התחרות בשוק ביטוחי הבריאות גדלה, אבל הצרכנים משלמים יותר וכפול

מחקר חדש של רשות התחרות קובע כי התחרות בשוק ביטוחי הבריאות נמצאת בסך-הכול בעלייה, למרות שחלקים נרחבים מבעלי הביטוחים בציבור מחזיקים ב"כפל" מיותר של ביטוחים • ההוצאה על ביטוחי בריאות פרטיים עלתה ב-138% בעשור, והמקטע שדורש טיפול נוגע בעיקר לפעילות הסוכנים

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין / צילום:יוסי זמיר
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין / צילום:יוסי זמיר

שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים הנמכרים על ידי חברות הביטוח חווה התגברות בתחרות על הלקוחות החדשים כשהוא מאופיין בכפל ביטוחי משמעותי שנובע כנראה מבורות הציבור שאינו מנצל היטב את שלל הביטוחים שהוא קונה בעודף. כל את כשהמפיץ העיקרי בתחום זה - סוכני הביטוח - לא ממש תורמים לתחרות, כתוצאה מכך שרובם עם עובדים על עד שתי חברות ביטוח.

כך עולה ממחקר שוק ביטוחי הבריאות שעשתה רשות התחרות, לשעבר הרשות להגבלים עסקיים, שפורסם היום כדוח ביניים שמהווה טיוטה להערות הציבור.

ברשות התחרות מציינים בדוח כי נכון לסוף 2018 ההוצאה על ביטוחי בריאות הפרטיים שמכרו חברות הביטוח עמדה על כ-13 מיליארד שקל בשנה, שמשקפת הוצאה חודשית של 400 שקל למשק בית ממוצע בישראל - כ-4,800 שקל לשנה למשק בית. על פי נתוני רשות שוק ההון כפי שנבדקו על ידי רשות התחרות, בעשור שבין 2008 ל-2018 גדלה הוצאה הכוללת לביטוחי בריאות פרטיים בכ-138% בעוד שההוצאה למשק בית בממוצע צמחה בכ-92% בתקופה זו. עוד הם מפרטים כי בשנת 2012 היו בישראל כ-3 מיליון אנשים שהחזיקו בביטוח בריאות פרטי שכלל לכל הפחות אחד מששת הכיסויים שהמחקר התמקד בהם, כאשר מספר זה צמח לכ-3.9 מיליון מבוטחים באמצע שנת 2018 - גידול של כ-30% במספר המבוטחים בשוק במהלך תקופת המחקר.

על פי עורכי הדוח "מספר הכיסויים גדל באופן עקבי לאורך תקופת הבדיקה, עד שהגיע לכ-15 מיליון בשנת 2018". להערכת רשות התחרות "גידול זה נובע משני גורמים: הגורם הראשון הוא הגידול במספר המבוטחים שמחזיקים בביטוח בריאות, שהוזכר לעיל, והגורם השני הוא גידול במספר הממוצע של סוגי הכיסויים שמחזיק מבוטח: מכ-3.2 בשנת 2012 לכ-3.9 ב-2018. ממצא בולט נוסף הוא הגידול במספר כיסויי התאונות האישיות, שגדל ביותר מפי 2 במהלך התקופה". בהקשר זה נציין כי נושא ביטוחי התאונות האישיות עורר ביקורות רבות כנגד חברות הביטוח וסוכני ביטוח שמוכרים אותם מדי, כמו גם את הביטוח הדומה באופיו - למחלות קשות, ושבמסגרתם נותנים פיצוי חד פעמי למבוטח בקרות האירוע הביטוחי. לאור זאת יצא לאחרונה הממונה על רשות שוק ההון ברפורמה שמסדירה את ביטוחי התאונות האישיות ואת דרכי מכירתם.

