"הממשלה תוציא סכומים אדירים בכל מקרה. עדיף שזה יהיה במשכורות, ולא בדמי אבטלה"

לפצות גם עסקים עם מחזור שנתי מעל 100 מיליון ש', ליצור תוכניות למשיכת דיבידנדים כלואים, ולאפשר לאנשים לדווח על הון שלא דווח בלי הליך פלילי • "גלובס" מארח פאנל מומחים בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית • סוגרים את הוואקום, מדור יומי חדש 

אלפים בהפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אלפים בהפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"הממשלה הציגה חצי תוכנית כלכלית. אין שימור עסקים ואין מנועי צמיחה"

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

רון תומר,  נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: יוסי אלוני
 רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: יוסי אלוני

1. לפצות כמו במלחמת לבנון השנייה

"הממשלה הציגה חצי תוכנית כלכלית. היא נותנת רשת ביטחון להרבה אנשים שמצאו עצמם בלי מקום עבודה, בין אם מדובר בשכירים ובין אם מדובר בעצמאים. החצי הזה הוא טוב. אבל יש שני דברים משמעותיים שחסרים - שימור עסקים ועובדים, והיעדר מנועי צמיחה. בלי צמיחה לא נצמצם את הגירעון ולא נשקם את שוק העובדה.

"בנוגע לעסקים, האוצר הבין שהוא צריך להזרים כסף לעסקים, אבל הוא הציב מדרגה מאוד נמוכה - פיצוי רק לעסקים שמחזורם השנתי הוא עד 100 מיליון שקל. מיליון עובדים במשק מועסקים בחברות עם מחזור גבוה יותר. החברות האלה לא קיבלו כמעט כלום מהמדינה עד כה. אם נסתכל על חברה שהמחזור שלה הוא 300 מיליון שקל והמכירות שלה ירדו ב-100 מיליון, חברה כזו תמשיך לדמם. בהתחלה היא תפטר עובדים, ובשלב הבא היא פשוט תמות, כי הקורונה לא עומדת להיעלם. חייבים להשלים פיצוי גם לעסקים כאלה.

"חייבים ללכת על מנגנון פיצוי כמו במלחמת לבנון השנייה. אז נתנו פיצוי לכל חברה ללא קשר לגודלה, ומ-25% פגיעה במחזור, ולא 40% כמו היום. תעשייה היא לא חנות שיכולה לפתוח, לסגור וחוזר חלילה. הממשלה תוציא סכומים אדירים כך או כך. עדיף שהם יגיעו לעובדים דרך משכורות, ולא דרך דמי אבטלה. לכן צריך לעזור לעסקים, ולעצור את המשך הדעיכה של המשק".

2. לרכוש תוצרת הארץ בפרויקטים לאומיים

"חשוב להשקיע בפרויקטים של תשתית, אבל עם דגש על רכש סחורה מתוצרת הארץ, כדי לייצר מקומות עבודה חדשים לאנשים. לדוגמה, המכרז על הקו הסגול של הרכבת הקלה לא כולל היום דרישה לרכש גומלין. זה נכון גם לגבי הדור החמישי בסלולר שמתקדם כעת - הממשלה צריכה לדרוש רכש מקומי, ולא לרוץ לקנות את הציוד מעבר לים. זה נכון גם לגבי רכש קיים, גופים נתמכים כמו תאגידים עירוניים והאוניברסיטאות לא מחויבים לקנות תוצרת כחול לבן".

3. לאמץ את המודל הגרמני בשוק העבודה

"בגרמניה מנהיגים מודל שמאפשר העסקת עובדים במשרה חלקית, וכדאי לאמץ את זה גם פה. אצלנו מעסיק שלא יכול לשלם לעובד על משרה מלאה נאלץ להיפרד ממנו, ודרך המודל הגרמני יש פתרון גמיש שמצמצם את הפגיעה בעובד, וגם מפחית את תשלום דמי האבטלה של המדינה. הורדת עלויות מעסיק זו גם אפשרות שצריך לשקול, במקביל להחלת המודל הגרמני".

