"גלובס" לביהמ"ש: להסיר את החיסיון על הדיון בהסדר הנושים בין משפחת פישמן לבנקים

"גלובס" פונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להסיר את החיסיון מעל דיון בהסדר נושים שאליו הגיעו הבנקים עם בני משפחת אליעזר פישמן.

לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", לאחרונה, ובעקבות הליך גישור, הגיעו הבנקים להסדר נושים עם בני משפחתו של פישמן, איש העסקים פושט הרגל. ההסדר שטעון את אישור ביהמ"ש, הוא בין הבנקים הנושים, לאומי, הפועלים, מרכנתיל, איגוד, ודיסקונט, לבין טובה פישמן, רעייתו של אליעזר, בתו, ענת מניפז, בנו, איל פישמן, ועם רונית פישמן אופיר, ורונית אבן. ההסדר צפוי להיות מובא לאישורו של נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, בדיון שייערך ב-17 ביוני. בתוך כך, ימשיך להתנהל הליך פשיטת הרגל בעניינו של אליעזר פישמן.

לפי המידע שבידינו, הסדר הנושים המוצע מגלם שיפור בהצעה של משפחת פישמן ובהחזר לנושים ביחס להצעות קודמות וכולל מחיקה של התביעות האישיות נגד ילדיו של פישמן. עם זאת, כפי שפורסם ב"גלובס" ב-18 בפברואר 2020, התשלום לפי ההסדר יהיה עדיין פעוט ביחס לגובה החוב הכולל בתיק שעומד על כ-3 מיליארד שקל.

ההסדר בין הבנקים הנושים לבין מש' פישמן צפוי להיתקל בהתנגדות של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסי אליעזר פישמן. לגישתו של בנקל, ההסדר אינו ראוי ולא מגלם החזרת החובות האמיתיים ובעיקר את מה שבנקל רואה כ"הברחת נכסים" שנעשתה מאליעזר פישמן לבני משפחתו.

על מה הבנקים ויתרו?

בבקשה שמגיש "גלובס" לשופט אורנשטיין להתיר לנו להיות נוכחים בדיון ולהסיר את החיסיון מעליו, אנחנו טוענים כי קיים עניין רב לציבור בפרסום תוכן הדיון, ולא קיימת עילה להפכו לחסוי. "לציבור ולמבקש ("גלובס". ח"מ) הבא בנעליו, עומדת הזכות ללמוד על הליכים הננקטים ע"י מדינת ישראל וכך גם במקרה זה, של בקשה לאישור הסדר בעניינה של פשיטת הרגל הגדולה בישראל, בה נושים הבנקים המנהלים כספי ציבור". זאת, "כדי שיידע הציבור על מה, כמה ומדוע מוותרים הבנקים על זכותם להיפרע מבני המשפחה, אשר נטען שכספי ונכסי האב מוחזקים בידיהם ולא ישמשו לפירעון חובותיו לבנקים, דהיינו לציבור בכללותו".

 השופט איתן אורנשטיין / שלומי יוסף

לפי הבקשה, "קיים חשש וקיימות טענות כי ההסדר אינו מיטבי, פוגע בזכויות הנושים ואף מיטיב עם אליעזר פישמן ומשפחתו על חשבון הציבור, וזאת גם בשל הוויתור על הזכות להיפרע מבני המשפחה הקרובים לפושט הרגל". לשיטת "גלובס", "פרסום הטענות בדיון יציג בפני הציבור את תמונת ההסדר המלאה והטענות בעד ונגד ההסדר המוצע, אשר גם בהן קיימת חשיבות רבה. בוודאי במקרה של היקף כה גדול של חוב, פשיטת הרגל הגדולה במדינה".

נזכיר כי כבר ביוני 2017 הגיש עו"ד בנקל לבית המשפט מתווה להסדר חוב, שלפיו תחזיר משפחת פישמן לקופת המנהל בשלב ראשון 140 מיליון שקל ובתרחיש אופטימי, כ-400 מיליון שקל מתוך חובות בסך כ-1.8 מיליארד שקל, שעיקרם לבנקים ולרשות המסים.

ואולם, על רקע התנגדות ציבורית להסדר החליטו הבנקים לדחות את הצעת הנושים וביקש לנקוט אמצעים משפטיים נגד פישמן, לרבות קידום הליכי פשיטת רגל נגדו.

חובות של מיליארדים

ב-21 ביוני 2017 הכריז אורנשטיין על פישמן כפושט רגל בגין חובות של מיליארדי שקלים. "החייב ביצע מעשה פשיטת רגל שעה שלא פרע את חובו כמתחייב לפי התראת פשיטת רגל. בנוסף, עסקינן בחייב שהיקף חובותיו עצום ואף לגישתו לאחר מימוש הנכסים יעמוד החוב על סך של כ-1.5 מיליארד שקל", כתב השופט.

מאותו הזמן המשיכו להתנהל מגעים והליך גישור בין הצדדים המעורבים כאשר הליך פשיטת הרגל נגד פישמן נמשך במקביל למגעים להסדר מול בני משפחתו.

יצוין כי גם אם ההסדר המוצע יאושר על ידי ביהמ"ש, יימשכו ההליכים שמתנהלים נגד אליעזר פישמן עצמו, בעיקר בחו"ל. בכלל, להסדר המוצע לא אמורה להיות השפעה על מהלכים שמנהל המנהל בנקל.

 עורך דין יוסי בנקל/ צילום:תמר מצפי

בנקל טוען בפני ביהמ"ש להברחת נכסים לחו"ל בשווי של 100 מיליון אירו מצדו של פישמן. בנקל ניהל חקירה כלכלית סבוכה ועם קבלת ממצאיה פנה לבית המשפט עם המסקנה שלפיה פישמן "החזיק ומחזיק, באמצעות מארג ישויות משפטיות סבוך ומורכב, הנשלט על-ידי נאמנים, שלוחים ובאי-כוח, הפועלים עבורו ו/או מטעמו, בנכסים וזכויות בשווי של, לכל הפחות, עשרות מיליוני אירו ברחבי אירופה, ובעיקר בגרמניה". לדברי בנקל, אחד מאותם צדדים שלישיים הוא שלמה כץ, אחיינו של פישמן, המתגורר בגרמניה שנים רבות. עם הנכסים שלטענת הנאמן הוברחו נמנות חברות גרמניות המחזיקות בנכסי נדל"ן יקר ערך ברחבי אירופה.

כדי לתמוך במסקנתו הגיש הנאמן לבית המשפט תצהיר שערך סוכן חברת המודיעין העסקי "בלאק קיוב", שאליו צורפו תמלילים של שיחות שקיים הסוכן עם עו"ד מרקס ריסה הגרמני, שהוא לשיטת הנאמן מי שמרכז עבור פישמן את הפעילות בחו"ל. בשיחותיו של הסוכן עם ריסה, נשמע האחרון מתרברב בכך שהוא מומחה בהברחת נכסים, והוא אף מספר כי הוא עושה זאת עבור פישמן.

פישמן, באמצעות עורכי הדין שולי גולדבלט וליאת צרפתי-שלום, הכחיש מכול וכול את טענותיו של הנאמן. לטענתו, אין לו כל נכסים וזכויות נוספים, בארץ או בחו"ל, המוחזקים עבורו או מטעמו על-ידי צדדים שלישיים, וכי את כל המידע גילה כדבעי במסגרת התצהיר שהגיש עם פתיחת הליך פשיטת הרגל בשנת 2016. בהתייחס לתמלילי השיחות של הסוכן עם ריסה, טען פישמן כי לא די באלה כדי להצביע על קשר בינו לבין הנכסים שבמוקד הבקשה, וכי מדובר בעדות מפי השמועה שאינה קבילה.

לטענת פישמן, כל טענות הנאמן לעניין החזקת נכסים בעבור החייב ו/או מטעמו, על-ידי מי שמכונים בבקשה כ'נאמנים של החייב', הן הבל-הבלים, ואין בהן שמץ של אמת. כדי להבין זאת אין צורך בתגובה מפורטת. כל מי שקורא את בקשת הנאמן בעיון, יכול להבין כי היא חסרת היגיון ומלאה בסתירות פנימיות. חמור מכך, מן הבקשה עצמה ברור שהנאמן יודע היטב שאין שום בסיס לטענותיו.

בהליכים המשפטיים, פישמן הוסיף וטען כי התנהלותו של הנאמן היא בניגוד גמור להנחיות שניתנו על-ידי בית המשפט וכי "התנהלות כזו איננה רק 'שפיכת דמו' של פישמן ללא כל סיבה והצדקה, אלא זוהי מעילה בתפקידו ובאמון שנתן בו בית המשפט.

***גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת מוניטין, המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך