נתניהו, גנץ וראשי המל"ל יחליטו מה יעלה בגורל חוק הקיזוז מהרשות הפלסטינית

חוק הקיזוז לא מיושם הלכה למעשה מתחילת השנה והרשות הפלסטינית מקבלת בינתיים את מלוא כספי המסים, מכס ובלו הנגבים עבורה, בהיקף של כחצי מיליארד שקל בחודש

בני גנץ ובנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בני גנץ ובנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

על רקע המהלך המדיני הצפוי של החלת הריבונות על ההתנחלויות, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעביר אל המעגל הקרוב אליו את קבלת ההחלטות בכמעט כל נושא הקשור לפלסטינים, לרבות הסוגיה הטעונה של חוק הקיזוז והעברת כספי המסים.

כך, בין השאר, העביר למטה לביטחון לאומי את הסמכויות בעניין יישום חוק הקיזוז וכל הקשר הכלכלי עם הפלסטינים. לפי גורמים במל"ל, שר הביטחון בני גנץ מעורב במהלכים הללו, ובימים אלה מתקיימים דיונים בהשתתפות השניים, גנץ ונתניהו, עם ראשי המל"ל, מתאם הפעולות בשטחים, הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואחרים, והפורום הזה אמור להחליט מה יעלה בגורלו של חוק הקיזוז.

בתוך כך, הרשות הפלסטינית הודיעה לישראל כי היא מסרבת לקבל את כספי המסים שישראל גבתה עבורה בחודש מאי. מדובר בסכום של יותר מ-400 מיליון שקל. לפי חוסיין א-שייח', השר לשעבר האחראי על הקשר בעניינים האזרחיים עם ישראל, מדובר בהחלטה הנובעת מהודעת ההנהגה הפלסטינית על נסיגתה מההסכמים עם ישראל. דובר הממשלה הפלסטינית אברהים מלם פרסם הערב הודעה ולפיה הסירוב לקבל את הכספים נובע מאי קבלת פירוט מישראל על הגבייה החודשית של המכס והמסים האחרים, וכן ביישום החלטת ההנהגה הפלסטינית להפסיק את כל צורות התיאום עם ישראל.

החוק, שיזם חבר הכנסת אבי דיכטר (ראש שב"כ לשעבר), קובע כי הכספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם יקוזזו מכספי המסים שישראל גובה עבור הפלסטינים ומעבירה להם. וכך בשנה שעברה, שבה נכנס החוק לתוקף, קוזזו כ-400 מיליון שקל, אף שחלק ניכר מהסכום הזה ניתן לפלסטינים השנה במה שהוגדר "הלוואה". אלא שלפי פרטי החוק, בכל תחילת שנה אמור שר הביטחון להעביר לקבינט הביטחוני דוח על הקיזוז שהיה שנה קודם לכן, וכן לקבוע סכום קיזוז חדש לשנה הנכנסת. הדיווח הזה לא קרה, גם לא בתקופת שר הביטחון הקודם נפתלי בנט, וכעת הסוגיה על שולחנו של בני גנץ.

המשמעות, חוק הקיזוז לא מיושם הלכה למעשה מתחילת השנה והרשות מקבלת את מלוא כספי המסים, מכס ובלו הנגבים עבורה, בהיקף של כחצי מיליארד שקל בחודש. עם זאת, גורם ישראלי בכיר אומר כי בשל מגפת הקורונה, בחודשים אפריל ומאי הגבייה ירדה מאוד בשל הקיטון בצריכה בצד הפלסטיני, וירידה חדה ביבוא אל הרשות. לפי הגורם, הסוגיה הזו מורכבת ומשלבת בין הסוגיה המדינית לכלכלית.

"הכרזת ביטול ההסכמים על ידי הרשות היא לכאורה גם ביטול של הסכמי פריז הכלכליים, קרי הפסקת גביית מסים עבור הרשות. הם מיהרו להודיע לנו שזו לא הכוונה, ההיפך, את העניינים הכלכליים/אזרחיים הם צריכים לשמר עוד יותר כי הם מבינים שהציבור הפלסטיני יתקומם גם נגדם במקרה של משבר כלכלי", אמר הגורם.

האם חוק הקיזוז יופעל שוב השנה?
"לא בטוח. הקורונה בשילוב תוכנית הסיפוח טורפים את הקלפים, ונתניהו וגנץ מביאים את זה בחשבון. זה יכול לשמש אמצעי לחץ אבל אסור למתוח אותו יותר מדי".

חבר הכנסת אבי דיכטר אומר כי החוק הוא לא המלצה, לא ראש הממשלה ולא לאף אחד אחר, ולא ניתן למנוע את ישומו. "כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק - אני מתקשה לראות מצב שבו החוק ישונה".

גורם שלישי שהיה מעורב קודם לכן במהלכים האלה וכעת מודר מהם הוא שר האוצר. משה כחלון היה בפועל השר האחראי לקשר עם הפלסטינים, קשריו עם ההנהגה שם היו מצויינים והוא היה מאלה שדחפו לסייע להם ולמצוא דרכים חלופיות להעברת כספים מתוך מחשבה שיציבותה הכלכלית של הרשות הפלסטינית משמעה גם ביטחון לישראל. השר החדש ישראל כ"ץ פחות מעורה במהלכים הללו, ואף שרשות המסים שתחת ידיו אחראית טכנית על גביית המסים עבור הרשות.

ובאותו עניין, הרשות הפלסטינית מתכננת הקמת בנק פרטי שיוכפף לאש"ף רשמית ולא לרשות עצמה, ובו יופקדו המשכורות והקצבאות לאסירים ומשפחות המחבלים. המהלך הזה נעשה בעקבות אזהרות שקיבלו מישראל הבנקים הפועלים בשטחים כי יחשפו לעיצומים אם ימשיכו לאפשר את העברת הכספים הזו למחבלים ולמשפחותיהם.