4. להגדיל הכשרות במימון המדינה

"יש פער לא נתפס בין מאות אלפי אנשים שיושבים בבית, לבין עשרות אלפי משרות שיש כרגע במשק. חסרים, למשל, המון רתכים, מפעילי מלגזות ומפעילי מערכות מחשוב. קשה לשכור עובדים, כי יש מחסור בעובדים במקצועות האלה. צריך לבנות שיטה כזו: המעסיק יקלוט עובד עוד בזמן ההכשרה, המדינה תשלם על ההכשרה ותשתתף גם בשכר העובד, וכך ייווצר קשר מחייב בין העובד למעסיק".

"במקום הלוואות ומענקים אפשר להאריך את מועד תשלום המסים"

מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה

מיקי בלומנטל  / צילום: איל יצהר, גלובס
 מיקי בלומנטל / צילום: איל יצהר, גלובס

1. לצאת במצבע גילוי מרצון

"הנוהל שמאפשר לאנשים לדווח על הון שלא דווח, ולדלג על ההליך הפלילי, נעשה בעבר בשני סבבים והכניס עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. אפשר לעשות את זה שוב, ולהגדיל את הכנסות המדינה בתקופה שבה הגירעון מזנק. זה הליך פשוט, קיים ומוכר, שרק צריך להפעיל אותו פעם נוספת".

2. לדחות תשלומי מסים

"המטרה של התוכנית הכלכלית היא, בין היתר, לדאוג שהכסף יגיע למעסיקים. כדי לאפשר לאנשי עסקים תזרים מזומנים נוח יותר, ניתן לקבוע מנגנון שמאריך את מועדי תשלום המסים.

"ראינו שהעסקים מתקשים לקבל את הכסף שמובטח להם מהמדינה, בין אם מדובר בהלוואות ובין אם מדובר במענקים. המשמעות בפועל של דחיית מועדי התשלומים השונים למס הכנסה ולמע"מ, לדוגמה דחייה ב-90 יום למשך השנתיים הקרובות, היא מתן הלוואות תוך כדי דילוג על המנגנונים הבעייתיים. זה פתרון מצוין ומעשי לאנשי עסקים שזקוקים לאשראי".

3. להקל על משיכת דיבידנדים

"בעבר היו תוכניות מיוחדות למשיכת דיבידנדים כלואים מחברות בשיעור מוטב, וכדאי לעשות את זה שוב - בפעם האחרונה שעשו זאת, והסתיימה בינואר האחרון, זה הצליח מאוד.

"כיום המס על הדיבידנד מחברה ליחיד הוא 33%, ובפעם שעברה הפחיתו את המס ל-25%. זה טוב לשני הצדדים - המדינה תגבה סכומי כסף מהותיים, ומצד שני האזרח משלם פחות כסף על משיכת הדיבידנד. לאזרח תהיה תחושה שהוא חוסך כסף, כי הוא משלם מס מופחת על הדיבידנד שהוא מושך.

"גם במקרה הזה, מדובר במנגנון קיים שניתן להפעיל בקלות. האזרח ייצא מרוצה, והמדינה תעשיר את הקופה".

4. לסלק מחלוקות מס מוקדם

"פעמים רבות קיימים פערים בין מה שנישומים מדווחים לבין הסכומים שמס הכנסה דורש. מדובר בפרשנות ובגישה אחרת, ולא בהליכים פליליים. בפערים האלה מסתתרים סכומים עצומים, וגם פה ניתן לעשות מעין מבצע שמגשר על הפער, ומאפשר לאנשים לשלם חלק מהסכום ולסיים את ההליך.

"לממשלה ולרשות המסים זה ישתלם מאוד. המדינה תקבל הרבה כסף בתוך זמן קצר, במקום הליכים המתמשכים לאורך שנים רבות בבתי משפט. בנוסף, לאדם הפרטי שיחתום על הסדר כזה זה ישתלם, כי הוא ‘קונה’ את הסיכון שלו לשלם יותר בעתיד, במקרה שיפסיד בהליך המשפטי מול רשות המסים.

"יש פה ווין-ווין - גם נחסוך את ההליך המשפטי, גם המדינה תקבל את הכסף, וגם האזרח ישלם סכומים מופחתים לעומת מה שרשות המסים התכוונה שהוא ישלם במקור". 

צרו איתנו קשר *5988