שוק ביטוחי הבריאות נשלט לאורך שנים על ידי הראל, הפניקס וכלל ביטוח, כשהוא נחלק לאורך שנים לשני תתי שווקים גדולים: ביטוחי קבוצתיים וביטוחי פרט. ביחס לאחרון מציינים ברשות התחרות כי "בביטוחי פרט חלקן של שלוש החברות הגדולות ירד בצורה חדה לאורך תקופת המחקר (2012 עד 2018, ר"ש)", בכל מה שנוגע לזרם המבוטחים החדשים, ובהתעלם מלקוחות עבר שנצברו היסטורית בעיקר בחברות הגדולות בתחום. על כן, כך אומרים אנשי הרשות, "ניתן להצביע על התחזקות במידת התחרות על מבוטחים חדשים בביטוחי פרט", תוך שהם מציינים כי "תופעה זו ניכרת ברוב הכיסויים שנבחנו במחקר".

אגב זאת, ברשות התחרות מגלים כי "בכיסוי התאונות האישיות, נתח השוק של 4 החברות הקטנות גדול משמעותית מנתח השוק שלהן ביתר הכיסויים", דבר המלמד על חשיבות מכירת ביטוחים אלה על ידי החברות הקטנות, וזאת בצל הרווחיות הגבוהה מאוד הטמונה בביטוחים אלה - ושהמכירה הערה שלהם בשנים האחרונות עוררה ביקורת ציבורית והתערבות רגולטורית.

ואולם, בעוד שברשות התחרות מזהים התגברות התחרות על הלקוחות החדשים במוצרי ביטוחי הבריאות, הרי ביחס לכפל הביטוחי התמונה המצטיירת מדוח הביניים פחות אופטימית. מהו כפל ביטוחי? ברשות התחרות מגדירים זאת כ"מקרה פרטי של ביטוח יתר" אשר "מתאר מצב שבו מבוטח מחזיק במספר כיסויים עבור אותו אירוע", שבמקרה זה נובע מכך ש"המבוטח מחזיק במספר כיסויים עבור אותו אירוע ביטוחי, אך בהתרחש האירוע יוכל לתבוע רק חברה אחת". הגדרה זו מתייחסת רק לביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח והיא מתעלמת ממה שנקרא הכפל הביטוחי ביחס לשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים (השב"נים) שבמידה רבה מספקים כיום כיסויים דומים לאלה שיש בביטוחים הפרטיים.

ככל הידוע זהו הכפל הביטוחי הכי נפוץ, כפי שעולה מהתייחסות עורכי המחקר ברשות התחרות שמספרים כי על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2017 כ-42% מבעלי השב"ן גם מחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים, כאשר כמעט על מי שמחזיק בביטוח פרטי גם מחזיק בשב"ן.

כך או כך, ביחס לכפל ביטוחי "רק" לגבי פוליסות ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח מוצאת הרשות כי "כ-34% מהמבוטחים בשוק החזיקו בביטוח יתר בלפחות אחד מהכיסויים שבבעלותם במהלך תקופת המחקר" כאשר "משך ההחזקה הממוצע בביטוח יתר (על פני כל הכיסויים) עמד על תקופה של כשלוש שנים". בשורה התחתונה מצאה רשות התחרות כי "ביטוח יתר היא תופעה שכיחה למדי. עיקרה הוא בשב"ן ובביטוחי הבריאות הפרטיים. הלכה למעשה, כמעט כל המבוטחים בביטוחי הבריאות הפרטיים בכיסויים הכלולים בשב"ן מחזיקים בשב"ן ובביטוח פרטי גם יחד" וש"אחוזים נכבדים מתוכם מחזיקים גם בביטוח יתר בביטוחים פרטיים, לצורותיו השונות".

מהיכן נובע הכפל הביטוחי כאמור? על פי הבדיקה של רשות התחרות, "תופעת הכפל בכיסוי הניתוחים והייעוצים נובעת באופן שווה, בקירוב, מהחזקת כיסוי דומה בחברות שונות ומהחזקת כיסוי דומה באותה חברה: אחד בפרט ואחד בקבוצתי". כמו כן, "תופעת הכפל או ביטוח היתר בשאר הכיסויים נובעת בעיקרה מהחזקת כיסוי דומה בחברות שונות", כאשר "כיסוי התאונות האישיות הוא היחיד שבו הרוב הגדול של הכיסויים הללו הם ביטוחי פרט", כדברי עורכי הדוח. עם זאת, כפי שמציינים גם עורכי הדוח, יש היגיון כלכלי בכפל ביטוח במוצרי פיצוי (בהם המבוטח מקבל סכום חד פעמי בקרות אירוע ולא החזר של הוצאות כשיפוי). לעומת זאת במוצרי שיפוי לרוב אין היגיון שכזה (אלא אם הרכישה נעשית על מנת להתמודד עם גבולות הכיסוי).

