הצופים הם רק סימפטום: הבעיה עם הבירוקרטיה של משרדי הממשלה המומצאים

כאשר הוקמה הממשלה המנופחת ביותר בתולדות ישראל, התריעו רבים מפני כשלים בירוקרטיים וחוסר יכולת לנהל תחומים רבים. ריבוי המשרדים יצר כשלים אדמיניסטרטיביים, תקלות ו-35 שרים שונים המחפשים לעצמם שטחי אחריות והשפעה.

כפי שהיטיב לנסח זאת יו"ר הקואליציה מיקי זוהר - המטרה היא "כוח, כסף וכבוד". "בדרך כלל אדם לא יצליח להשיג את כל השלושה, לכן מבין שלושת הכ"פים אני עובד על הכ"ף של הכוח", אמר זוהר בראיון לערוץ "כאן 11" ביום שישי האחרון. "אני מקווה מאוד שבסוף היא תקנה לי גם את הכ"ף של הכבוד", אמר.

את אותו משל על אגירת כוח, שמעו בכירים נוספים בצמרת השלטון שלנו, אולי הם אף למדו את המשל הזה מאותו האדם. וכך עם הקמת משרדי הממשלה המומצאים יש מאין, ביקש לו כל אחד מן השרים עוד כוח ועוד אגפי ממשל.

אך עם העברת הכוח לא הועבר הכסף, וכך מצאה את עצמה תנועת הצופים קורבן להעברות בין משרדים ובלי תקציב תפעול. גם שאר תנועות הנוער וארגוני המתנדבים במדינת ישראל נפלו לתוך הבור הזה. שרי הממשלה ה-35 קיבלו כוח, וזה הגיע מיידית על חשבון האנשים הפשוטים, המתנדבים, תנועות הנוער, אלה שעבודתם משמעותית לקהיליות מקומיות ברחבי ישראל.

התקציב לא יעבור

עם הקמת משרד ההתיישבות בראשות השרה ציפי חוטובלי - הועברו אליה גם הכוח לטפל בנושא חוק השירות האזרחי וחוק השירות הלאומי. לפני שחוטובלי הייתה שרת ההתיישבות (המשרד עצמו טרם הוקם אגב, כיוון שאין תקציב למדינה), מי שהיה אחראי על המתנדבים היה שר החקלאות.

התקציב של ארגוני מתנדבים בישראל לא היה חלק מבסיס התקציב, אלא הגיע מן הכספים הקואליציוניים. מדובר בכ-50 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע למכינות, גרעינים משימתיים וארגוני התנדבות מקומיים, אך בהודעה שנשלחה להם מטעם משרד האוצר נודע להם שהתקציב לפעילות נחסם.

אחד הארגונים הללו הוא מקו"ם, מועצת הקהילות המשימתיות, המפעיל יותר מ-30 אלף מתנדבים בארץ. המועצה מאגדת תחתיה כ-200 התארגנויות קהילתיות, של אנשים בוגרים אשר משתלבים בתוך הקהילה ומייצגים קשת רחבה של מגזרים. אדם לוטרולו, יו"ר מקו"ם אמר ל"גלובס" ש"דווקא בעת הזו, כאשר החברה הישראלית במשבר, רואים את החשיבות של הקהילות המשימתיות שלקחו על עצמן לפעול לחוסן החברה".

בצד אחר של הממשלה הוקם המשרד להשכלה גבוהה והמים, תחת השר זאב אלקין. בהחלטת ממשלה, נלקחו כל תחומי הפעילות של תנועות הנוער מידי משרד החינוך והועברו למשרד להשכלה גבוהה. לפיכך, כל ארגוני הנוער, תנועות הנוער, מתנדבי שנת שירות, מכינות קד"צ, כפרי סטודנטים, אכסניות חינוכיות לנוער, חוגי סיור וגרעינים תורניים - כולם הוצאו מידי משרד החינוך.

לאור מחאות ברחבי הארץ של תנועת הצופים, קיים יו"ר ועדת החינוך רם שפע (כחול לבן) דיון מהיר בוועדה, כדי להבין מה גרם לכך שהצופים נותרו ללא תקציב. במהלך הדיון נודע כי בשל העברת שטחי אחריות ממשרד אחד לאחר, תקציב המשכי של הפעלת תנועות הנוער וארגוני המתנדבים לא ניתן להעברה.

משה שגיא, סמנכ"ל במשרד החינוך, אמר בדיון כי התקציב גם אינו אמור לעבור. "יש הנחיה של החשב הכללי שלא מאפשרת לנו להשתמש בעודפים המחויבים. אין לנו כרגע אפשרות להעביר יותר ממה שהעברנו עד עכשיו", אמר שגיא. ליאור קוטלר מאגף תקציבים חינוך במשרד האוצר הסבירה כי מדובר בהחלטת ממשלה שבמסגרתה מעבירים נושא ממשרד אחד לאחר. משרד האוצר, כך היא אמרה, לא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות.

100 אלף חניכים בצופים

מבין כל תנועות הנוער, הצופים היא התנועה הגדולה ביותר ופעילים בה 100 אלף חניכים. כ-18 אלף מהם חניכים בפריפריות ומרבית תקציב תנועת הצופים מתבסס על תשלומי הורים (כ-700 שקל בשנה למי שאינו בפריפריות), כך שבפועל תשלומי ההורים מאזורים חזקים מסבסדים בעקיפין את פעילות הצופים באזורים חלשים. אולם השנה, בשל סגר חודשי מרץ-אפריל ולאור ביטול כל פעילויות מחנות פסח ומחנות הקיץ, תשלומי ההורים בוטלו והצופים החזירו את הכספים למשפחות וכך תקציב הצופים נחתך ב-13 מיליון שקל.

בנוסף, האוצר הודיע שתיעצר העברת כ-8 מיליון שקל, שהם יתרה של סכום שהצופים היו אמורים לקבל מן המדינה לפעילות השנה. יו"ר הצופים רז פרל אמר ל"גלובס" כי התנועה נמצאת בפני משבר של ממש וכי כל משרד זורק על האחר את האחריות וכי הם אינם יודעים כיצד יוכלו להמשיך את פעילותם ברחבי הארץ. הבעיה היא של כל תנועות הנוער - הצופים, בני עקיבא, הנוער העובד, מחנות העולים ועוד.

במשרד להשכלה גבוהה אומרים ל"גלובס" כי הדברים שהוצגו בוועדת החינוך אינם נכונים. "האתגרים התקציביים של תנועות הנוער נובעים מעובדה מצערת שחלק מתקציבי תנועות הנוער וארגוני הנוער אינו מעוגן בבסיס התקציב והיה תלוי בכסף קואליציוני", אומרים בלשכת השר אלקין.