ניטור). לא רק בדיקה של מגעים עם חולים, אלא בדיקה מדגמית באזור/מסגרת חשודה להתפרצות. זהו כלי חיוני לקבלת החלטות בהתאם לסיכונים, ודאי בימי השגרה המתוחים.

אגב כך, משרד הבריאות מחזיק בנתונים הרבים והמלאים באשר להתפשטות המחלה בישראל, ולאפידמיולוגים אין נגישות לנתונים הגולמיים במלואם, והם לא יכולים לבחון את ההחלטות בראי הנתונים, או להסתמך על הנתונים עבור מחקר. החלטות הממשלה, כעת, מחייבות התנהלות זהירה ומדודה. חזרה לסגר עלולה להשפיע באופן חסר תקדים על המשק ועל מרקם החיים האזרחיים. ניטור, בידוד ובדיקות מרובות לצד שקיפות מלאה בנתונים - אינם פריווילגיה, אלא חובת מציאות הכרחית.