תיק אישי | ניתוח

לא לעולם חוסן: משבר הקורונה לא יפסח על שוקי ההון

המשבר המנהיגותי שתוקף את העולם בימים אלה, צפוי להחמיר את השלכות הקורונה בכל המישורים • מי שברשותו תיק השקעות - ראוי שישקול הגנה על התיק באמצעות איגרות חוב ממשלתיות ארוכות

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press
הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press

"ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים" (שמות י"ד, פסוק י"א).

מנהיגות נמדדת ברגעים הקשים, כשהכפופים למנהיג מתלוננים על הדרך אף אם מדובר בדרך הנכונה, משום שבטווח הקצר קשה. נניח שמשה רבנו היה מחליט באמצע המדבר, אם עם ישראל מתגעגע לסיר הבשר במצרים, אז נקל על הנדודים, נסיר חלק ממגבלות התנועה - ויאללה, לארוז פקלאות ולחזור למצרים. הרי משה יכול היה לטעון שהעם זועק, וזה מה שהעם רוצה - ולכן יש לרצות את העם. לו היה משה בוחר בגישה כזו, כיום ככל הנראה דברים היו נראים אחרת לגמרי, וספק אם היה עיתון "גלובס" שמודפס בעברית בארץ ישראל ובו מפורסם טור כלכלי.

מנהיגות משמעותה לקבל את ההחלטות הקשות והלא פופולריות מתוך הבנה שבעתיד ייראו הדברים אחרת. ממש כפי שכל הורה יודע שאסור לתת לילד לרוץ לכביש, גם אם הוא מאוד רוצה וצועק וצווח - הסכנה שבדריסה עולה על ההתמודדות עם זאטוט צווח.

מה למנהיגות ולכלכלה? הקורונה היא אירוע רפואי, אבל המשבר הנלווה אל המגפה הוא תוצאה של התנהלות קלוקלת של מנהיגים ברחבי העולם. החשיבה שניתן לפעול בצורה של "אקורדיון" היא התעלמות מהפסיכולוגיה הבסיסית ביותר של המין האנושי - הרצון בוודאות. חוסר ודאות ואי-בהירות מובילים לחששות ופחדים, שמובילים בהקשר הכלכלי להקטנת הצריכה באופן חד.

המתנה לחיסון, אף אם יתמהמה

בתחילת התפרצות המגפה היתה אי ודאות גבוהה ביחס לשיעור התמותה, קבוצות הסיכון, אופן ההדבקה ועוד - ולכן, היה נכון לפעול בגישה של סגר מוחלט - "עצור סוסים" עד להבנת המצב לאשורו - ואז לפעול בהתאם. מה שבוצע בעולם כולו לאחר מכן, עוד יילמד בספרי ההיסטוריה בהקשר של חולשת המערכת הדמוקרטית במערב.

לקראת סיום הסגר צריך היה לקבל אחת מבין כמה החלטות קשות: להמשיך עם סגר עולמי ומשטר צבאי במידת הצורך עוד שלושה-ארבעה שבועות, עד להכחדתו של הנגיף ולאחר מכן חזרה מלאה לשגרה; או לחלופין חזרה מלאה לשגרה, תוך השמה בבידוד של קבוצות הסיכון ומתן דוגמה אישית חיובית מצד המנהיגים. בישראל, למשל, הדוגמה האישית צריכה להינתן גם על ידי נשיא המדינה, ראש הממשלה ושופטי בית המשפט העליון (שמבחינת גילם כיום נמצאים בקבוצת סיכון).

מבין שתי האפשרויות, מה שהוחלט בארה"ב, בחלק ממדינות אירופה - ולצערנו, גם בישראל - הוא לא לבלוע ולא להקיא. חזרה מלאה ביד אחת, ותפילה לבריאות הציבור ביד השנייה. הבעיה היא שכשיש מגפה עולמית, כולם מתפללים ואז קשה לבורא עולם להחליט למי לעזור קודם - ולכן צריך לנקוט פתרון אנושי, ולא לחכות לחסדי שמים.

ההתנהלות הנוכחית טומנת בחובה סיכונים לא מבוטלים. כרגע ההתנהלות היא סגרים חלקיים או מלאים תוך המתנה לחיסון מיוחל. בפועל, איש לא מבטיח שחיסון יהיה בזמן הקרוב, וייתכן שיעבור זמן רב עד למציאת חיסון, אף שהסינים מדביקים באופן יזום מיליון חיילים בקורונה כדי להאיץ את מציאת החיסון.

