להגדיל את מערך האוטובוסים ולבטל תשלומי הורים: מומחים מייעצים – כך נוציא את המשק מהמשבר

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"בטווח הארוך, צריך לשים דגש על הקמת פרויקטים של תשתיות"

פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי לשעבר בבנק ישראל, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון

 פרופסור אשר בלס / צילום: יוסי זמיר, גלובס

1.הזנה חינמית וביטול תשלומי הורים

"מבחינת מערכת החינוך, צריך לקבוע תוכנית לאורך זמן. לפחות בכיתות הנמוכות, יש לקיים מערכת הזנה חינמית ולבטל תשלומי הורים. בעת הזו, לדרוש מהורים תשלומים זה משהו שאי אפשר לעשות.

"בטווח הארוך יותר, צריכים לשים דגש על תשתיות כדי להחליף לפחות חלקית את הביקושים הלא קיימים, לביקושים בתחומים אחרים שיניבו תשואה עתידית. זו הזדמנות לתת תמריצים רציניים לחברות הסלולר כדי לפרוס כמה שיותר מהר סיבים ולהפוך את האינטרנט למהיר יותר, כשכולם יושבים בבית. אלו לא סכומים דרמטיים, אבל זה ישפיע על הפריון".

2. טיפול בפנסיות התקציביות

"חשוב להכשיר מקצועית אנשים באופן שיתאים אותם לעידן החדש. זו גם השעה לשלם שכר מינימום לחיילי חובה; יש משפחות שבהן ילד נמצא בצבא, ההורים תומכים בו, ועכשיו הם לא יכולים לעשות את זה. זה יזרים ביקושים למשק, ואולי יוביל להתייעלות בצה"ל - כשכל חייל חובה יעלה 60 אלף שקל בשנה.

"מי שנמצא בסקטור הציבורי, הוצאותיו יורדות והכנסותיו לא נפגעו, זאת בעוד שהסקטור העסקי וענפי השירותים נפגעים. לכן, הסקטור הציבורי צריך לתת כתף - התייעלות, טיפול בשכר וטיפול בפנסיות. זה יכול להיעשות באמצעות התמתנות השכר או טיפול בבעיית הפנסיה התקציבית - למי שעדיין זכאי לה. הצעדים האלו ננקטו בעבר, וצריכים להיעשות גם עכשיו. הם יאותתו שיש נכונות לנצל את השעה, כדי לעשות דברים שכבר צריך היה לעשות קודם לכן".

3. להאריך את הזכאות לדמי אבטלה

"אנחנו נמצאים במצב של מחסור בביקושים במשק, והמדינה מונעת מחלק מהאזרחים לעבוד. לכן, צריך לגלות נדיבות בהעברת סיוע לעת הזו. צריך להאריך את הזכאות לדמי האבטלה, במיוחד למקצועות שבהם אי אפשר למצוא תעסוקה כרגע, וצריך לסייע לעסקים שהביקושים אליהם ירדו בגלל המצב.

"יש לא מעט מחקרים שמצביעים על כך שסקטור המסחר והשירותים בארץ מאופיין בפריון נמוך, בין היתר בגלל פחת מואץ. צריך לבצע צעדים שיובילו לפריון עתידי טוב יותר, ולעודד השקעות בציוד שיניבו תשואה בעתיד".

4. לייצר ביקושים משמעותיים

"צריך להגיע למצב שבו יהיו ביקושים משמעותיים בתחומים שיכולים למתן את הפגיעה הקיימת, ויישאו פירות בעתיד - ללא תלות בתקציב שבו בוחרים. השאלה האמיתית החשובה היא הנחישות לטפל בסוגיות הטווח הקצר, וגם הובלת שינויים מבניים נדרשים וחשובים".

