האוצר דורש דחייה בהפרשות לקרן השתלמות של מקבלי שכר מעל 15 אלף שקל לחודש במגזר הציבורי, כך נודע ל"גלובס". מדובר ככל הנראה בדחייה בהפרשות לקרנות השתלמות למקבלי שכר גבוה, אך לא בפגיעה בשכר עצמו או בתוספות שכר שמקבלים העובדים כמו ביגוד או דמי הבראה. הדחייה תהיה לשנתיים ובתקופה זו יסכימו השכירים במגזר הציבורי להקפאת שכר. בתמורה דורשת ההסתדרות דמי אבטלה לעצמאים וכן היא צפויה להסכים להסדר שיאפשר עבודה באופן חלקי מהבית.
המו"מ בין האוצר להסתדרות עשוי להניב הסכם חדש "בתוך ימים", כך אמרו ל"גלובס" גורמים המעורבים במו"מ. מדובר בהסכם לשנתיים שמיועד להסדיר את תנאי העובדים בתקופת משבר הקורונה. ההסכם הזמני יבוא במקום הסכם מסגרת חדש, שהיה אמור להיחתם לאחר שההסכם הנוכחי פג ב-2018.
שאלה של עיתוי לניהול מו"מ
בהסתדרות, בראשות ארנון בר-דוד, הגיעו למסקנה שהעיתוי הנוכחי אינו מתאים לניהול מו"מ על הסכם מסגרת חדש והעדיפו להגיע לעסקת חבילה לתקופת משבר הקורונה. במסגרת זו הסכים בר-דוד לוותר על דרישות לתוספות שכר וככל הנראה יסכים גם לפגיעה סמלית בתנאי שכר שמקבלים שכירים בעלי שכר גבוה. בר-דוד מתנגד לפגיעה בתוספות שכר שמקבלים העובדים, בהן תוספת ביגוד, דמי חופשה ודמי הבראה מוגדלים שמקבלים עובדי המגזר הציבורי. בהסתדרות לא פוסלים הצעות להגמיש את מודל התעסוקה ובכלל זה קיצור שבוע העבודה ועבודה חלקית מהבית.
באוצר דורשים לקבע את הסכם ה"תו הסגול", ההסכם הזמני שנחתם בסוף חודש מאי, המאפשר למדינה גמישויות ניהוליות רבות למשל בניוד עובדים מתפקיד לתפקיד.
דרישתו של בר-דוד היא ל"רשת ביטחון לעצמאים", שבפועל משווה את זכויותיהם לאלה של השכירים, כך שיהיו זכאים לדמי אבטלה בגובה דומה לזה שמקבלים השכירים. בתמורה יגדילו העצמאים את הפרשותיהם לביטוח הלאומי.
באוצר מעריכים, כי הקפאת שכר במגזר הציבורי חוסכת למדינה כמיליארד שקלים לשנה. להערכת האוצר הספקה מוחלטת של הפרשות המדינה לקרנות ההשתלמות עשויה לחסוך למדינה 5.7 מיליארד שקל על-פני שלוש שנים.
את המו"מ מוביל מטעם האוצר הממונה על השכר קובי בר-נתן. שר האוצר ישראל כ"ץ הנחה את בר-נתן כי פגיעה בתנאי שכר של עובדים תהיה מוגבלת לבעלי שכר של 15 אלף שקל לחודש ומעלה.
גישות סותרות בתוך משרד האוצר
בנוסף, האוצר אינו דורש פיטורי עובדים במגזר הציבורי. בר-נתן מוביל באוצר את הגישה ה"פרגמטית", לפיה רפורמות ושינויים מבניים שיגבירו את יעילות המגזר הציבורי עדיפים למדינה על-פני קיצוצים זמניים בשכר עובדי המגזר הציבורי. גישה זו גורסת כי בכל פעם שהמדינה דרשה מהעובדים ויתור על שכר, היא נאלצה להחזיר להם בסופו של דבר את הוויתורים - בתוספת ריבית.
