חד שנתי או דו שנתי, העיקר שנתחיל לעבוד

אן ספק שיש צורך לנהל דיון עומק בנושא, אך יש לקחת בחשבון כי ישנם נושאים רבים הממתינים למענה ממשלתי ראוי מזה למעלה משנה ויש לקדמם עכשיו

בנימין נתניהו וישראל כ”ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו וישראל כ”ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

בשולי החדשות בשבועות האחרונים ניטש מאבק על תהליך התכנון והאישור של תקציב המדינה בחודשים הקרובים. הדיון הוא בין תקציב חד שנתי (לאשר תקציב לשארית 2020 ואחרי החגים את 2021) או דו שנתי (לאשר עכשיו את 2020 ו-2021 ביחד). מדובר בדיון יצרי הכולל הן את פקידי האוצר והן את הדרג הפוליטי ומערב אינטרסים ושיקולים כבדי משקל במציאות בה הממשלה מתפקדת על הדיי תקציב 2019 ללא יכולת יישום של המדיניות שלה עצמה. חסר בדיון הקול שקורא להניח את האינטרסים הפוליטיים והכוחניות בצד ולאפשר לממשלה לעשות את עבודתה ולקדם את התוכניות וההחלטות שמונחות על שולחנה מזה למעלה משנה ומחכות לתקציבים ולידיים עובדות ליישום.

בשנת 2010 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת נייר המונה את היתרונות והחסרונות של תקציב דו שנתי לעומת חד שנתי. נראה כי הדיון הזה נע כולו על ציר שבקצהו האחד ישנה וודאות ויכולת תכנון לאורך זמן ובקצהו השני ישנה גמישות ויכולת התאמה למצבים משתנים. כך שהיתרונות של תקציב דו שנתי כוללים את היכולת של משרדים לתכנן את פעילותיהם, להציב יעדים מקרו כלכליים ולייצר יציבות שלטונית. היתרונות של תקציב חד שנתי הינן גמישות גדולה יותר, סמיכות בין מועד התחזיות הכלכליות והביצוע התקציבי את חוסר ההתאמה בין התקציב לשינויים הסביבתיים והישענות יתר על תחזיות כלכליות. יש לציין כי תקציב דו שנתי איננו רווח בקרב מדינות העולם, מדינת ישראל הייתה ייחודית בנוף כאשר אימצה תקציב דו שנתי, בעוד שמרבית מדינות ה-OECD משתמשות בתקציב חד שנתי.

אן ספק שיש צורך לנהל דיון עומק בנושא, אך יש לקחת בחשבון כי ישנם נושאים רבים הממתינים למענה ממשלתי ראוי מזה למעלה משנה ויש לקדמם עכשיו. מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי מספר לא מבוטל של החלטות ממשלה אשר התקבלו בשנים האחרונות ממתינות לתקציבים ולקידום. החלטות הנוגעות לתופעות חברתיות כואבות כמו "הרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים" שכוללת תקציבים מ-2019 שטרם עברו כהלכה וטרם יושמו. או ההחלטה על "יישום המלצות הצוות הבין-משרדי לצמצום צריכת הזנות" שעוד ממתינה לתקציבים מ-2019 גם היא. ישנן גם החלטות הנוגעות לפיתוח וקידום כלכלי בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים כמו "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות" אשר תלויה ברובה בתקציב 2020 ומבקשת לפתח את אזור העיר אילת מבחינה כלכלית.

החלטות ותוכניות אלו זקוקות להזרמת תקציבים בהקדם האפשרי בין אם בפורמט חד או דו שנתי, אליהן לקבל את המשאבים הנדרשים בכדי שכולנו לנכל להסתגל לצורת החיים החדשה שנכפתה עלינו. הדיון היצרי המתרחש בנוגע לתקציב חשוב אך חשובה עוד יותר יכולת היישום הממשלתית בעת הזו. 

הכותבת היא מ"מ מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח