האם שרי מפלגת כולנו חיסלו שני שלישים מהאבטלה בדימונה?

שר המודיעין אלי כהן סיכם בגלי צה"ל את שלוש השנים שעשה במשרד הכלכלה. כשהזכירו לו עקיצה של מחליפו עמיר פרץ, שהבטיח שאצלו הכלכלה תהיה יותר "אנושית", כהן פרש רשימת הישגים שלו ושל שר האוצר היוצא משה כחלון: שכר מינימום גבוה יותר, פחות אי-שוויון - וגם פחות אבטלה. כמה פחות? כהן הדגים: "ניקח עיר כמו דימונה. הורדנו את האבטלה מ-16% ל-6% בלבד".

נשמע מרשים? כחלון נכנס לאוצר במאי 2015, וכהן הפך לשר הכלכלה רק בינואר 2017, אחרי שנה וחצי בראשות "ועדת הרפורמות" בכנסת. אם בזמן הקצר הזה הם הצליחו לחסל שני שלישים מהאבטלה בעיר כמו דימונה, הרי זה הישג מדהים. אבל לפי נתוני שירות התעסוקה, הם לא.

במאי 2015 היו בדימונה קצת פחות מ-2,000 מובטלות ומובטלים, 10% מכוח העבודה בעיר. כשכהן נכנס לממשלה כבר היו שם רק 8.2% אבטלה, וכעבור שנה נרשם שפל של 6.8%. ערב משבר הקורונה בפברואר 2020 הנתון עמד על 7%; אבל אז נשלחו הביתה המוני עובדות ועובדים, ובאפריל הוא נסק ל-27.4%.

בקיצור, האבטלה בדימונה לא צנחה פי שלושה אלא ירדה ב-30%. זאת בשורה מצוינת ליותר מ-500 דימונאים ודימונאיות, אבל רחוק מהמספרים של כהן. שינויים דומים בשיעורי האבטלה נרשמו באותה תקופה בכל הארץ: מ-5.6% עם הקמת הממשלה ל-4.4% כשכהן נכנס למשרד הכלכלה, ל-4.2% בתחילת משבר הקורונה, ואז ל-26% באפריל.

 האבטלה בדימונה ירדה

הירידה לא התחילה עם כהן וכחלון. שיעור האבטלה בדימונה אמנם לא התקרב בעשור האחרון ל-16% (כהן לא הבהיר לנו מנין לקח את המספר). אבל ביולי 2013 הנתון הגיע לשיא של 13.3%, ועד שכחלון נכנס למשרד האוצר כעבור פחות משנתיים נמחקו ממנו 3.3%. המשמעות: האבטלה בעיר ירדה בקצב מהיר יותר בימי קודמו יאיר לפיד.

■ בשורה התחתונה: דברי כהן לא נכונים ברובם. כשכחלון התמנה לשר האוצר במאי 2015 היו בדימונה 10% אבטלה. ערב משבר הקורונה היו בה 7% אבטלה. בעשור האחרון לא נרשמו בעיר יותר מ-13.3% אבטלה.

● תחקיר: ארן רונדל