הסטטיסטיקן הלאומי בהודעה חריגה על משרד הבריאות והממשלה: "לא מקשיבים לי. אין מנוס מלהשמיע עמדתי בפומבי"

קופות החולים צפויות להתחיל ביום ראשון בבדיקות הסקר הסרולוגי בקרב כ-75 אלף בני אדם • אך הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס פרופ' דני פפרמן מזהיר כי ביצוע הסקר במתווה המתוכנן יוביל לתוצאות "מוטות ולא מייצגות" • "אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות"

פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הראשי / צילום : איל יצהר
פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הראשי / צילום : איל יצהר

לאחר שהיום התברר כי קופות החולים יחלו ביום ראשון בבדיקות הסקר הסרולוגי בקרב כ-75 אלף בני אדם בכל רחבי ישראל, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס, פרופ' דני פפרמן, יוצא בהודעה חריגה ותקיפה כלפי משרד הבריאות והממשלה.

פפרמן מתריע מפני חוסר מהימנות של הסקר, ומעיד כי אף גורם במשרדי הממשלה לא ענה לפנייתו בנושא. "פניתי לגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים כבר לפני למעלה משבועיים. התרעתי על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת וביקשתי לקיים דיון מעמיק בנושא, אך להפתעתי ואכזבתי, לא זכיתי לכל תגובה", אומר פפרמן. "על פי חוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות, וחובה על משרדי הממשלה להתייעץ עמי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים. לצערי, שני הדברים לא התממשו וכך לא נותרה לי ברירה אלא להשמיע את עמדתי בפומבי, כי אחרת כך אני מרגיש שאמעל בתפקידי".

בחודש הבא יפוג התוקף של הערכות הסרולוגיות 

מטרת הבדיקות הסרולוגיות הנה לשרטט תמונת מצב של הימצאות הנגיף בקרב האוכלוסייה, באמצעות בדיקת דם. מזה מספר שבועות מתמהמה משרד הבריאות עם תחילת ביצוע סקר סרולוגי רחב היקף בארץ, ולאחרונה נודע כי בחודש הבא יפוג תוקפן של הערכות הסרולוגיות הרבות שרכשה ישראל. כעת, הכוונה להתחיל באופן רשמי בביצוע הסקר נתקלת בקשיים, כאשר פרופ' פפרמן מזהיר כי משרד הבריאות מחליף "מהימנות בנוחות".

לדבריו, ביצוע הסקר במתווה המתוכנן של משרד הבריאות, יוביל לתוצאות "מוטות ולא מייצגות, מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית". לכן, סקר כזה לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד.

מהי הדרך הנכונה לבצע את הסקר? לפי פפרמן, דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם. "ניתן לתכנן את המדגם כך שיידגמו פרטים המתגוררים באותה דירה, וניתן להעריך את טעויות האומדנים באופן מדעי. המדגם יאפשר גם חישוב אומדנים בפילוחים שונים כמו גיל ומיקום גיאוגרפי. כך מבצעת הלמ"ס מעל 60 סקרים מדי שנה, וכך גם נבחר המדגם לסקר הסרולוגי המבוצע בימים אלו ממש בבני ברק, בשיתוף עם מכון גרטנר שאחראי על בצוע הבדיקות ופיענוחן".

כל עוד הסקר נעשה בדרך אחרת, פפרמן מזהיר כי לא תהיה לו משמעות אמיתית, ואומר: "אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות!". באשר למתווה משרד הבריאות, מעיד פפרמן כי עשויים להתברר כשלים משמעותיים, כאשר בין היתר, למשל, "סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה. מעבר לכך, ביצוע הסקר במתכונת המוצעת לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. אוסיף לכך שבסקר סרולוגי, אחת המטרות היא לבדוק אינטראקציות בין פרטים הגרים באותה דירה, אך שיטת הדגימה המוצעת לא תאפשר זאת".

פנייתו של הסטטיסטיקן הלאומי למשרד הבריאות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, כאמור, לא נענתה, ולכן הוא החליט שמתוקף תפקידו וכובד האחריות המוטל על כתפיו - לא נותרה לו כל ברירה אלא לפנות אל התקשורת. "עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות!", אומר פפרמן.

משרד הבריאות סירב להגיב לדברים. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988