האם מה שרושש את ירושלים היה סיפוח מזרח העיר?

ח"כ יאיר גולן ממרצ ממשיך בנבואות זעם נגד סיפוח בשטחי C. על המוקד הפעם - ההשלכות הכלכליות של החלטה כזאת. במשדר האחרון של "המטה המרכזי" ברשת 13, גולן התעמת עם סגן שר החוץ לשעבר דני איילון, שטען שלמרות ההפחדות, סיפוח מזרח ירושלים ב-1967 והעברת השגרירות האמריקאית לעיר ב-2018 הסתיימו ללא שום אסון. גולן חלק עליו. "20 כפרים פלסטינים שסיפחנו - זה מה שהוריד את ירושלים מאשכול 7 לאשכול 2 היום", הוא קבע.

יש היגיון בטענה ש-68 אלף הפלסטינים שצורפו לירושלים עם כיבוש מזרח העיר השפיעו על מצבה הכלכלי. אבל לא הכול נשמע לנו ברור: סיווג היישובים לאשכולות סוציו-אקונומיים התחיל רק עשרים שנה אחרי מלחמת ששת הימים. האם ירושלים באמת נמנתה אז בשליש העשיר של יישובי ישראל? איך יודעים? והאם ערביי המזרח אשמים בהידרדרות?

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תרמו מידע. הדירוג הסוציו-אקונומי הראשון פורסם ב-1987, והעמיד את ירושלים בין אשכול 8 ל-9 מתוך 20. אחר כך, ב-1996, היא דורגה באשכול 5 מתוך 10. מאז היא צונחת, וב-2015 אכן הגיעה לאשכול 2.

שאלנו את גולן על מה הוא הסתמך. ואמנם, היו לו סימוכין רציניים: מחקר משנת 2005 שחיבר הכלכלן יורם מישר יחד עם אסף צימרינג. אחד הגרפים במחקר מציג את ההידרדרות הכלכלית-חברתית של ירושלים בין 1972 ל-2001 מול היציבות ואף השיפור בכמה ערים אחרות. אמנם, הגרף הזה לא מבוסס על אשכולות, והמחברים לא אומרים בשום מקום שירושלים נמצאה אי פעם באשכול 7. אבל הם מנתחים את הסיבות לשקיעה הכלכלית של העיר.

האם ערביי הכפרים המסופחים הם שהורידו את הדירוג של ירושלים? מחברי המחקר עצמם קובעים ההיפך. לדבריהם, "עליית שיעור הערבים בעיר והשינוי במצבם הכלכלי תרמו אך במעט (כ-10%) לנסיגתה הכלכלית". רוב ההידרדרות נבעה דווקא מהרעת המצב הכלכלי של היהודים. ב-1998 הוא עוד היה טוב מהממוצע בקרב יהודי ישראל, ב-2005 גרוע יותר. להיחלשות של החרדים ועליית משקלם באוכלוסייה הייתה תרומה חשובה לכך. מצבם הכלכלי של ערביי המזרח דווקא השתפר מאז הסיפוח, אם כי הם עדיין עניים יותר מיהודי העיר, וגם משאר ערביי ישראל.

■ בשורה התחתונה: דברי גולן לא נכונים ברובם. מאז שהושק מדד האשכולות, ירושלים צנחה מהאשכול החמישי לשני, אבל המחקר שגולן עצמו מצטט תולה זאת בעיקר בהידרדרות האוכלוסייה היהודית ובעליית שיעור החרדים.

תחקיר: ארן רונדל