כיצד אמורים להתנהל כעת, אם חיסון יהיה רק בשנה הבאה? ומה יקרה אם למרות ההשקעה העצומה לא ימצאו חיסון גם בשנה הקרובה, ממש כפי שלא הצלחנו למצוא תרופה לסרטן למרות השקעות העתק לאורך שנים רבות. אז נכון שסרטן וקורונה אינם דומים, והתקווה למציאת חיסון עוד השנה היא תקווה לגיטימית - אבל לבנות על התקווה הזו אסטרטגיה להתנהלות כלכלית, זה כבר חוסר אחריות מבחינת ניהול סיכונים.

וזה עוד לפני דיון (שמצריך טור בפני עצמו), מה המשמעות לעולם אם הסינים יהיו הראשונים למצוא חיסון? האם זה יסמל את חילופי המשמרות בהובלה העולמית ויהפוך את סין של אחרי הקורונה לארה"ב של אחרי מלחמת העולם השנייה?

כשהכלכלה תחלחל לשווקים הפיננסיים

נכון לכתיבת שורות אלה, מדד המניות S&P 500 הניב תשואה חיובית (בשקלול דיבידנדים) של 0.02% מתחילת השנה - כאילו לא היתה קורונה מעולם. נכון לעכשיו, חלק מההסברים נוגעים לכך שהבנקים המרכזיים תומכים בשווקים הפיננסיים, יש צפי לחיסון או לתרופה עוד השנה ונרשמות עליות חדות במניותיהן של חברות הטכנולוגיה.

כאילו לא היתה קורונה מעולם
 כאילו לא היתה קורונה מעולם

חלק מהעליות של מניות ההייטק קשה להסביר, שכן הכנסות חברת פייסבוק, למשל, מקורן בפרסום - וכשחברות נכנסות לקשיים כלכליים, הן יקטינו את תקציבי הפרסום - וגם הכנסות פייסבוק ייפגעו. לראיה, בארה"ב חברות רבות הקטינו את תקציבי הפרסום שלהן ברשת החברתית, וטענו שזה על רקע מחאת ג'ורג' פלויד. כמה פרשנים כלכליים בארה"ב טוענים כי מדובר בתירוץ שמטרתו להסתיר את הרצון של החברות לצמצמם הוצאות, בלי שתהיה בכך משום הודאה בחולשה פיננסית.

ההתנהלות המתמשכת של סגירה ופתיחה של המשק תוביל, בסופו של דבר, אם לא יימצא חיסון במהרה, למצב שבו הציבור הרחב ישבור את חסכונותיו כדי שיהיה לו כסף לגמור את החודש. אם נגיע למצב של פדיונות, אז אין בנק מרכזי בעולם שיוכל לתמוך בשווקים בהיקף שיוכל להתמודד עם היקף הפדיונות של הציבור.

לכן, המנהיגות כל כך קריטית גם לשווקים הפיננסיים. אם לא ייצרו ודאות, ואם לא יהיו הנחיות שיאפשרו התנהלות בת קיימא של שגרת החיים בצל הקורונה למשך חודשים, שנה ואולי אף יותר - אז זה רק עניין של זמן עד שהציבור יאלץ בעל כורחו לפדות חסכונות, וזה גם יהיה השלב שבו הכלכלה הריאלית החולה בקורונה תדביק גם את השווקים הפיננסיים.

השלב הבא מסוכן למגזר הבנקאות, והוא השלב של מעבר להתנהלות במזומן מתוך תפיסה שאם המדינה עשתה לי עוול, אז אני לא אשלם מיסים - ולכן, גם סביר להניח שבעתיד יגדל היקף המזומנים במדינות מערביות.

מה עושים עם ההשקעות בזמנים כאלה? מי שמצבו הכלכלי הורע באופן משמעותי, כדאי שיחזיק יתרות נזילות שיאפשרו לו לצלוח תקופה קשה, שלא תסתיים בקרוב. מי שברשותו תיק השקעות - ראוי שישקול הגנה על התיק באמצעות איגרות חוב ממשלתיות ארוכות, כך שאם יהיו נפילות בשוקי המניות והאג"ח הקונצרני, אלה יהוו נכס שערכו עולה בתקופת משבר.

תשואות איגרות חוב ארוכות, מתחילת השנה
 תשואות איגרות חוב ארוכות, מתחילת השנה

ובתקופה הנוכחית, נאחל שעשרה קבין של תבונה יירדו על מנהיגי העולם - ואם תשעה מהם יירדו על ירושלים, אדרבא. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988