האם המשרד להשכלה גבוהה באמת "משרד שהוא קצת מומצא"?

שר האקדמיה והמים מתעקש שפיצול משרד החינוך הוא לא פיתוח ישראלי. בדקנו • המשרוקית של גלובס

זאב אלקין, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
זאב אלקין, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס

"אתה שומע את הקולות", עקץ ניב רסקין בחדשות הבוקר של קשת 12 את השר החדש להשכלה גבוהה ומשלימה ולמשאבי המים. "אומרים, איך זאב אלקין הסכים בכלל לקבל את המשרד הזה? משרד שהוא קצת מומצא, צריך לומר". אלקין, שהשבוע יציין חודש בתפקיד החדש, נחלץ להגן על כבוד משרדו: "לא, זה לא משהו שהומצא! אם אתה מדבר על השכלה גבוהה, יש עשרות מדינות שבהן המשרד הזה קיים". למעשה, הוסיף אלקין, המועצה הלאומית לכלכלה כבר מזמן המליצה לנתק את התחום האקדמי ממשרד החינוך, ולחבר אותו דווקא למשרד המדע.

בדקנו בכמה מממשלות העולם שר החינוך לא מטפל בהשכלה הגבוהה. כנקודת מוצא נעזרנו במחקר של קרן לומינה (Lumina Foundation), ארגון עצמאי שעוסק בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. אנשי לומינה ניתחו את ניהול ההשכלה האקדמית במדגם מייצג של 71 מדינות וטריטוריות בעולם, ומצאו כמה גישות מתחרות.

ב-37% מהמדינות שנבדקו, ההשכלה הגבוהה כפופה למשרד החינוך, כפי שהיה עד כה בישראל. ב-28% מהמדינות, האחריות נחלקת בין משרד ממשלתי לגוף חיצוני. באנגליה, למשל, "שר האוניברסיטאות" כפוף לשר החינוך ולצדו פועל גוף בשם "משרד הסטודנטים". ב-15% מהמדינות, עיקר הפיקוח על התחום מוטל על גורמים מחוץ לממשלה. בקנדה, לדוגמה, המחוזות (פרובינציות) מפקחים על האקדמיה, והממשל הפדרלי מסתפק במימון.

מדינות אחרות מאצילות את הסמכות לאוניברסיטאות עצמן: בקוסטה ריקה האחריות נחלקת בין ארבע האוניברסיטאות הציבוריות; בגואטמלה היא שייכת לאוניברסיטת סן קרלוס.

ובאמת, ב-20% מהממשלות שנבדקו יש משרד שמטפל באקדמיה בנפרד ממשרד החינוך. החוקרים איתרו 14 דוגמאות כאלה - ממלזיה, דרך אקוודור ועד גינאה וסנגל. אבל ברובן המשרד הזה לא עוסק בהשכלה גבוהה בלבד. כמו שאלקין עצמו רמז, מקובל לזווג אותו עם משרד המדע. קל להבין מדוע: למוסדות אקדמיים יש תפקיד כפול, הכשרת תלמידים ומחקר מדעי. לכן שתי האכסניות יכולות להתאים להם.

עם המדינות שיצרו שידוך כזה נמנות צרפת, דנמרק ופולין. ברוסיה פעל עד לא מזמן משרד יחיד לחינוך ולמדע, אבל לפני שנתיים החליט הנשיא ולדימיר פוטין לפצל אותו - והשאיר את ההשכלה הגבוהה בצד המדע.

ממשלות שמקדישות משרד שלם לאקדמיה הן חיה נדירה. אבל בכל זאת מצאנו דוגמה כזאת. בקובה קיים משרד שמנהל את מדיניות ההשכלה הגבוהה, ולצדו משרד נפרד למדע, לטכנולוגיה ולסביבה. קובה היא אפוא המקבילה הקרובה ביותר לישראל של היום, שכן למרות התקוות שהביע השר להשכלה גבוהה ומשלימה ולמשאבי המים, תחום המדע בממשלתנו החדשה חוסה תחת שר אחר - יזהר שי.

בשורה התחתונה: דברי אלקין נכונים ברובם. בעשרות ממשלות בעולם, ההשכלה הגבוהה לא נמצאת באחריות משרד החינוך. לרוב היא מטופלת במשרד המדע, ורק במקרים נדירים מוקצה לה משרד מיוחד.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988