נשיא לשכת יועצי המס: "הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות"

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי אומר כי הכשלים והקשיים הטכניים שהעמיסה המדינה על התוכנית לעידוד החזרת עובדים לעבודה יעכבו את יישומה והכסף לא יגיע למעסיקים בקרוב • רו"ח איריס שטרק: "אנשי שירות התעסוקה אף פעם לא עשו פרויקט כזה"

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

"הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות במענק לעידוד החזרת עובדים לעבודה" - כך אומר היום (ג') נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שסבור כי הכשלים והקשיים הטכניים והביורוקרטיים שהעמיסה המדינה על התוכנית יעכבו את יישומה בפועל, והכסף לא יגיע לאף אחד מהמעסיקים בקרוב. "הם לא יצליחו להפעיל את התוכנית החל ממחר כמו שצריך", העריך גינדי.

מחר אמורה להיכנס לתוקף התוכנית הממשלתית למאבק באבטלה ולעידוד העסקת עובדים במשק, אשר כוללת מענק בסך 7,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחופשה ללא תשלום החל מה-1 ביוני, ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מהחל"ת החל מה-19 באפריל. עוד נקבע בתוכנית, כי המענק לא יוגבל במספר עובדים וישולם עבור כל עובד ששכרו מעל 3,300 שקל. המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות, כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף.

הביורוקרטיה תנצח את התמריץ

ערב תחילת יישום התוכנית, צופים ראשי מאבק העצמאים והלשכות המקצועיות, כי העסקים לא יצליחו להגיע לכסף המיוחל בזמן הקרוב, בשל הכשלים בתוכנית. בין היתר נטען, כי המעסיק נדרש למלא ידנית פרטים רבים מדי, שחלקם אינם מצויים בידיו כלל; הוא תלוי בעובדיו, שגם הם נדרשים להיכנס לאתר ולמלא פרטים רבים והצהרות על עצמם; המענק ישולם על ידי רשות המסים, אף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה, מה שמייצר פינג-פונג מיותר בין הרשויות ופוטנציאל לסחבת וכשלים; ולא ברור איך יתפקד מוקד סיוע שרשות התעסוקה תיאלץ לפתוח עכשיו על מנת לטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים.

יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס
 יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס

לדברי גינדי, "הביורוקרטיה שוב תנצח את התמריץ. לפי שלבי תהליך הבקשה והקובץ שהמעסיקים ידרשו למלא והאישור שהעובד יידרש לבצע באתר שירות התעסוקה נראה כי לא יישומו עקרונות מהירות התשלום ופשטות הביצוע, תכלית החוק לא תיושם ותייצר ביורוקרטיה וסרבול.

"ברור לנו שמחר (היום הראשון להגשת המענק - א.ל.ו) אף מעסיק לא יצליח לדווח שום דבר פשוט כי אין בידיהם את כל הפרטים שדורש שירות התעסוקה, וחלקם כלל אינם נדרשים על פי החוק".

בין הדוגמאות לביורוקרטיה שתקשה על הגשת הבקשות, נמצאת הדרישה לרשום את שם העובד כפי שהוא נרשם בלשכת האוכלוסין. גינדי: "המשמעות היא שהחסרת י' או ו' או שם אמצעי תדחה את קבלת הקובץ כולו למעסיק, ותיקון יצטרך להתבצע באמצעות מוקד טלפוני. מדוע לא להסתפק במספר תעודת זהות? הרי העובד שפרטיו ימולאו כבר נרשם בעצמו בלשכת התעסוקה".

דוגמה נוספת היא הדרישה למילוי נתונים רבים שאינם נדרשים על פי חוק, בהם מספר השעות שעבד העובד, סוג העיסוק וכתובת המייל שלו. "מדובר בנתונים שכלל אינם נדרשים בחקיקה, ואינם נמצאים בידי המעביד ולעיתים אף ישנם עובדים שאין להם כתובת דוא"ל", אומר גינדי.

