וכל הכבוד לשר: ניסנקורן מצהיר שיאכוף חוק קיים להעסקת עובדים עם מוגבלות

שר המשפטים החדש הנחה את משרד המשפטים ואת הנהלת בתי המשפט לדאוג כי 5% מכלל העובדים יהיו אנשים עם מוגבלות • מייסד עמותת "סיכוי שווה", אורן הלמן: "זו קריאת כיוון חשובה במגזר הציבורי"

שר המשפטים אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי
שר המשפטים אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי

שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן, הכריז כי הנחה את משרד המשפטים ואת הנהלת בתי המשפט לדאוג כי 5% מכלל העובדים יהיו אנשים עם מוגבלות. "אנשים עם מוגבלות הם החוליה הזקוקה לסיוע ולסולידריות יותר מכול", הצהיר ניסנקורן. "אם נקפיד לחזק אותם, נצא מחוזקים כולנו".

ניסנקורן, אם כן, מודיע כי משרדו יאכוף חוק קיים, המחייב שילוב אנשים עם מוגבלות בשיעור של 5% מכוח העבודה בכלל המשרדים הממשלתיים. אך בשטח, החוק לא נאכף זה שנים. דוח הגיוון והייצוג בשירות המדינה, שפורסם רק בחודש מאי האחרון, מראה כי משרדי הממשלה רחוקים מיעדי השילוב השונים. בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות, הדוח קובע כי מגמת הירידה בייצוגם של עובדים עם מוגבלות נמשכה גם בשנת 2019, שלוש שנים ברצף. בסך-הכול, בשלוש השנים האחרונות, שיעור ייצוגם של עובדים עם מוגבלות קטן ב-1.7%, ובמשרדי הממשלה בכללותם הם מהווים אך ורק 3.8%. 

אם לא די בכך שמשרדי הממשלה לא ממלאים את המוטל עליהם, לפי דוח של משרד המשפטים, שיעור העובדים עם מוגבלות שהוצאו לחל"ת בזמן הקורונה, גבוה פי ארבעה לעומת יתר העובדים במשק. לפי סקר שביצע המשרד, המעסיקים שנבדקו הוציאו לחל"ת כ-40% מעובדיהם עם מוגבלות, לעומת 11% מהעובדים האחרים. לכן, להצהרתו של ניסנקורן יש משמעות גדולה אם תובא לכדי יישום, שכן גם חזרתם של עובדים עם מוגבלות לשוק העבודה היא מורכבת יותר. 

"קריאת כיוון חשובה" 

בזמן שלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 15% מהאנשים מעל גיל 20 הם עם מוגבלות תפקודית חמורה, המציאות מייצרת תמונה עגומה, שבה אפילו המינימום הנדרש הנמוך שנקבע, לא נאכף.

"החוק חל על כל הגופים הממשלתיים, אך אין כל אכיפה, והנתונים הם עלובים בכל הגופים הציבוריים. הרעיון הוא לייצר אכיפה ולאלץ את הגופים לקלוט את העובדים לפי הקריטריונים. חוק שלא נאכף הוא בגדר המלצה, ואין כרגע אכיפה של החוק. החוק הפך בשנים האחרונות להמלצה", אומר אורן הלמן, מייסד עמותת "סיכוי שווה".

לדבריו, "מה שניסנקורן עשה זה מה שמצופה מכל שר לעשות. הבעיה העיקרית באי-האכיפה היא שאנחנו נתקלים בה בכל המנגנונים. כשאנשים עם מוגבלות נמצאים בתת-ייצוג, ההחלטות מתקבלות בלי לקחת את בחשבון את צורכיהם של אנשים עם מוגבלות. ראינו את זה בהחלט בתקופת הקורונה, בשעה שהוטלו הנחיות בלתי ניתנות לביצוע על-ידי אנשים עם מוגבלות.

"אכיפת החוק תייצר גיוון תעסוקתי בשירות המדינה ושותפות מלאה של אוכלוסיות מודרות בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיות. בגוף כמו משרד המשפטים זה משמעותי יותר, שכן הוא אחראי על חלק מהחקיקה והאכיפה. זו קריאת כיוון חשובה במגזר הציבורי".