"לא לפחד מגירעון דו ספרתי לתקופה מוגבלת"

שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב

1. להזרים כסף ישירות לעובדים

"המשימה הכי חשובה היא להגדיל את הצריכה, וניתן לעשות זאת במספר צעדים. במקום שבו המשאבים והצרכנים לא נפגשים, בסוף יש משאבים פנויים וצרכים שאי אפשר לממש - כמו למשל, ענף התרבות. אם תיאטרון הבימה לא יכול לפתוח, אז חייבים לקחת את המשאב הציבורי, התקציב, ולהעביר כסף ישירות לתחזוקת המקום ולכל העובדים בענף, כך שיוכלו להתקיים. צריך למצוא את הנוסחאות שיאפשרו לשכירים וגם לעצמאים להמשיך להתקיים. יש להעביר את הכספים ישירות לכל העובדים על בסיס התקציבים הקיימים ועל בסיס המסים שהם שילמו, שכירים ועצמאיים כאחד. גם העברת כספים לתחומים כמו ספורט ותרבות זה צעד שמניע משק. כל משרד צריך לעשות טבלה ולבדוק איך הכספים שלו מניעים את המשק, באמצעות הוספת משרות".

2. לחבר בין צרכים למשאבים לא מנוצלים

"יש כעת במשק צריכה לא ממומשת משום שהמשאבים הקיימים לא מנוצלים ואינם מספקים אותה, כך שעלינו לחבר בין המשאבים הקיימים ולא מנוצלים במשק במשק לבין הצרכנים. לדוגמה - הממשלה החליטה להגביל את מספר הנוסעים באוטובוס ל-20 בלבד, אבל יש מיליוני אנשים שזקוקים לאוטובוסים האלה כך שמספר האוטובוסים הקיים לא מספק. מצד שני, יש לנו המון נהגים וחברות אוטובוסים שלא פועלות בשל עצירת התיירות, שניתן לגייס אותם להגדיל את הפעילות של המערך. אותם נהגים מקבלים בכל מקרה דמי אבטלה.

"או למשל, ניתן לדרוש מהעיריות להקצות שטחים ברחוב לטובת החנויות והמסעדות. חלק מהעיריות עשו כמה צעדים, אבל זה רחוק מלהיות פתרון כולל ומספק".

3. לא לפחד להגדיל את ההוצאה

"מדינות חזקות מאיתנו נכנסות לגירעון דו ספרתי לתקופה מוגבלת של מספר חודשים, וזה מה שצריך לעשות גם פה. יש פה הרבה החלטות טובות, אבל הן לא תמיד מספיק ממוקדות ולא כוללות את הכול. הכסף נמצא במדינה, ורוב הכסף שמחולק לאנשים חוזר באותה שנת הוצאה ישירות לפעילות במשק וכשליש מהכסף מגדיל ישירות את הכנסות המדינה באמצעות מע"מ ומס הכנסה. בנוסף כשליש נוסף מההוצאה חוזר למשק כתוצאה מהפעילות העיסקית המתגלגלת והנעת הכלכלה כך שרק שליש מהתקציב המוזרם הוא גירעוני.

"יש לשחרר את החגורה ואת התקציבים ולא לנקוט בהשקפת עולם גיזברותית. ניתן להגדיל את ההוצאות בצורה משמעותית שכן המיסים המוטלים על המשק מחזירים לקופת המדינה אחוזים ניכרים מההוצאה".

4. לתכנן עכשיו תקציב ל-2021

"לדעתי צריך לדלג על התקציב. צריך לנעול את התקציב של השנה הנוכחית ומיד להתחיל לדבר על תקציב 2021 כדי לאשר אותו ברבעון האחרון של השנה. אם בסופו של דבר הגירעון של 2020 ו-2021 יחד יסתכם ב-0% ונחזור לנקודת המוצא של לדצמבר 2019 אפשר יהיה להיות מרוצים, זו משימה קשה ואני לא בטוח שנצליח לעמוד בה. המטרה היא להגיע לאבטלה חד ספרתית בתום הרבעון השני של 2021".

5. פורום שירכז את הפעילות הכלכלית

"לא צריך גוף חדש אלא פורום מקצועי מחייב שיאגד את הגופים הקיימים - משרדי האוצר והכלכלה, בנק ישראל המל"ל וכו - ושיעמוד בראשו בכיר שירכז את כל הפעילות, יתמצת את החומר וידווח ישירות לממשלה שתכריע. עמידה בלוחות זמנים ובמימוש ההבטחות היא קריטית, ופורום כזה יכול לעמוד במשימה. כיום המימוש לוקח יותר מדי זמן, וזמן זה כסף וחיים".