אחת הבעיות המרכזיות בתוכנית המענק היא העובדה כי העובדים והמעסיקים צריכים להזין באופן ידני עשרות נתונים, בכל חודש מחדש. גינדי: "ההזנה של הנתונים היא ידנית. תתארו לכם מעסיק של מאות עובדים שטעות טכנית בהקלדה תשלול את הזכאות שלו למענק. מדוע לא להיערך להפקת קובץ מבתי התוכנה הגדולים בארץ שמפיקים מיליוני תלושים?".

עוד על פי התוכנית, לאחר הזנת הקובץ על ידי המעסיק, העובדים נדרשים להיכנס אישית לאתר שירות התעסוקה, למלא פרטים ולהצהיר הצהרות. "חלק מהנתונים אינם נמצאים בידם והועברו לשירות התעסוקה ע"י המעסיק וניתנים לאימות מול שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי. במקום לייצר תהליכים פשוטים, יעילים ומהירים הנצחת הביורוקרטיה תביא לכך שמעסיקים רבים לא יצליחו להגיש ולקבל את התמריץ. מדובר בתהליכים שנוצרו על ידי מי שלא העסיקו עובד או הפיקו תלוש שכר בחייהם וזו התוצאה", אומר גינדי.

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה בחודש האחרון לשירות התעסוקה בבקשה להסדיר את הכשלים בתוכנית. לדבריה, "התוכנית כפי שהיא היום תכשיל מעסיקים ולא תאפשר להם לקבל את זכויותיהם".

ים של פרטים שצריך למלא

לדברי שטרק, "אנשי שירות התעסוקה משקיעים ומתאמצים אבל הם אף פעם לא עשו פרויקט כזה. הם העבירו לנו אקסל עם ים של פרטים שצריך למלא שחלקם לא רלוונטיים וחלקם לא דרישות לפי החוק. אין להם שום ממשקים עם בתי התכנה שמייצגים את מרבית החברות והגופים במשק, והם לא יוכלו להפיק ולהיות מוכנים בזמן הקרוב ובשום דרך לדיווח הזה".

איריס שטרק / צילום: כדיה לוי
 איריס שטרק / צילום: כדיה לוי

שטרק לא מבינה מדוע בשנת 2020 צריך לעבוד עם טפסים למילוי ידני, ולא למשוך אוטומטית את כל המידע מהמערכות הקיימות, ובעיקר מדוע דורשים מהעובדים למלא פרטים ומידע בעצמם ולא מסתפקים בהצהרת המעסיק. "כל עובד צריך להיכנס לאזור האישי ולאשר שהוא זכאי. זה מטורף. למה לא מספיק שהמעסיק יחתים את כל העובדים ויאשר שכולם חתמו. הם לא מוכנים ודורשים שכל עובד יכנס בעצמו לאזור האישי במשך 4 חודשים ויאשר. רוב המשק, עסקים קטנים ובינוניים, לא יוכלו להיעזר ברואי החשבון שלהם שיטפלו להם בזה, ויהיה כאוס גדול".

מחר עתיד שירות התעסוקה לפרסם סימולטר של מסלולי המענק הקיימים, הכוללים מסלול פיצוי אחד למעסיקים שהחזירו עובדים ב-19 באפריל, או במאי ויוני, ומסלול שני למעסיקים שהחזירו עובדים החל מה-1 ביולי. המעסיקים יוכלו לבחון באמצעות הסימולטור איזה מסלול עדיף להם. אך לדברי שטרק הנטל הביורוקרטי יקשה עליהם לעשות זאת. "כמות הנתונים שצריך להזין היא לא נורמלית, והעובדה שאי אפשר לעשות את הדברים אוטומטית זה נטל ביורוקרטי מאוד גדול. הם עולים מחר עם טופס שלא מתחבר לבתי התכנה וכל המעסיקים יצטרכו לשבת ולמלא ידנית. אם אני היום יכולה באמצעות בית תכנה להוציא דוח של כל עובד חדש שחזר מחל"ת אז למה לא לפשט את התהליך? תחשבו על שמעסיק 100 עובדים וצריך להחתים כל עובד ולוודא שכל עובד ייכנס לאזור האישי ויעדכן שחזר מחלת ואת כל התנאים המזכים. אם העובד לא עושה את זה אז המעסיק לא יקבל שקל. והמעסיק עצמו צריך למלא חודש חודש מלא פרטים. יש פה עבודה מרובה, ויש פה תלות בעובדים".

