עשה לו בנט: נתניהו מבטל את הצעותיו של גנץ למרות שיש לו שליטה בחצי ממשלה

לשר הביטחון וראש הממשלה החליפי, ח״כ בני גנץ, מחצית מן הכח בממשלה. בכל ישיבה של קבינט הקורונה, בישיבות הממשלה, בכל פורום וגוף, גנץ וראשי כחול לבן משפיעים על סדר היום, מה יעלה על שולחנם של השרים, ואיזה החלטות יתקבלו.

אף על פי כן, את ניהול משבר הקורונה, בעל האופי הכאוטי הנוכחי, ממשיך נתניהו לנהל כמחליט הבלעדי. המועצה לבטחון לאומי, הכפופה ישירות לנתניהו עומדת במרכז תהליכי קבלת ההחלטות ומנגד משרד הבטחון - הגוף העצום החולש על כמעט כל ההיבטים הרלבטנים, באמצעות פיקוד העורף, רח״ל (רשות החירום הלאומית) ומערך הסברה נרחב - נשארו בחוץ. חלקם (פיקוד העורף) מקבלים הנחיות, אך הם לא נכנסים לעובי הקורה בניהול המשבר. הדבר בולט במיוחד לאור מערכי ההסברה הגרועים.

בראשית השבוע אמר מנכ״ל משרד הבריאות החדש, פרופ׳ חזי לוי, בראיונות בכלי התקשורת: "משרד הבריאות הוא רגולטור. הייתי מעביר חלק מהאחריות למשרד הביטחון". אולם אתמול (ה׳) בתום ישיבת קבינט הקורונה, הודיע שר הבריאות, כי השאיפות של גנץ לקבל תחתיו אחריות רבה הן "פוליטיקה על חשבון אזרחי ישראל. בלקסיקון שלי זה לא נקרא להיכנס מתחת לאלונקה".

בזמן שראשי המדינה יתווכחו מי ינהל את האירוע, ישראל בדהירה לתוך הגל השני והפחד משתק את האזרחים הישראלים. מצב העסקים בכי רע, ההישג הגדול של הפחתת המגיפה בסוף חודש מאי התפוגג והממשלה הדו-ראשית תמשיך להתווכח ולא לרתום את כל הגופים הרלבנטיים לפיקוד על המשבר.

שר הביטחון הקודם, נפתלי בנט, נאבק במשך כל חודשיו האחרונים בתפקיד כדי שיועברו למשרד הביטחון כמה שיותר סמכויות. היו לו 6 מנדטים בלבד אך קילומטרז׳ השעות-נתניהו עולה פי כמה על שעותיו של גנץ (כשר). כבעל ניסיון בנט ידע, על ההתחלה, לפרסם בכל הכוח את תסכוליו, או את מה שהוא מכנה ׳חשיבה מחוץ לקופסה׳. הוא כתב תוכניות משלו, והודיע בקול רם, שמשרד הביטחון אמור לנהל את העניינים. הוא התנגד לתירוצים הביורוקרטיים שהערים עליו נתניהו, כיוון שבענף השליטה בפקידים ובתהליכים, ידו של נתניהו תמיד על העליונה.

הציבור קרא ושמע, ולמד, שמוטב היה שמשרד הביטחון יכנס לעניינים. בסוף, רק בשלבים מתקדמים פיקוד העורף הפך לשותף.

6 שבועות קדימה, ולגנץ אמורה היתה להיות יד משותפת על ההגה. ישיבות קבינט הקורונה הן לכאורה תוצר של תהליך קבלת החלטות הדדי, לפחות בנוגע לנושאים המועלים על סדר היום. מדוע אם כן, הטלת סמכויות על משרד הביטחון לא עולה בצורה ברורה על סדר היום המשותף? מדוע אתמול טרח גנץ להוציא החוצה במהלך ישיבת הקבינט, את דרישותיו? בכחול לבן, מסבירים שאם מלכתחילה נתניהו לא מסכים שנושא העברת סמכויות למשרד הביטחון יכלל בסדר היום, אין דרך לכפות זאת. הממשלה היא חצי חצי, אז העלאת העניין רק כדי שחצי השרים יצביעו נגד, הנה מאבק אבוד מראש.

אם כך, בכחול לבן בחרו בדרך בה נתניהו היה נוקט - להעלות זאת על סדר היום באמצעות כלי התקשורת. זה חירפן את הבוס והוא מיהר לאיים במערכת בחירות. נתניהו תמיד צודק ואין אף אחד שיגיד לו מה לעשות ומתי.

לפני כמה חודשים פרסמנו ב"גלובס" שתכניות העבודה הממשלתיות, שנכתבו לפני שנים על ידי עשרות רופאים ומומחים בתחום המגיפות, קבעו שהצבא ומשרד הביטחון הם הגופים המתאימים לניהול האירוע. אולם במשבר מארס 2020, כמו בגם במשבר יוני 2020, נתניהו ימשיך להתעקש שהגופים הביטחוניים לא ינהלו דבר.

בינתיים, רשות החירום הלאומית (רח״ל) הגוף האמון על ניהול משבר בסדר גודל כזה, ממתינה להשלמת הליך המכרז לזהות האדם שיעמוד בראש. ראש רח״ל הקודם, תא״ל זאב צוק רם, התפטר בטריקת דלת בנובמבר 2019, שבועות ספורים לפני שהכל החל. מאז לכתו, רח״ל נמצאת מה שנראה כפשיטת רגל (אם הם היו חברה פרטית). אנשים רבים נשלחו לביתם והגוף הוחלש ופוזר.

למשרד הביטחון עשוי להיות יתרון איכותי בנושא ניהול מערכי הבדיקות וקיצור זמני ההמתנה לתוצאות. בידי מערכת הביטחון יש גם מערך הסברה מן החזקים ביותר במדינה. הם יכולים לקפוץ מאפס קמ״ש ל 100 קמ״ש בזמן קצר עם המטרת הסברה על הציבור, במספר רב של שפות.

הדברים הללו מתעכבים ונמרחים, ובינתיים - ישראל חולה.