מדוע אין פרס נובל במתמטיקה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: השמועה על הרומן ובמה זכה איינשטיין - כמה מיתוסים שכדאי לפרק על פרס הנובל

פרס נובל / צילום: Shutterstock, AntonSAN
פרס נובל / צילום: Shutterstock, AntonSAN

שחר לוטן הוא חוקר כלכלי ואסטרטגי, קצין מודיעין במיל' וחובב היסטוריה וגאוגרפיה, הכותב בלוג על אירועים ואישים מרתקים ונשכחים. במדור זה הוא חושף עיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו

השבוע, כמו בכל תחילת אוקטובר, מדענים, סופרים ופעילי שלום ברחבי העולם ממתינים לשיחת טלפון אחת, שמאחוריה תהילת עולם ופרס כספי נאה. ועדות פרס הנובל מכריזות על הזוכים בכבוד שנחשב בעיני רבים לחותמת האולטימטיבית של הישג אנושי יוצא דופן. הפרס מוענק מאז 1901 בזכות עיזבונו של אלפרד נובל, התעשיין השוודי ממציא הדינמיט, כשלאורך העשורים צמחו סביבו כמה מיתוסים עיקשים במיוחד, בארבעה מהם נעסוק הפעם.

● מי ייבש את הביצות? לא מי שאתם חושבים
● איך נקבע יום הזיכרון הרשמי של ה־7 באוקטובר?

אחד הנפוצים שבהם מסביר מדוע אין פרס נובל דווקא במתמטיקה. לפי הסיפור, נובל גילה שאשתו מנהלת רומן עם המתמטיקאי השוודי המפורסם (בזמנו) יוסטה מיטאג־לפלר, ולכן דאג שאף מתמטיקאי לא יזכה בפרס שלו. הבעיה היחידה עם הסיפור הזה היא שנובל מעולם לא התחתן, וגם לגרסאות אחרות של הסיפור שבהן הרעיה הופכת לאהובה, אין שום תימוכין בתיעוד ההיסטורי.

ההסבר האמיתי פשוט הרבה יותר. נובל שהיה כימאי, ממציא ואיש עסקים, ביקש בצוואתו לתגמל את מי שהעניקו "את התועלת הגדולה ביותר לאנושות" בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום, שאותו נובל הפקיד בידי ועדה מטעם הפרלמנט הנורווגי. לכן עד היום הוא הפרס היחיד שמוכרז באוסלו ולא בשטוקהולם. מתמטיקה פשוט לא נמנתה עם תחומי העניין שלו, ואולי נתפסה בעיניו כתיאורטית מדי.

מיתוס אחר עוסק בחתן הפרס כנראה המפורסם מכולם, אלברט איינשטיין. רבים בטוחים שהוא זכה בנובל על תורת היחסות אותה פיתח, ששינתה מן היסוד את הבנתנו את הפיזיקה. אך בפועל, איינשטיין זכה בפרס על גילוי חוק האפקט הפוטואלקטרי, תגלית חשובה, אך שנויה במחלוקת הרבה פחות. הסיבה לכך היא שחלק מחברי ועדת הפיזיקה התנגדו לתורת היחסות, חלקם היו משוכנעים שהיא שגויה. ב־1921 העדיפה הוועדה שלא להעניק את הפרס בפיזיקה כלל, ורק בשנה שלאחר מכן נמצאה פשרה: איינשטיין קיבל את הפרס שנדחה, ותרומתו למדע הוצגה כ"חוק" ולא כתיאוריה.

המיתוס השלישי נוגע לזוכה מפורסם לא פחות, וינסטון צ'רצ'יל. מי שהוביל את בריטניה לניצחון על גרמניה הנאצית ותרם להצלת העולם כולו אכן זכה בפרס נובל, אך לרוב מניחים שהיה זה פרס השלום, כיאה לדמותו. הפרס שקיבל צ'רצ'יל ב־1953 היה בכלל פרס נובל לספרות, שהוענק לו על כתיבתו ההיסטורית והביוגרפית ועל נאומיו המזהירים. הבלבול נובע כנראה מכך שהמדינאי הדגול אכן הוגש כמועמד לפרס השלום, אך ועדת הפרס מעולם לא העניקה לו את הכבוד על הישגיו כמדינאי.

והמיתוס האחרון רלוונטי במיוחד לקוראי גלובס: פרס נובל לכלכלה בכלל לא מופיע בצוואה המקורית, על אף שכיום מחולק לצד האחרים. את הפרס ייסד ב־1968 הבנק המרכזי של שוודיה לרגל 300 שנה להיווסדו, ושמו הרשמי הוא "פרס בנק שוודיה במדעי הכלכלה לזכר אלפרד נובל". הבנק, ולא העיזבון של נובל, גם מממן את הפרס הכספי לזוכים.