"אין חזרה לשגרה באמת. המשבר רחוק מלהיגמר"

בראשיתו של משבר הקורונה היה אילן אלקבץ, הבעלים-שותף בכמה אולמות אירועים ומסעדות, אופטימי. "שאלתי את עצמי כמה זמן זה כבר יכול להימשך - שבוע, שבועיים, נניח חודש?", הוא נזכר. מתוך האופטימיות הזאת, הוא החליט לא לשלוח את כל עובדיו לחל"ת ברגע שעסקיו נסגרו. "שלחנו את רוב העובדים לחל"ת, כצעד ייעול ושימור העסק, כדי שלעובדים יהיה לאן לחזור ביום שאחרי, אבל שמרנו גרעין של עובד-שניים יקרים וחשובים בכל עסק, אף שלא הייתה עבודה כלל, כי כל הזמן קיווינו שזה ייגמר מהר".

המשבר לא נגמר מהר, ועסקיו של אלקבץ נקלעו לסחרור. הם היו הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח, כמו כל העסקים בתחומי האירועים וההסעדה. אלקבץ שותף באולמות האירועים "בשבע" ו"קונטורה" בת"א, בקייטרינג ה"בזאר", יחד עם השף עומר מילר, במלון הבוטיק "קוקו" בדיזנגוף, בעסק לשירותי בר לאירועים, בבר "פארקר" בפארק הרצליה ובמסעדת החוף "פלורה" בחוף הנכים בהרצליה. אלה עסקים תלויי עונה והם רווחיים רק באביב ובקיץ, עבור כל חודשי השנה. אלא שהשנה "הקיץ איחר להגיע". "עונת האירועים מתחילה בפורים, במרץ, ובדיוק שם, כשאתה מתחיל לקבל חמצן ולסלק את הגירעונות של החורף, נסגרנו", אומר אלקבץ. "חברות ואנשים פרטיים ביקשו מאיתנו לבטל אירועים עוד לפני שהיה איסור על עריכת אירועים, כי הם חששו או כי התגלה אצלם חולה מאומת. השנה איבדנו את החודשיים שמתקנים לנו את החור שנוצר בחורף, ואנחנו נסחב אותו סוף 2021 לפחות".

אם לא די בכך, אלקבץ גילה שהוא לא זכאי לסיוע המשמעותי ביותר שהמדינה מעניקה לעסקים - מענק ההשתתפות בהוצאות, שיכול להגיע ל-400 אלף שקל. למה? כי בימי השגרה הוא ניצל את זכותו החוקית לדווח לרשות המסים באמצעות הליך המכונה "איחוד עוסקים", ובעקבות האיחוד עבר את תקרת המחזור של 20 מיליון שקל, שמעליה העסק לא זכאי לפיצוי.

"אכלנו אותה בענק. שבע, קולטורה והבזאר עשו איחוד עוסקים ואני לא זכאי לפיצוי. אנחנו בחוסר ודאות גדולה. אין לי הקול של בעלי הרשתות הגדולות והמוכרות, שיש להם דרך להגיע לאוצר ולצעוק".

איזה סיוע כן קיבלתם מהמדינה?
"קיבלתי כ-6,000 שקל במענק אחד, ועוד 10,000 שקל בשני. שילמתי מסים מטורפים כל החיים וביטוח לאומי כל החיים, וקיבלתי בתקופת הקורונה כ-15 אלף שקל. זה הגיוני? העסקים שלי יחד מגיעים ל-50-60 מיליון שקל בשנה, ועל הכול משולם מס כדין, וקיבלתי 15,000 שקל".

איך החזרה לשגרה?
"אין חזרה לשגרה באמת. על הנייר זה נגמר, אבל זה רחוק מלהיגמר. המסעדה בחוף עובדת, אבל לא נכסה כל כך מהר את הגירעון של התקופה, ואולמות האירועים אמורים להתחיל לעבוד מהיום, אבל ההנחיות של המדינה מתישות את הזוגות שבאים להתחתן. כשהודיעו על פתיחת האולמות, חזרו אלינו זוגות שביטלו אירועים של 400 איש במרץ ואפריל, וקבעו ליוני וליולי. החזרנו את העובדים, את המכירות והשיווק, ומכרנו אירועים לכל התקופה, ופתאום לפני שבוע יוצאת הגבלה חדשה של 250 איש. אז עוד פעם יש לנו בעיה עם הזוגות המסכנים, שכבר יצא להם החשק להתחתן. הסתמכנו על הודעות המדינה שאין הגבלת התקהלות, ואז מוציאים מגבלה חדשה, וכל החוזים שחתמנו לא רלוונטיים".

מעבר לכך, אומר אלקבץ, "איפה ההתייחסות של המדינה לעסקים שהיו סגורים במאי? נתנו מענקים לעסקים שהיו סגורים במרץ ואפריל, אבל המסעדות נפתחו במאי, ולא נתנו לנו שום פיצוי על מאי".

אתם תשרדו?
"אנחנו בחוסר ודאות מוחלט. בתחילת המשבר ישבנו כל השותפים בפגישות של 7-8 שעות, הגענו למסקנות וקיבלנו החלטות איך להתמודד ואז קמנו בבוקר למחרת וכל ההחלטות היו לא רלוונטיות כי פתאום מ-300 איש באירוע ירדנו ל-100 ולאפס איש, אז היינו צריכים שוב להקדיש 7 שעות לתוכניות חדשות שגם הן נזרקו לפח יום למחרת. מי יודע מה יהיה?". 

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il