מול גישת בר-נתן מציג הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור גישה אגרסיבית יותר. אגף התקציבים הציג לכ"ץ הצעות להפחתות שכר ותנאים נלווים במגזר הציבורי, שעשויות לחסוך למדינה 15 מיליארד שקל בשנה.
לצד הקפאת השכר והפסקת ההפרשות לקרנות ההשתלמות, מציע אגף התקציבים לכ"ץ לבצע הפחתת שכר זמנית דומה לזו שנעשתה ב-2003 - צעד שיכול לחסוך למדינה, להערכת אגף התקציבים, כ-7 מיליארד שקל בשנה.
במרץ 2003 חתמו שר האוצר דאז בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ על הסכם קיבוצי, שהפחית את שכר עובדי המגזר הציבורי באופן מדורג. במסגרת אותה הפחתת שכר ספגו שכירים שהשתכרו בין 4,500 ל-7,000 שקל הפחתת שכר של 3%; שכירים ששכרם נע בין 7,000 ל-14 אלף שקל ספגו הפחתה של 7% בשכרם. שכרם של בעלי שכר גבוה, של מעל 28 אלף שקל בחודש, הופחת ב-12.5% עד 17%.
הקשר בין קיצוצים לרופרמות
הממונה על התקציבים ב-2003 אורי יוגב אמר היום ל"גלובס" כי בר-נתן צודק בגישתו, לפיה עדיף למדינה להשיג רפורמות בשירות הציבורי על-פני הפחתות שכר, אך בתנאי שהרפורמות אכן יבוצעו. לדבריו "אם המדינה תקבל יישום של דוח זוסמן, ביטול הפיקציה של שכר העידוד או תשלום הוצאות הרכב, זה שווה יותר מהפחתת שכר זמנית. אבל, הפיתרון יכול להיות גם וגם. מהיכרותי עם המגזר הציבורי אם לא יהיה ויתור בכיס, אז גם לא יהיו רפורמות".
במשבר 2003 הצליח האוצר לקבל את דרישתו העיקרית להלאים את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. מצד שני האוצר נאלץ לוותר על דרישתו לפיטורי 1,500 עובדים במגזר הציבורי. ההסכמה על הפחתות השכר הושגה רק לאחר שהאוצר החל לקדם מהלך של הורדת שכר בחקיקה - צעד שנחשב חריג ביותר ביחסי עבודה בעולם המערבי.
יוגב סיפר כי היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה אליקים רובינשטיין אישר את הורדת השכר בחקיקה, למרות שהדבר נעשה קודם לכן בחקיקה רק בארה"ב ובהונג קונג, בנסיבות קיצוניות. לדבריו "המהלך החשוב מבחינתנו היה הלאמת קרנות הפנסיה שהצליח, השני היה הפחתת השכר שהביאה כמה מיליארדים בהסכם והשלישי היה ביטול הקביעות באמצעות פיטורי 1,500 עובדים לפי שיקול דעת המעסיק, שזה בסוף לא קרה".
משבר בצריכה הוא לא משבר פיננסי
עם זאת, גורמים באוצר אומרים על הפחתות השכר שהושגו ב־2003 כי "הן פחות רלבנטיות למשבר הנוכחי - שאיננו משבר פיסקאלי. היום פגיעה בשכר עובדי המדינה תפגע גם בצריכה, שזה בדיוק התחום שהמדינה מנסה לעודד כך שקיצוץ שכר משמעותי עלול לגרום להעמקת המיתון".
בשנים האחרונות נהנה המגזר הציבורי מתוספות שכר נדיבות. במסגרת הסכם המסגרת שחתם שר האוצר משה כחלון עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן קיבלו העובדים תוספות שכר של כ-8% במצטבר על-פני השנים 2016-2020. תוספת השכר האחרונה בגובה 1.35% שולמה לעובדים בינואר השנה. ההנחה היא שכאשר ייחתם הסכם מסגרת חדש, תדרוש ההסתדרות תוספות שכר רטרואקטיביות עבור תקופת הקפאת השכר הנוכחית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.