אבל, המחקר של רשות התחרות מעלה נקודה מעניינת ובעייתית בהקשר זה, והיא שהציבור לא מודע להיגיון הכלכלי כאמור. למה הכוונה? רשות התחרות מצאה כי בפוליסות מסוג פיצוי בתחומי המחלות הקשות והתאונות האישיות, למרות האפשרות לנצל את כל הביטוחים הכפולים הרי ש-70% ו-78% מהמבוטחים, בהתאמה, תבעו רק חברה אחת בקרות האירוע הביטוחי. כלומר, ויתרו על האפשרות לנצל פוליסות נוספות שהם משלמים עבורן. "נתונים אלה מהווים אינדיקציה לכך שבמקרים רבים החזקת כפל ביטוח במוצרי פיצוי אינה נובעת מבחירה רציונאלית של הלקוח". ומה לגבי הכפל במוצרי השיפוי? בהקשר זה אומרים ברשות התחרות כי "סביר להניח מבוטחים רבים להם יש כפל ביטוח במוצרי השיפוי מחזיקים בכפל זה ללא צורך, וכתוצאה מחוסר מודעות".

הדוח מתייחס גם לסוכני הביטוח, שהם "ערוץ המכירה העיקרי של ביטוחי הפרט", כאשר "כ-80% ממכירות ביטוחי הפרט נעשות באמצעות סוכן ביטוח". ביחס לתפקידם של סוכני הביטוח בשוק ביטוחי הבריאות, שנחשב לכזה שמסובך מדי עבור הציבור הרחב ושדורש ידע שאינו כה נגיש, אומרים ברשות התחרות כי "כמחצית מהסוכנים מכרו בכל אחת מהשנים כיסויי ביטוח של חברה אחת בלבד, וכ-70% מכרו כיסויים של שתי חברות לכל היותר". על רקע זה מציינים כותבי הדוח כי הנתונים מעלים "ספקות בנוגע לאופטימליות ההתאמה של הכיסוי הביטוחי ולהיותם של סוכני הביטוח גורם היוצר תחרות בין חברות הביטוח לטוב המבוטחים". על כך הם מוסיפים בכתב ביקורת נוסף על הסוכנים כי "דפוס זה מעיד על נטייה חזקה לרכז את המכירות אצל חברה אחת, שלא בהכרח מיטיבה עם כל המבוטחים להם נותן סוכן הביטוח שירות. קשה להלום את הממצא האמור עם "תפירת" כיסוי ביטוחי לפי מידתו של כל מבוטח ומבוטח".

בהקשר זה מוסיפים כלכלני רשות התחרות כי "בהמשך המחקר הרשות תבחן לעומק את התופעה של ריכוז המכירות על ידי מרבית הסוכנים אצל חברה או שתיים לכל היותר. במסגרת זו, הרשות תוסיף ותבחן את ההתקשרות החוזית של סוכני הביטוח, תנתח את הגורמים למספר הנמוך של חברות ביטוח עימן הם עובדים ואת האופן בו התמריצים שנותנות החברות לסוכני הביטוח משפיעים על דפוסי המכירה שלהם".

אגב זאת נציין כי ברשות התחרות ערים לכמה בעיות מתודלוגיות בבחינתם, כגון ביחס לכפל בכיסוי הניתוחים, שם הם לא ביצעו הפרדה בין ניתוחים בארץ לניתוחים בחו"ל. כמו כן, נציין, במהלך תקופת הבדיקה השתנה שוק ביטוחי הבריאות מהותית בעקבות רפורמה של הממונה על רשות שוק ההון דאז, שהפכה את ביטוחי הבריאות לאחידים ובעלי היבטים מתחדשים מדי שנתיים.

צרו איתנו קשר *5988