גלגל חמישי | ניתוח

בענף הרכב מקווים שהלקוחות הפרטיים יצילו את המכירות של 2020

שוק הליסינג מקרטע, המחירים לא יורדים, ובתעשיית הרכב מקווים שהלקוחות הקטנים יחזירו את מכירות הרכב למסלול • נתוני המאקרו בישראל ובעולם – זינוק באבטלה וגידול נוסף בגירעון – לא תומכים בתרחיש הזה

סוכנות רכב של דלק מוטורס. האשראי בענף הרכב מתכווץ  / צילום: כדיה לוי, גלובס
סוכנות רכב של דלק מוטורס. האשראי בענף הרכב מתכווץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

בסוף השבוע שעבר נקלענו לאולם תצוגה של מותג רכב יוקרתי, בעיצומו של מבצע מכירות. המקום היה פעיל והומה ואנשי המכירות היו עסוקים בסגירת עסקאות למכירת מכוניות בשווי של רבע עד חצי מיליון שקל ליחידה. האינדיקציה היחידה למשבר הייתה שלטים גדולים ועליהם הנחיות משרד הבריאות, שכובדו באופן רופף למדי.

גם סוכנויות רכב עממיות יותר החלו לשדר בשבועיים-שלושה האחרונים מסרים של חזרה לשגרה ודיווחו על התעוררות בביקוש לרכב מצד לקוחות פרטיים, בהיקף של 50%-70% מהביקוש לפני המשבר.

רבים בענף טוענים ששוק הרכב בישראל נמצא בעיצומה של התאוששות בתצורת V - עלייה חדה ומהירה מהשפל של מרץ-אפריל לרמות דומות לאלה של טרום משבר הקורונה. אפשר לתהות האם מדובר בתיקון זמני, שמפצה במידת מה על חודשיים של מכירות מזעריות, ושבסופו יתייצב השוק בחודשים הקרובים על רמת מכירות נמוכה יותר משמעותית.

בעבר שללנו מעל דפים אלה את האפשרות שההתאוששות של שוק הרכב תגיע במחצית השנייה של 2020 משוק הליסינג וההשכרה, שנמצא במשבר עמוק וכנראה יתקשה לחזור לרמות הביקוש לרכב של 2019 לפחות עד הרבעון הראשון או השני של 2021; בהמשך ניסינו להסביר מדוע קלושים הסיכויים, שהשוק יותנע ויתומרץ מירידה חדה במחירי הרכב. היום ננסה להבין האם הביקוש של הלקוחות הפרטיים חזק מספיק כדי לייצב את השוק ולהתגבר על נתוני המאקרו.

הפסיכולוגיה מול נתוני הגירעון

הרבה צרכנים בישראל נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך הדחקה פוסט-טראומטי, שדוחף בין השאר לצריכה מוגברת, גם של רכב, כפיצוי פסיכולוגי. אבל ספק אם לאורך זמן הפסיכולוגיה יכולה לגבור על תנאי הרקע הכלכליים הבעייתיים של המשק.

בתחילת השבוע פרסם האוצר דוח שנקרא "ביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לתקופה ינואר-מאי 2020". מהמסמך עולה שלמרות חזרה הדרגתית של המשק לעבודה, בחודש מאי נמדד בפעילות התקציבית של הממשלה גירעון של 17.9 מיליארד שקל לעומת כ-1 מיליארד שקל במאי אשתקד. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-מאי בלבד עמד על 46.2 מיליארד שקל, כמעט כמו בכל שנת 2019, שגם היא הסתיימה עם בור תקציבי עמוק בהיקף 52.2 מיליארד)

גביית המסים צנחה מתחילת השנה בשיעור נומינלי של 7.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר במאי בלבד נרשמה ירידה ריאלית חדה בגבייה של 23%. ההכנסות ממס הקנייה על יבוא, שרובו מורכב ממס קנייה על יבוא רכב, צנחו בחודש מאי בשיעור ריאלי של 9% לעומת מאי אשתקד. מתחילת השנה צנחו ההכנסות בסעיף מס קנייה יבוא בשיעור של 17.5%, מחיקה של כ-1.3 מיליארד שקל לעומת השנה שעברה. ירידה משמעותית נרשמה גם בסעיף גביית אגרות, שאף הוא נגזר במידה ניכרת מהירידה ברישוי רכב חדש.

