מס פחמן: בקרוב גם בארץ? המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל משתפים פעולה

המשרד להגנת הסביבה מודיע היום כי במסגרת המאבק במשבר האקלים, ייבחנו מנגנונים לתמחור פליטות פחמן. המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל קיימו היום סדנת מומחים משותפת בו נידון תהליך ההתחממות הגלובלית, השפעתו הפוטנציאלית על כלכלת ישראל ומנגנונים אפשריים לצמצום פליטת גזי החממה בהתאם להתחייבויות הבין-לאומיות שישראל קיבלה על עצמה. במסגרת הסדנה הוצגה עבודה של בנק ישראל בנושא, וסוכם כי יבחנו לעומק סוגיות אלו ונוספות, תוך התייעצות עם בעלי עניין בארגונים הסביבתיים ובתעשייה, ובסוף תהליך זה, יהיה ניתן להמליץ לממשלת ישראל על המדיניות המיטבית בנוגע לתמחור הפחמן. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הדגיש כי מדובר ב"נושא התופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם", וכי הוא מברך על שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה בנושא.

לפי המשרד להגנת הסביבה, בחינת השלכות המעבר לכלכלה דלת פחמן על הצמיחה של המשק הישראלי מראה, כי יישום מנגנון לתמחור פחמן אינו פוגע בתוצר ואף שומר על יעדי הצמיחה, ולכן, לצד שותפים נוספים בממשלה, שוקד המשרד על יצירת מנגנון תמחור פחמן מיטבי ואפקטיבי. תמחור פחמן, הנחשב לפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת ודאות בשווקים, נועד לפתור כשל שוק משמעותי, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה.

לפי דוח קרן המטבע העולמית שפורסם באוקטובר, הטלת מס פחמן היא הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר למלחמה בהתחממות הגלובלית והורדת זיהום האוויר. הרעיון של מיסוי פחמן על שריפת דלקים פוסיליים נדון כבר שנים רבות, אך מעורר התנגדות בשל החשש שיעלה את חשבונות החשמל. ואמנם, כלכלנים טוענים כי הרווחים מהמס יכולים לחזור לצרכנים באמצעות החזרי מס ודיבנדנדים שונים, ובנוסף מיסי הפחמן ידרבנו שימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות ונקיות.

92% מתוך 35 מדינות ה-OECD מפעילות מנגנוני תמחור פחמן, למעט טורקיה ואוסטרליה, ומספר מדינות בארה"ב, אך דו"ח של האו"ם קבע כי על ממשלות להטיל מס של 5,500 עד 135 דולר לכל טונה של פליטות גז פחמן - אבל בפועל הממוצע הוא מס של 8 דולר לטונת פחמן. מזה מספר שנים, ארגון ה- OECD ממליץ באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן באמצעות מנגנון הבלו על דלקים, ובכך לכסות 80% מפליטות גזי החממה. ניתוח של העלויות החיצוניות הכרוכות בשימוש בדלקים בישראל, אל מול מיסוי הבלו, שביצע המשרד להגנת הסביבה מראה, כי הבלו המוטל על הדלקים בתעשייה ובתחנות הכוח לייצור החשמל אינו משקף את מלוא העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה. כמו-כן, בסקטור הדלקים לתחבורה קיימות עלויות חיצוניות נוספות, חלקן אינן סביבתיות - כמו גודש ותאונות דרכים - והבלו רחוק מלכסות אותן במלואן.

בנוסף, תמחור הפחמן יתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיה מתחדשת. עבודה שביצע המשרד להגנת הסביבה יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ושבחנה את ההשלכות של המעבר לכלכלה דלת פחמן על הצמיחה של המשק הישראלי, מצאה כי שימוש במנגנון תמחור פחמן תורם לשמירה על המטרות הפיסקאליות באופן כזה שיישום מנגנון לתמחור פחמן כמעט ואינו פוגע בתוצר ואף שומר על יעדי הצמיחה.

כדי לייצר מנגנון מאוזן ואפקטיבי המספק הגנה לאוכלוסייה המוחלשת, בעולם נהוג להפנות חלק מהתקבולים להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כמו תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה. בהקשר זה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי של הטמעת מנגנוני תמחור פחמן תוך הגדרת ייעוד תקבולי המנגנון, בדגש על צמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה בו על ידי מנגנוני החזר כספי לעשירונים התחתונים והקלות פיסקאליות לתעשייה.