משרד התקשורת חזר בו: החליט להטיל חובת פריסת סיבים מוגבלת על הוט

לאחר שתחילה הודיע כי יעניק להוט פטור מלא מפריסת סיבים, המשרד קבע להוט חובת פריסה של 30% בעקבות הלחץ הציבורי • הערכה: לחובה אין משמעות כלכלית מפני שהוט ממילא צפויה לפרוס בשיעור גבוה יותר כדי להצדיק את המהלך כלכלית

סיבים אופטיים / צילום: shutterstock
סיבים אופטיים / צילום: shutterstock

משרד התקשורת פרסם היום את מתווה הסיבים האופטיים ובו תיקון מהותי לגבי הוט, שתחויב בפריסת סיבים אופטיים בצורה חלקית בלבד. נראה כי הלחץ הציבורי לבטל את הפטור המלא מפריסת סיבים, ששר התקשורת יועז הנדל שקל להעניק להוט, עשה את שלו וחברי הצוות שעסק בנושא הכניסו תיקונים שייאלצו את הוט לפרוס בשיעור מופחת.

עם זאת, היקף החובה שנקבע להוט נמוך מאשר החובה שנקבעה לחברת IBC ולכן נראה שמדובר בחובת פריסה שהוט מסוגלת לה ופועלת לטובתה, כך שהוט בכל מקרה לא ניזוקה וכל הצדדים לכאורה יוצאים מרוצים מהפשרה.

בהודעת המשרד נמסר כי "לאחר שנשקלו החלופות השונות, ולאור ההתייחסויות שהתקבלו להמלצות המשלימות, סבורים מרבית חברי הצוות כי אין לחייב את הוט בחובת פרישה של רשת אולטרה רחבת-פס. זאת כיוון שקביעת חובה על בסיס ניתוח יתרונות תשתיתיים ורמת הכדאיות הכלכלית של הוט תהיה בכל מקרה בהיקף מצומצם יחסית שאינו משרת את השגת יעדי המתווה, ומחיר הטעות בקביעת חובת פרישה גבוהה מדי הוא גבוה. לצד האמור, נציין כי מקצת חברי הצוות סבורים כי קיים ערך בקביעת חובת פרישה מצומצמת המבטיחה כי הוט תהווה שחקן תשתית עצמאי גם בעולם הסיבים, כאשר ניתן לצמצם את הסיכון בקביעת חובת פרישה לא-כדאית כלכלית באמצעות שמירה על מרווחי ביטחון מהיקף פרישה הנגזר מניתוח היתרונות התשתיתיים של הוט.

"למצער, ניתן לקבוע יחס פרישה מסוים בין פריפריה למרכז על מנת לשמר במידה מסוימת את תפישת צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז שניתן לדרוש מבעל יתרונות תשתיתיים בהיקף חלקי. לכן, בהמשך לעמדת מרבית חבריו ממליץ הצוות הבין-משרדי לא לחייב את הוט בחובת פרישה של רשת אולטרה רחבת-פס שאינה מתבססת על תשתית הגישה הקיימת שלה. מובהר כי הוט תידרש לאשר מול המשרד את התוכנית ההנדסית של הרשת המתקדמת שבכוונתה לפרוש. כיוון שהמתווה המוצע מתבסס על עדכון מערך החובות והתמריצים של כלל השחקנים בשוק, מוצע כי הכלל לפיו לא תחול על הוט טלקום חובת פרישה כלל-ארצית ברשת אולטרה רחבת-פס שאינה מתבססת על רשת הגישה הקיימת שלה, יחול החל מאותו מועד בו יחול כלל זה על בזק".

שר התקשורת החליט להתערב בהמלצה וקבע כי למרות שרוב הצוות סבר שאין להטיל על הוט חובות פריסה, חלק מחברי הצוות סברו שבדומה לחובות הפריסה שמוטלות על IBC, יש לחייב גם את הוט בחובת פריסה מסוימת. הנדל החליט כי על הוט תוטל חובת פריסה של 30% וביחס של אחד לאחד בין הפריפריה למרכז. אך על פי הערכות, לחובה אין שום משמעות כלכלית מפני שהוט ממילא צפויה לפרוס בשיעור גבוה יותר כדי להצדיק את המהלך כלכלית.

בנוסף הנדל החליט כי הוט לא תוכל להשתמש ברשת בזק כחלק מהשוק הסיטונאי עד שלא תציג תוכנית הנדסית לפריסת סיבים אופטיים. הצוות שעסק בנושא המליץ לאפשר להוט שימוש בתשתיות הסיבים שתפרוס בזק, כלומר במסגרת השוק הסיטונאי שיחול על הסיבים של בזק, ואשר היום מתייחס רק לפרטנר ולסלקום, גם הוט תוכל לחכור מבזק סיבים. אלא שבמקרה שלה המגבלה שהיטל עליה המשרד היא שרק לאחר שיתברר שהחברה נכנסת לעולם הסיבים היא תורשה לחכור סיבים מבזק.

תגובת הוט על החלטת משרד התקשורת: "הוט מציעה כבר כיום שירות אינטרנט רחב פס במהירות 500 מגה, המהירות הגבוהה ביותר בפריסה ארצית, וזאת תוך מתן מענה מלא ללקוחותיה בתקופת הקורונה. השקעות בהקמה ובפריסה של רשת סיבים אופטיים נאמדות במיליארדי שקלים. אנו לומדים לעומק את החלטת השר, מתוך תקווה כי הטלת חובות רגולאטורים, לא יהוו חסם להשקעות עתידיות".