חוסר האמינות של הפוליגרף

מה קרה בבית המשפט כשהבעל טען שפרודתו נתנה לו במתנה סכום כסף גדול לקניית רכב, האישה הכחישה וטענה שמדובר בהלוואה, ובפוליגרף היא יצאה דוברת שקר? • רמז: תמונה בפייסבוק בה נראה הבעל יושב ברכב במגרש מכוניות, אוחז בערמת כסף מזומן

בדיקת פוליגרף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בדיקת פוליגרף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

על פניו הפוליגרף הוא האמצעי האידיאלי לישוב סכסוכים בדיני משפחה, מאחר שחלק ניכר מההתנהלות בין בני זוג נעשית בחדרי חדרים, ללא עדים חיצוניים, ובדרך כלל גם ללא מסמכים וראיות, בפרט כשמדובר בתקופות בהן התנהלותם ההדדית לוותה ביחסי אמון. הדין הישראלי אינו מכיר בבדיקת הפוליגרף כמחייבת, אך כחלק מהתנהלותם הדיונית והמשפטית, בני זוג יכולים להסכים על פניה לבדיקת פוליגרף, וקבלת תוצאותיה כראיה ואף כראיה מכרעת. מאחר שבדיקת הפוליגרף נעשית בידי מומחה חיצוני וניטרלי, התוצאות נחשבות בדרך כלל כאמינות, אך מה קורה כאשר התוצאות אינן מתיישבות עם חומר הראיות?

סוגיה זאת נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, במסגרת הליך בו הסכימו בני הזוג לפנות לבדיקת פוליגרף, לצורך בירור השאלה העובדתית שעמדה ביסוד המחלוקת, האם האישה נתנה לבן זוגה לשעבר הלוואה בסך 145,000 שקל לצורך רכישת רכב, או שמא, כטענת בן הזוג, הוא קיבל מהאישה רק 60,000 שקל, וגם סכום זה ניתן לו במתנה ולא כהלוואה.

בבדיקת הפוליגרף בני הזוג לשעבר נשאלו ארבע שאלות פשוטות לגבי גובה הסכום שהועבר, היותו הלוואה או מתנה, ואמינות הסכם ההלוואה, שבן הזוג טען כי זויף. תוצאות הבדיקה היו שהאישה דוברת שקר בנוגע לכל ארבע השאלות, ובן הזוג דובר אמת, אך התמונה התהפכה לגמרי, כאשר הגיע בית המשפט לשלב חקירות הצדדים. ברגע שבן הזוג אומת עם השתלשלות העברת הכספים לידיו, התברר לבית המשפט שגרסתו קרסה לחלוטין.

בן הזוג לא הצליח להסביר מדוע האישה משכה סכום כל כך גדול במזומן מהבנק בנוכחותו ולאיזה צורך, הוא לא הסביר כיצד זה מתיישב עם פרסום שהוא עצמו העלה לפייסבוק באותו יום, בו הוא נראה יושב ברכב במגרש המכוניות, אוחז בערמות הכספים המזומנים, ומעל לכל, לא עלה בידו להסביר התכתבויות בין הצדדים אודות החזרי הלוואה שהוא חייב לה. האישה לעומת זאת הציגה גרסה עובדתית הגיונית ומשכנעת, שמתיישבת היטב עם הראיות שהוגשו לבית המשפט.

בשלב זה נמצא בית המשפט בבעיה כיצד ליישב את הסתירה בין תוצאות בדיקת הפוליגרף לראיות האחרות, ולכן הוא החליט לאתגר את אמינות הפוליגרף. בית המשפט מינה מומחה אובייקטיבי חדש בנושא הפוליגרף, אך במקום לערוך מחדש את הבדיקה, הוא העביר לו את הנתונים המהווים את התוצאות של הבדיקה הקודמת, ללא ניתוח התוצאות שערך המומחה הקודם, במסגרתן הוא הגיע למסקנה כי האישה דוברת שקר בכל תשובותיה, ובן הזוג דובר אמת. מדובר בחומר הגולמי של הנתונים האוביקטיביים שמספק מכשיר הפוליגרף אודות הפסקות נשימה, דפוסי נשימה לא טבעיים אצל הנבדקים, תזוזות וכדומה.

הניתוח שערך המומחה החדש היה שונה מהותית מהניתוח שערך המומחה הקודם עבור אותן תוצאות בדיקה. בניגוד למומחה הקודם שראה באישה דוברת שקר בכל ארבע השאלות, המומחה החדש מצא לנכון לקבוע זאת רק עבור אחת מהתשובות, לגבי שתי האחרות העלה ספק, והתשובה הרביעית אובחנה בכלל כ"מגמה לאמת". המומחה החדש העלה ספקות גם לגבי שתיים מתשובות בן הזוג, וכך קבע בית המשפט, כי בשורה התחתונה, מדובר בבדיקה ללא ממצאים מובהקים, ולכן יש לפסול את תוצאותיה, ולא להסתמך עליה בהליך.

בפסק דין זה בית המשפט בהחלט הגדיל ראש כאשר החליט למנות מומחה נוסף, ולרדת לחקר בדיקת הפוליגרף לעומקה, אך ספק רב אם זהו מתווה שיאומץ בהליכים אחרים. לכן תוצאות פסק הדין מהוות בעיקר תמרור אזהרה לגבי היכולת להסתמך על בדיקת פוליגרף כראיה אמינה לצורך בירור עובדות בהליך משפטי.

הכותבת היא עו"ד לדיני משפחה וירושה

צרו איתנו קשר *5988