"המשבר פרץ גבולות ואיפשר להביא טיפול רפואי ליותר אנשים"

כאשר מחפשים אילו תחומים הרוויחו ממשבר הקורונה, שנים עולים באופן ברור. הראשון הוא תחום הטיפול במחלה, כלומר, כל מי שיכול לשפר את המענה של מערכת הבריאות, כמו חברות החיסונים והתרופות, ויצרני מכונות ההנשמה וציוד ההגנה. התחום השני הוא שיפור היכול תלשנו להמשיך בחיינו גם בתנאים של ריחוק חברתי. רפואה מרחוק היא המפגש בין שני התחומים האלה, וכפי שצפו רבים מתחילת המגפה, התחום אכן זכה להתעניינות גוברת.

בעולם ובישראל מערכות הבריאות השמרניות נפתחו בבת אחת לטכנולוגיות חדשות של בריאות דיגיטלית ורפואה מקוונת, והן הפכו עד מהרה לחלק משגרת החיים, הן בטיפול בחולי הקורונה והן בטיפול בחולים אחרים, שנדרשים למענה במצבים של מחסור בכוח אדם ובתנאים של הגבלות על התנועה.

חברת מיקרוסופט הפכה לאחת המשמעותיות בתהליך הזה. זה כמה עשורים שהיא נכנסת בהדרגה לתחום הבריאות. הניסיונות לא תמיד היו מוצלחים. לדוגמה,  Microsoft Health Vault שנועד להיות רשומה רפואית אישית עבור מטופלים. בסופו של דבר, רשומות רפואיות המנוהלות על ידי המטופלים לא שגשגו, אבל עם השנים החברה מצאה את מקומה בתחום, עם פתרונות שרובם מבוססים על בינה מלאכותית ואלגוריתמים שנבנו במיוחד לשם ניתוח תוכן בעולם הבריאות.

למיקרוסופט מרכז פיתוח בישראל, שנחשב אחד המשמעותיים בתחום הבריאות. בשיחה עם גרג מור, סמנכ"ל חטיבת הבריאות במיקרוסופט, ועם הדס ביטרן, ראש תחום הבריאות הדיגיטלית במיקרוסופט ישראל, חשפו השניים איך השפיעה הקורונה על הפעילות של החברה בזירה הזאת. 

400 מיליון אינטראקציות עם בוטים

בואו נחזור רגע לינואר 2020. מה הייתה תוכנית הפעולה שלכם בתחום הבריאות נכון לתחילת השנה?
מור: "העולם ממש השתנה, זה נראה כל כך מזמן. יש לנו צוות מדהים שבונה פלטפורמות בריאות בענן ואלגוריתמים להבנת שפה טבעית ופתרונות קוגניטיביים עבור מערכות בריאות. הם הניחו את היסודות, בלי לדעת שהם עושים זאת, במשך שלוש שנים לפני האירוע הזה. קבוצה נוספת עבדה על תחום הרפואה המותאמת אישית, באמצעות קיבולת חישוב גבוהה".

"כשהתחילה הקורונה, כבר היינו מוכנים. שינויים שחשבנו שייקחו 5-10 שנים, ראינו קורים בחודשים, אפילו ימים ושבועות".

ביטרן: "מאז תחילת הקורונה הותקנו על בסיס טכנולוגיית ניתוח השפה הטבעית שלנו 2,000 בוטים שונים עבור מערכות בריאות, שניהלו עד היום 400 מיליון אינטראקציות. מהר מאוד".

תוכלי לתת דוגמה לשימוש כזה בבוט?
ביטרן: "עבדנו עם ה-CDC, המרכז לבקרת מחלו בארה"ב, כדי ליצור בוט שמאפשר לאדם לבדוק את התסמינים שלו מול התסמינים הידועים לקורונה באותו זמן. גורמים אחרים הקימו בוטים לבדיקת תסמינים על פי הרשימה של ה-CDC, אבל עם התאמה בנראות ובשפה למותג שלהם. אנשים הקימו בוטים כאלה תוך ימים, גם בישראל".

מור: "זה היה הצורך הראשון והבוער מאוד עם פרוץ המגפה. מערכות הבריאות הוצפו בטלפונים".

ביטרן: "עם הזמן, הפרוטוקולים של הבוטים נעשו יותר מורכבים. כל גוף בוחר את רשימת התסמינים שהכי רלוונטית לקהל היעד שלו, ולאחרונה אנחנו רואים יותר דרישה לבוטים שבוחנים אם אתה כשיר לחזור לעבודה או למסגרות (בוטים של 'הצהרת בריאות' לסוגיה - ג"ו)".

יכולות החישוב מקצרות תהליכים

ב-2015 נשא ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ומי שכיהן כמנכ"ל החברה במשך שנים, הרצאה שבה הוא מתאר די במדויק את הסכנה המאיימת עלינו מהתפרצות מגפה בעתיד הקרוב.

