ה-OECD בתחזית פסימית לישראל: הכלכלה תתכווץ ב-6.2% השנה, וזה במקרה הטוב

בתרחיש של גל שני בחורף, הכלכלה תתכווץ ב-8.3%, והמשק לא יתאושש לפני 2022 • תחזית זו חמורה יותר מהתחזיות המעודכנות של בנק ישראל, שצופות צמיחה שלילית של 4.5% בלבד ב-2020

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת

תחזית ארגון המדינות המפותחות (OECD) לישראל קודרת מזו של בנק ישראל וצופה צמיחה שלילית של 6.2% השנה לעומת 4.5% שצופה הבנק. בתרחיש של גל שני בחורף הכלכלה תתכווץ ב-8.3% והמשק לא יתאושש לפני 2022.

ארגון המדינות המפותחות מצטרף לגופים הצופים פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה. על-פי התחזית העולמית המעודכנת שפורסמה הבוקר, צופים ב-OECD כי המשק הישראלי יתכווץ השנה ב-6.2% - וזאת בתרחיש האופטימי שבו מגפת הקורונה תדעך בקיץ. מדובר בתחזית דומה לזו שפרסמה קרן המטבע הבינלאומי ב-14 לאפריל, בשיאו של המשבר, וחמורה יותר מהתחזיות המעודכנות של בנק ישראל שצופות צמיחה שלילית של 4.5% בלבד ב-2020, (בהנחה שלא יהיה גל שני). ב-2021 צופים ב-OECD צמיחה של 5.7% וצמיחה חלשה יותר של 4.4% בתרחיש של התפרצות קורונה נוספת.

"צעדי הסגר בישראל היו חריפים אך קצרים ביחס למדינות מפותחות אחרות", כותבים בדוח, "אולם ההתאוששות צפויה להיות איטית, כשהאבטלה הגבוהה וחוסר הודאות מכבידים על הכלכלה. גל שני יעכב עוד יותר את ההתאוששות, יגדיל את מספר פשיטות הרגל ויגרום נזק ארוך טווח לכלכלה".

על-פי תחזית ה-OECD בהנחה שלא תהיה התפרצות נוספת של הנגיף, תרד האבטלה במשק עד סוף 2020 ל-7.5% ול-6.6% בסוף 2021. הגירעון התקציבי יגיע בסוף השנה ל-11.1% ויירד לרמה של 8.4% בסוף 2021. במקרה של התפרצות נוספת של הנגיף בתחילת החורף צפויה הכלכלה הישראלית להידרדר לצמיחה שלילית של 8.3%. בתרחיש כזה של פגיעה כפולה, האבטלה במשק צפויה לרדת ל-8% בסוף 2020 אך לעלות מחדש ל-8.8% שנת 2020 צפויה להסתיים בגירעון מבהיל של 12% תוצר, שיקפיץ את יחס החוב של המדינה ל-78.7% ב-2020. בתרחיש של גל שני משמעותי צפויה שנת 2021 אף היא להסתיים בגירעון דו ספרתי (10.4%) שיעלה את יחס החוב לרמה של 86.6% ב-2022.

בארגון מציינים כי למרות ההתפרצות המהירה של הנגיף, שיעור התמותה בישראל היה עד כה נמוך יחסית, ומייחסים זאת לגיל הצעיר של האוכלוסייה ולמערכת הבריאות הציבורית. "ישראל הגיבה במהירות למגפה", נכתב בסקירה. הכותבים מציינים כי ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שסגרו את שעריהן למבקרים זרים, השתמשה באיכון מכשירי טלפונים ניידים לאכיפת מדיניות הסגר, ביצעה מספר רב יחסית של בדיקות והזרימה משאבים בהיקף 0.7% תוצר (כ-10 מיליארד שקל) לחיזוק מערכת הבריאות. הסגר הביא להשבתת שליש מהפעילות הכלכלית. מאז הסרתו נרשמה התאוששות מהירה בהוצאות בכרטיסי אשראי לצריכה פרטית, שהתקרבו בסוף מאי לרמות שלפני המשבר. ואולם בענפי התיירות, ההסעדה והבידור הפעילות הכלכלית עדיין מדוכאת.

"הממשלה והבנק המרכזי נקטו בצעדים הראויים כדי לתמוך בהכנסות משקי הבית ובנזילות של הפירמות" מציינים ב-OECD וממליצים לממשלה להמשיך במדיניות תומכת עד שהפעילות הכלכלית במשק תעלה מחדש על פסי הצמיחה. "ייתכן שיידרשו צעדים נוספים, לעידוד התעסוקה, חיזוק ההכשרה המקצועית והגדלת הנזילות לעסקים קטנים, אם ההתאוששות תהיה חלשה" כותבים ב-OECD. בתרחיש כזה ממליצים בארגון לבנק ישראל לבצע הקלות נוספות ולהרחיב את מדיניות רכישות הנכסים שלו.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות' בהתייחסות לתחזית ה-OCED: "התחזית ממחישה את ההשפעה השלילית של שגרת הקורונה על הסביבה הכלכלית. הנקודה החשובה ביותר שעולה מתחזית ה-OECD לישראל ולמדינות אחרות בעולם היא שהיום, גם לאחר שרוב המדינות בעולם החלו לפתוח מחדש את המשק, ברור לנו שהפעילות הכלכלית לא תחזור לרמתה ערב המשבר עוד זמן ארוך. למעשה, רק עכשיו אנחנו מתחילים את התהליך שבכל משבר קודם היינו מחשיבים כ'מיתון'. העובדה שסגירת המשק הביאה לעצירה פתאומית בכלכלה גורמת לכך שנדמה לנו שהמצב הולך ומשתפר. בעוד שבהחלט יש שיפור לעומת תקופת הסגר, מדובר עדיין על מיתון, גם אם לא לפי ההגדרה הרשמית, ביחס לתקופה שלפני הקורונה".

צרו איתנו קשר *5988