על פי הדוח האוצר מנסה כרגע לסגור את הגירעון העמוק באמצעי חירום מקובלים - גיוס אשראי בין לאומי כזה או אחר. אבל העלאה קרובה של מסים בטווח הזמן הנראה לעין, ביניהם גם מיסי רכב, היא כמעט בלתי נמנעת.

לאחרונה שמענו בענף הרכב תיאוריה, שהביקוש הפרטי לרכב חדש ימשיך להיות יציב ואף יעלה בטווח הזמן הקצר והבינוני בשל העובדה, שהתחבורה הציבורית בישראל פוסט-קורונה עדיין לא מסוגלת לספק פתרון יעיל ובטוח בריאותית למאות אלפי עובדים, שתלויים בה בשגרה. לפיכך רכישת רכב פרטי, חדש או משומש, תהיה אלטרנטיבה מתבקשת גם למי שלא היה ברשותו רכב עד כה.

אבל נתון הגבייה של הבלו על הדלק בדוח החודשי של מאי, שמהווה אינדיקציה ישירה להיקף הנסועה, לא תומך בתיאוריה הזו. גביית הבלו על דלק צנחה במאי ב-20.6% לעומת מאי אשתקד למרות הסרת מגבלות התנועה, למרות הירידה החדה במחירי הדלק ולמרות, שהתחבורה הציבורית המשיכה וממשיכה להיות (עוד) פחות אפקטיבית מכרגיל. לא מעט עובדים במגזרים שונים ממשיכים לעבוד מהבית, רבים עדיין בחל"ת ונראה שהישראלים לא ממהרים לחזור לכבישים, מבחירה או מחוסר ברירה.

תחזית המאקרו: שנה אבודה

הדוח החודשי של משרד האוצר אמנם מצלם תמונת מצב של העבר אבל גם תחזיות המאקרו לחודשים הבאים לא נוסכות יותר מדי ביטחון לגבי חוסן המשק והמוטיבציה של משקי הבית לבצע בקרוב רכישה כבדה דוגמת רכישת רכב.

בשלהי חודש מאי פרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית עדכנית, שכבר לקחה בחשבון מתווה מואץ יחסית של חזרה לפעילות משקית תקינה. התחזית צופה שהתוצר יתכווץ השנה בשיעור של 4.5% וב-2021 הוא צפוי לצמוח ב-6.8%. הבנק מעריך גם שהתוצר במשקים המפותחים בעולם יתכווץ השנה בכ-6% ובשנת 2021 הוא צפוי לצמוח בשיעור מתון של 4%. כל זה, כמובן, תחת הנחת יסוד שלא תהיה התפרצות מחודשת של הנגיף.

הבנק צופה, שהחל מהמחצית השנייה של השנה המשק ייכנס לתהליך התאוששות הדרגתי, אולם ההתאוששות צפויה להיות ממושכת יותר מההערכה הראשונית. בכל הנוגע לתעסוקה כותבת מחלקת המחקר כי "על בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות (תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק), אנו צופים כי האבטלה במחצית השנייה של 2020 תעלה ל-5.8% ובמהלך 2021 תחול ירידה, כך שלקראת סוף אותה השנה האבטלה תעמוד על 5.5%. גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה".

בנק ישראל מעריך כי הגירעון בתוצר יעמוד על כ-5.1% מהתוצר בשנת 2020. זה אמנם נתון נמוך משמעותית מהגירעון המצטבר בחמשת החודשים הראשונים שהוזכר לעיל ועדיין, מיתון משמעותי.

