יותר משליש מהמועסקים במזרח ירושלים לפני הקורונה איבדו את עבודתם

דוח המבוסס על ניתוח נתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מוכיח שוב - מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיה פוגעים בעיקר במגזרים החלשים בחברה • בקרב מוסלמים, נוצרים ודרוזים בישראל ככלל נרשמה חזרה לעבודה של 9% בלבד, לעומת 20% אצל היהודים

סמטאות מזרח ירושלים / צילום: אילון פז
סמטאות מזרח ירושלים / צילום: אילון פז

מגיפת הקורונה ומשבר התעסוקה שהביאה עמה פגעו באופן קשה יותר במגזרים החלשים בחברה, ובעיקר באלה עם מקומות העבודה שאינם קבועים דוגמת משרדי ממשלה. דוח של הארגונים עיר עמים ומען המבוסס על ניתוח נתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מוכיח את ההנחה הזו באופן גורף לגבי תושביה הערבים של ירושלים המזרחית. לפי הדוח - יותר משליש מהמועסקים לפני הקורונה, כ-28,770 בני אדם, איבדו את עבודתם בחודשים מרץ-אפריל והתייצבו בלשכת התעסוקה במזרח העיר. כותבי הדוח טוענים כי בשל חסמים המקשים על רישומם של תושבי העיר, הנתון מספק שיקוף חלקי בלבד של מספר התושבים שאיבדו את משרותיהם.

הדוח מדגיש כי אחת הסכנות המשמעותיות הנשקפות מנתונים אלו היא הפגיעה במגמת ההשתלבות של נשים תושבות ירושלים המזרחית בשוק התעסוקה. נוסף על הקושי האובייקטיבי המוגבר של נשים רבות למצוא מחדש את מקומן בשוק התעסוקה לאור פערי שפה, השכלה, מודעות לזכויות ועמידה עליהן אל מול מעסיקים, טלטלה זו עשויה להוות גם תמריץ שלילי עבור נשים שטרם פרצו את מחסומי ההשתלבות, שכן היא מדגישה את חוסר היציבות והתנאים הרעועים המאפיינים את העסקתן של עובדות מירושלים המזרחית.

עוד אוכלוסיה שנפגעה במיוחד היא הצעירים - יותר ממחצית דורשי העבודה הערבים מירושלים המזרחית הם בגילאי 18-25 גילאי הכניסה לשוק העבודה, שמהווים לרוב גם נתח משמעותי מכלל המשתתפים בשוק העבודה. בעבר היה מקורו של הגידול המשמעותי ביותר של נשים שנכנסו לשוק העבודה בירושלים המזרחית בעבר בעובדות צעירות בגילאים אלו. לכאורה, בטווח גילאים זה קל יותר לעובדים להתמודד עם השינוי במצבם ולמצוא מקומות עבודה חדשים. אך לא כך במקרה של נשים צעירות תושבות ירושלים המזרחית. גיל הנישואין שלהן והלידה הראשונה מוקדם יותר מבאוכלוסיה הכללית בישראל.

ומה קורה עם החזרה לעבודה? גם כאן נתוני ההתאוששות מפגרים הרחק מאחורי כלל האוכלוסיה בישראל: בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה חזרה לעבודה של 20%, מאלה שהוצאו לחל"ת, בקרב מוסלמים, נוצרים ודרוזים בישראל ככלל נרשמה חזרה של 9% בלבד. ואם נתמקד בירושלים בעיר כולה מזרח ומערב, נרשם אחוז נמוך של חזרה לעבודה - רק 16% מדורשי העבודה במחוז ירושלים חזרו לעבודה, לעומת חזרה ממוצעת של 20% במרכז הארץ. אחת מהסיבות לכך היא שהתמריצים הכספיים להחזרת עובדים, האמורים להיכנס לתוקף בימים הקרובים, מוגבלים לעובדים שהוחזרו לאותה העבודה לאחר תקופת החל"ת או הפיטורים ומשתכרים למעלה מ-3,300 שקל. רבות מהנשים המועסקות בירושלים המזרחית מועסקות בחלקיות משרה ובשכר מינימום, ולכן אינן עומדות בקריטריונים שקובע החוק.

מהארגונים עיר עמים וארגון העובדים מען נמסר: "ההשלכות הקשות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה בירושלים המזרחית מדאיגות במיוחד לאור נתוני הפתיחה הקשים שאליהם הן מצטרפות - 77.5% מתושבי ירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני נכון לשנת 2017, לעומת 21% באוכלוסייה הכללית. נסיגה זו לאחור עלולה לבטל שנים של צעדי התקדמות איטיים בתחום, שנעשו בתמיכה עירונית וממשלתית, ובפרט ביחס לעלייה בהשתתפות נשים תושבות ירושלים המזרחית בשוק התעסוקה. על מנת למנוע הדרדרות משמעותית נוספת בשוק התעסוקה, שתביא להחרפת תנאי העוני והניצול בירושלים המזרחית, נדרשת השקעה ממשלתית דחופה וקשובה לצרכים ולאתגריים הייחודיים, המיידיים וארוכי הטווח, של תושבי ירושלים המזרחית. ראוי שהתערבות מסוג זה תיקח בחשבון לצד החסמים הפנימיים של שוק התעסוקה גם חסמים בתחום התחבורה, החינוך והרווחה שמשפיעים על שוק זה ונובעים מהזנחה ארוכת שנים על-ידי ממשלות ישראל".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988