האם המחליף של אקוניס לא יודע ששידול לסרבנות מנוגד לחוק?

אקוניס מאשים את יזהר שי במינוי עבריינית • אבל האם היא עברה על החוק שהוא מציין?

אופיר אקוניס, הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אופיר אקוניס, הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

גם אחרי שהפך לח"כ מן המניין, שר המדע לשעבר אופיר אקוניס מתמיד במלחמתו בפרופ' יעל אמיתי - נוירולוגית שחתמה לפני שני עשורים על עצומת תמיכה בסרבנים. אקוניס הצליח במשך שנתיים לעכב את מינוי אמיתי למועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל, אבל בתחילת השבוע הודיע לבג"ץ השר החדש, יזהר שי מכחול לבן, שהוא מסיר את ההתנגדות. "הוא נתן לך שיעור בדמוקרטיה" - סנט אריה גולן באקוניס בכאן ב', וציטט את שי: "בדמוקרטיה אנחנו נלחמים על זכותם של אחרים להביע דעות אחרות".

"אני אינני זקוק לשיעור בדמוקרטיה מאיש!" מחה אקוניס, והרחיב: "שר המדע אמר שכל עוד המעשה חוקי, הוא יכול למנות אותה. ובכן, שיעור בדמוקרטיה: שידול לסרבנות מנוגד לחוק הישראלי. הוא עבירה פלילית".

אקוניס אומר למעשה ששי סותר את עצמו, שהרי במינוי הוא משלים עם מעשה בלתי חוקי. אלא שאקוניס מטעה את המאזינים. נסביר.

שידול לסרבנות הוא עבירה פלילית בישראל. זאת לא עמדה אידיאולוגית, אלא לשון החוק. סעיף 109(א) לחוק העונשין קובע: "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו, או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו מאסר חמש שנים". גם שידול לערוק משירות ולסרב לפקודה (חוקית) גוררים מאסר. מצד שני - החוק לא אוסר להביע אהדה לסרבנים או להושיט להם עזרה בדיעבד. אז האם יעל אמיתי "שידלה", או רק "תמכה"?
זה נשמע כמו פלפול תלמודי, אבל ההבחנה הדקה הזאת עמדה בלב הסאגה המשפטית סביב מינוי אמיתי.

אין מחלוקת שאמיתי חתמה ב-2002, לצד 360 אקדמאים, על עצומה שהביעה תמיכה בסטודנטים "שכתוצאה מסירובם לשרת בשטחים יתקלו בקשיים לימודיים, כלכליים או מינהליים", ושבה נאמר "אנו קוראים לקהילת האוניברסיטה לתמוך בסרבנים". על בסיס החתימה הזאת סירב אקוניס ביולי 2017 לאשר את מינוי אמיתי, בנימוק שעידוד פעיל לסרבנות" הוא עבירה פלילית.

אלא שהמשנה ליועמ"ש דינה זילבר קראה לאקוניס לחזור בו. בחוות הדעת שפרסמה היא הסבירה: "העצומה אינה כוללת קריאה אקטיבית לסרבנות או להפרת החוק, כי אם הבעת תמיכה בסטודנטים או מרצים שהחליטו, על דעת עצמם, שלא לשרת ביו"ש". אקוניס עמד במריו, וההתעקשות הובילה לסדרת דיונים בבג"ץ שבהם אקוניס ייצג את עצמו. השופטים לא התרשמו מ"ההגדרה השרירותית של העצומה כעבירה פלילית", בלשונם. בסופו של דבר, בג"ץ העדיף לא לפסוק לפני שתוקם ממשלה חדשה. מינויו של שי חסך מהם את הטרחה.

המשרוקית כבר עסקה בפרשה הזאת באוגוסט 2018, זמן קצר אחרי שהוגשה העתירה הראשונה נגד אקוניס. אז הוא כתב במפורש בפייסבוק כי "מינוי אמיתי לא אושר בשל עמדותיה, אלא בשל תמיכתה בסרבנות לשירות בצה"ל, דבר שמהווה עבירה על החוק". נתנו לטענה את הציון "לא נכון". אקוניס לא נסוג מעמדתו, אבל הניסוח השתנה.

בשורה התחתונה: דברי אקוניס מטעים. החוק אוסר לשדל לסרבנות, אבל לא זה המעשה שיזהר שי הגיב עליו. המשפטנים קבעו בניגוד לדעת אקוניס שאמיתי לא "שידלה", אלא רק תמכה בסרבנים, שהוא מעשה חוקי.