טלטלת השווקים הובילה את מנהלי תיקי ההשקעות לצמצם סיכונים

משבר הקורונה הדגיש את הפערים המשמעותיים בין התשואות במכשירי ההשקעה השונים • התעשייה הפיננסית שיצאה מחוזקת מהדרמה של החודשים האחרונים, היא תעשיית ניהול התיקים

ניהול תיקי השקעות / אילוסטרציה: shutterstock
ניהול תיקי השקעות / אילוסטרציה: shutterstock

משבר הקורונה טלטל אותנו בהרבה מישורים. אחד המשמעותיים שבהם הוא הטלטלה שעבר כספנו. זה כמובן חשוב בפרספקטיבה של מה עלה בגורל החסכונות שלנו, אבל זה חשוב לא פחות בפרספקטיבה של איך נפעל עכשיו.

לא מעט חזאים מעריכים כי הנטייה השולית לצרוך תפחת, ואנשים יבחרו להגדיל את כרית הביטחון שעומדת לרשותם - כלומר, הם יגדילו את חסכונותיהם. לכאורה, בפני אנשים עומדות שתי אפשרויות: האחת - להגדיל את הפיקדונות בריבית אפס - מהלך שמשמעותו הוצאת כסף מהמערכת. הוא לא מושקע, לא תורם לפיתוח המשק והכלכלה - נטול סיכון אבל גם נטול סיכוי. ולחילופין, אפשרות שנייה - שהכסף הזה יושקע ויתרום לפיתוח המשק והכלכלה.

ברור שבמצב הכלכלי שנוצר, יבחרו מרבית המדינות לעודד את הציבור להגדיל את היקף ההשקעות - ופעילותן בשווקים הפיננסיים בהחלט תורמת לנכונות של הציבור לחזור ולהשקיע. בדינמיקה הזאת, התעשייה הפיננסית שיצאה מחוזקת מהדרמה של החודשים האחרונים, היא תעשיית ניהול התיקים.

התנודות החריפות בשווקים, שגרמו לרבים בציבור לצאת בבהלה מהבורסה במרץ ולרוץ אליה בחזרה פנימה במאי, המחישו את המשפט הידוע "כשמגיע השפל, רואים מי שחה בלי בגד ים".

הירידות ברבעון הראשון של השנה נגרמו, כידוע, מהחששות של המשקיעים מהתפשטות מגפת הקורונה ומהשלכותיה על הכלכלה. בתוך כך, פדה הציבור מקרנות הנאמנות בישראל סכום בהיקף חסר תקדים, של יותר מ-40 מיליארד שקל.

ההשפעה של הפדיונות האלה היתה דומה להוספת שמן למדורה. היא גרמה לירידות חדות גם בניירות ערך שאחרת אולי היו יורדים פחות או לא יורדים בכלל.

תעשיית ניהול התיקים התנהגה כמעט הפוך. באופן יחסי, כמעט שלא היו לקוחות שפדו את תיק ניירות הערך ועברו למזומן, ולהפך: ראינו כניסה של לקוחות חדשים, שבעקבות המשבר החליטו שהם מעדיפים ניהול מקצועי של השקעותיהם.

המציאות של המכירות הלא מבוקרות של מוצרים פיננסיים, בעיקר בענף קרנות הנאמנות, יצרה הזדמנויות השקעה מגוונות, שמנהלי תיקים שונים יכלו לנצל במהלך אפריל, אבל את פירותיהם נוכל לראות רק בטווח הארוך.

המגמות בתעשיית ניהול התיקים

מבחינה של מאות תיקי השקעות המנוהלים בכמה בתי השקעות בישראל, עולה כי מרבית הציבור הישראלי נמצא בתיקים שבהם החשיפה למניות מוגבלת ל-30% ומטה. מה שבולט לעין בבחינת הרכב התיקים, הוא שבממוצע בכל התעשייה, מנהלי התיקים צמצמו את הסיכון הגלום ברכיב המנייתי ונמצאים בחשיפה נמוכה, באזור של 60%-70% מהתקרה המותרת בקטגוריה.

התפלגות תיקי ההשקעות של ארבע עונות
 התפלגות תיקי ההשקעות של ארבע עונות

נראה כי בסוף מאי העדיף השוק להיחשף למניות גלובליות, בייחוד בתיקים הסולידיים יותר, שם אמנם שיעור קטן מהתיק נחשף לעולם, אבל הפרופורציה הגיעה לפעמים אפילו לפי ארבעה. להערכתנו, החשיפה למניות גלובליות נעשית בעיקר דרך מדדים - מרביתה מתמקדת בשוק האמריקאי, ומתוך כך במניות החברות המובילות בעולם.

אמנם החשיפה למניות גלובליות עשויה להוסיף סיכון מטבעי, אבל היא מפחיתה את סיכון ההשקעה, היות שמניותיהן של חברות גדולות יותר הן בדרך כלל פחות תנודתיות. השקעה דרך מדדים תורמת לנזילות, לפיזור ולהפחתת סיכוני ההשקעה.

מרבית ההשקעה באג"ח חברות היא בחברות ישראליות, עם העדפה של אג"ח צמודות מדד על פני איגרות חוב קונצרניות שקליות - תמונת ראי לפיזור המועדף על ידי השוק באג"ח הממשלתי. החשיפה לאג"ח של חברות בחו"ל מהווה 10%-15% מהתיקים, ומוסיפה נופך חשוב לפיזור ההשקעות בתקופה מאתגרת זו.

ככלל, משבר הקורונה הדגיש את הפערים המשמעותיים בין התשואות במכשירי ההשקעה השונים, וסימן את תעשיית ניהול התיקים כאמצעי הנוח ואולי גם היעיל ביותר לניהול השקעות לטווח הבינוני.

מנהלי התיקים ידעו לבצע התאמות, להוריד סיכונים בכל תיק באופן פרטני בהיערכות להמשך ההתמודדות, ולהסיט את המשקלים בין מכשירי ההשקעה השונים כדי לייצר תשואות.

תעשיית קרנות הנאמנות, על אף היותה תעשייה יציבה עם מכשירי השקעה טובים, סבלה מהמאפיינים הפרטניים של המשבר, בעוד תעשיית פוליסות החיסכון נהנתה מהמאפיינים של תעשיית החיסכון לטווח ארוך - רחוק מהעין, רחוק מהלב. 

מורן סיטון הוא מנכ"ל ארבע עונות תכנון פיננסי מקבוצת אי.בי.אי, העוסקת בניהול עושר ובפיקוח ובקרה על השקעות עבור לקוחות פרטיים וחברות ואינה עוסקת באופן ישיר בניהול תיקים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988