הבעיה עם התלות בעובדים מתפצלת לשלל בעיות אפשרויות: למשל מקרים שהעובדים עובדים בשטח ולא במשרדים מול מחשבים, מקרה שהעובד לא בקיא בטפסים אינטרנטיים ועוד. "עובד ניקיון ועובד אבטחה בשטח יודעים להיכנס לאזור האישי ולהתחיל למלא פרטים? הם לא יודעים איך למלא את זה. יש לי לקוחות עם עשרות ומאות עובדים, שלא יהיה קל להתחיל לרדוף אחרי כל אחד מהם שייכנס לאזור האישי שלו וימלא הצהרות. זו ביורוקרטיה מטורפת. זו מציאות בעייתית. צריך לעשות מהלך של הורדת ביורוקרטיה כי אחרת יהיה כאוס ועסקים לא יראו את הכסף שלהם. הבנו שיש כאן ברוך כשהלכו ונתנו לשירות התעסוקה, שבכלל לא מחובר לעסקים ומחובר רק לעובדים, לטפל בבקשות של העסקים. זה כסף שאמור להיות כסף גדול, אבל הוא יתעכב אם לא יורידו את הנטל הטכני-ביורוקרטי".

עוד מלינה שטרק על כך שאף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה המענק בפועל ישולם דרך רשות המסים. "מדובר בסרבול מיותר וכפול שידרוש התאמות נוספות מול גוף משלים", אומרת שטרק.

לדבריה, העובדה שאין לרואי חשבון יכולת לסייע ללקוחותיהם, גם תעכב את המעסיקים. "בירורים ושאלות מקצועיות כגון השגות בדרך כלל נעשות על ידי בעלי מקצוע בשירות התעסוקה (בניגוד לרשות המסים וביטוח לאומי), אבל אין כלי שמזהה מייצגים לבעלי עסקים ולכן לא ברור כיצד ניתן יהיה לפנות ולבקש סיוע או השגות".

באשר למוקד הסיוע אומרת שטרק, כי "רשות התעסוקה תיאלץ לפתוח מוקד שיטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים (כאמור מייצגים לא יוכלו לפנות). איך זה ייראה? מי יתמודד עם גל פניות כה רב? מי אנשי המקצוע שיענו על שאלות? אין להם יכולת להתמודד עם זה".

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "על אף מורכבותו של החוק, הצליח שירות התעסוקה להקים אתר ייעודי בכפוף לחוק, שמנגיש בצורה הטובה והברורה ביותר את כל סעיפיו השונים, כל זאת בזמן אפס. אנו גאים בתוצר הסופי ונמשיך לעשות הכול כדי לסייע בתהליך עידוד החזרת העובדים לתעסוקה".

לגבי מוקד הסיוע נמסר, כי "שירות התעסוקה גיס כמאה מוקדנים והכשיר אותם למענה טלפוני. המוקד ייתן מענה לכל שאלה או בעיה שעלולה לעלות בתהליך הגשת המענק".

לגבי הממשק מול רשות המסים: "למעסיק ולעובד יש רק כתובת אחת והיא האתר הממשלתי שהוקם במיוחד בהתאמה לחוק. אנו לא רואים בכך סחבת מיותרת".

צרו איתנו קשר *5988