לא מדובר בהתקף של פסימיות, שפקד את אנשי בנק ישראל לאחר שהיה ממושכת בבית. ביום שני השבוע העריך גם הבנק העולמי כי התוצר הגולמי הגלובלי יתכווץ השנה ב-5.2%, הנתון הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ובערך פי שלושה יותר חמור מהמיתון הגלובלי של 2009. על פי הערכת הבנק, התכווצות התוצר הריאלי בגוש היורו עשויה להגיע השנה ל-9.1% ובארצות-הברית ויפן ל-6.1%. הבנק העולמי אמנם העריך שב-2021 התוצר יזנק ב-4.2% אבל הזהיר כי "ייתכן תרחיש גרוע יותר" אם המשבר הבריאותי יהיה ממושך יותר מהתחזיות.

האשראי יציל את רכישות הרכב?

עוד זרז מסורתי של הרכישות הפרטיות בשוק הרכב הוא האשראי לרכישת רכב כנגד שיעבודו. האשראי הבנקאי למטרה זו, כולל חברות כרטיסי האשראי, נאמד בישראל בסביבות 12 מיליארד שקל. בכבישי ישראל נעים בסביבות 100 אלף כלי רכב פרטיים חדשים, יחסית, שמשועבדים לטובת מימון בנקאי. תקופת המימון הטיפוסית היא לשלוש שנים, ובשוק קיים גם אשראי חוץ בנקאי בהיקפים לא מבוטלים שמגיע מיבואני רכב, חברות ליסינג, חברות מימון חוץ בנקאיות וכעוד. לפיכך אפשר להעריך באופן די כללי, שבסביבות 40-50 אלף כלי רכב חדשים בשנה נרכשים בישראל בסיוע מימון כזה או אחר.

משבר הקורונה הכניס לשוק האשראי לרכב מרכיב גדול של אי ודאות, הן בכל הנוגע לדירוג האשראי של הלקוחות בעקבות הזינוק באבטלה והן לגבי ערכי הביטחונות הריאליים בשוק היד השנייה.

אין כרגע בשוק נתונים קונקרטיים על היקף התכווצות זמינות האשראי לרכב אבל אינדיקציה לחומרת המצב אפשר למצוא בהנחיות להתמודדות עם השלכות הקורונה, שפרסם הממונה על האשראי בבנק ישראל בסוף מאי.

על פי ההודעה, "משבר הקורונה מייצר נטל כלכלי על רבים מאזרחי המדינה, דבר שצפוי לקבל ביטוי בנתונים שידווחו למערכת נתוני אשראי, אשר משמשים נותני אשראי שונים לשם הערכת הסיכון שבמתן הלוואות ללווים. השינוי בנתונים עלול להשפיע לרעה על דירוגי הלווים, על היכולת שלהם לקבל אשראי ועל תנאי האשראי".

הממונה הנחה את המלווים "לאפשר שיקוף נכון של רמת הסיכון של הלקוח על מנת לתת ללקוחות להמשיך להתנהל ולהתגבר על תקופה קשה זו". בהודעה אין התייחסות ספציפית לסוגיית האשראי לרכב, אבל די ברור שהפרסום נועד לייבש את מקורות האשראי של משקי בית רבים.

בשורה התחתונה מדובר בנתוני רקע לא קלים לעיכול עבור ענף הרכב הישראלי, שבמשך שנים רבות התרגל לבצע את התכנון והחיזוי כלכלי על פי נתוני לוקסוס של צמיחה יציבה ועקבית, גירעון נשלט ואבטלה שואפת לאפס.

אמנם בעבר ראינו כיצד שוק הרכב הישראלי מצליח לבצע נס ולשמור על יציבות, ואף לרשום עלייה, בשנים בעייתיות מאד מבחינה ביטחונית (כולל מטחי טילים על העורף, למשל) ולהתאושש מהר יותר משאר העולם ממשברים כלכליים. ליבואני הרכב עצמם יש עדיין מספיק משאבים לנטרל בטווח הקצר את ההשפעות של נתוני המאקרו המקומיים. אבל בהתחשב באופי הגלובלי של המשבר הנוכחי לא ברור עד כמה המשאבים הפרטיים הללו יצליחו להמריץ את הביקוש ולחפות על הכלכלה בחודשים הבאים. ובמאבק בין הפסיכולוגיה לכלכלה, די ברור מי מנצח. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988