הייתה לכם בחברה איזושהי תוכנית היערכות למגפה?
מור: "הלוואי שהייתי יכול להגיד לך שכן. אבל בתור חברת טכנולוגיה, אנחנו רגילים להיות גמישים ומהירי תגובה, ואפילו כשאנחנו בונים תוכניות פיילוט אנחנו בונים אותן מלכתחילה כך שניתן לעשות להם סקייל-אפ מאוד מהר. זה נועד למצב שבו לקוח גדול שלנו רוצה פתאום להתרחב משלב הפיילוט להטמעה נרחבת של המוצר, אבל מתברר שזה מתאים גם למגפה".

ביטרן: "כמו במקרה של הצ'ט בוט, אנחנו משתדלים מאוד שכל פתרון שלנו יהיה בעצם פלטפורמה לפתרונות שיכולים להיות שימושיים בעולמות תוכן מגוונים. למשל, אנחנו עובדים כבר כמה שנים על פתרון להרצה של גיוס חולים לניסויים קליניים. וכשראינו את זרעי המגפה, הבנו שיהיה צורך בניסויים קליניים מהירים מאוד. לכן היישום הראשון של הטכנולוגיה הזו היה דווקא בניסויים בקורונה.

"יש היום 2,000 ניסויים שונים, ואנחנו עוזרים באיתור והתאמה של חולים עבור רבים מהם. במקביל, מפעילה החברה גם בוט שנועד למצוא תורמי פלזמה ממחלימים מקורונה לשם תרומה לחולים, בתקווה שהנוגדנים בפלזמה יעזרו לחולים להילחם במחלה".

מור: "אנחנו עושים לא מעט עבודה אנליטית באמצעות יכולות החישוב בענן שלנו, יחד עם גופים שמנסים לחזות את התפתחות המגפה -היכן יצוצו התפרצויות או כמה מהר יוצף בית חולים מסוים, וגם אילו קהילות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר. אנחנו רואים שיש קהילות מסוימות שנושאות על גבן עול כבד יותר במגפה הזו.

"אותו כוח חישוב יכול גם לשמש את הקהילה המדעית, למשל בעבודה שעשינו עם חברת Immunity Bio כדי למדל את החלבונים החשובים בווירוס. תרמנו כוח חישוב שווה ערך ל-50 מיליון אייפונים חדשים לשם ביצוע החישובים המורכבים של חיזוי ומידול במגפה. רק עם מחשוב ענן ניתן היה לעשות את זה. יכולות החישוב מקצרות תהליכים מלוחות זמנים של חודשים, לימים ואפילו שעות".

עד כמה זה היה קריטי למהירות שבה נכנסו החיסונים לניסויים הקליניים?
מור: "זו הייתה אחת הסיבות, אבל היו המון סיבות. אני מאוד אופטימי כשאני רואה איך כל העוסקים במלאכה נרתמו והתנדבו ותרמו ועבדו יחד כקהילה".

אתה מאמין באנושות היום כמו שהאמנת לפני כמה חודשים? כי אני לא בטוחה שזה נכון לכולם.
מור: "כן, אני אופטימי בזכות הקהילה המדעית והרפואית".

שינוי דרמטי בדרך שעושה המטופל

אילו טכנולוגיות שנכנסו לשימוש בתקופת הקורונה, שלכם ושל אחרים, ישרדו גם אחרי המגפה?
ביטרן: "יכולות קוגניטיביות ספציפיות לבריאות כנראה יישארו איתנו".

מור: "יהיה שינוי דרמטי בדרך שעושה המטופל בתוך מערכת הבריאות. מפגשים רבים יהפכו וירטואליים. מדהים לראות איך המשבר פרץ גבולות ואיפשר לנו להביא טיפול רפואי ליותר אנשים. יש 4 מיליארד אנשים בעולם שאין להם גישה אמיתית לרפואה, ואני מקווה שהווירטואליה פרצה את החומות האלה ותשאיר אותם פתוחים".

אתה רואה זאת כבר היום? יש מי שראו במגפה מחסום, אם משום שאנשים מסוימים נשארו ללא ביטוח בריאות, אם משום שחששו להגיע למרפאות, ואם משום שהרופאים היו עמוסים מדי בגלל המגפה.
מור: "ומנגד, הרפואה מרחוק התפתחה. משיקולי רגולציה ושיפוי ביטוחי, היו גבולות פיזיים למערכות בריאות, אבל הרגולציה נפתחה בצורה פנומנלית. יש עוד הרבה עבודה, אבל יש אינדיקציה שרפואה וירטואלית תמשיך לעזור לאנשים באזורים מרוחקים ללא גישה לרפואה איכותית". 

הראיון המלא ישודר בוועידת הבריאות של "גלובס", שתועבר בשידור חי באתר "גלובס" ובעמוד הפייסבוק ב-22.7.2020

***גילוי מלא: ועידת הבריאות נערכת בחסות קופת חולים מאוחדת ומיקרוסופט