“אם בונים מסילת רכבת מזרחית לחדרה, אין סיבה לא להמשיך עד קריית שמונה”

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"להטיל מסים שמספקים הכנסות למדינה ומייעלים את הכלכלה"

אורי יוגב, יו"ר אלומה תשתיות, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר

 אורי יוגב, יו"ר אלומה תשתיות, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר / צילום: יונתן בלום, גלובס

1. לתמרץ אנשים לעבוד

"גם בזמן משבר, הפתרונות והתוכניות הכלכליות צריכות להתרכז בטווח הארוך. לכן, תוכנית מענקים כמו שאנחנו רואים עכשיו, בשילוב התוכנית המסייעת לעסקים שמחזורם ירד, היא שגיאה איומה. היא לא נותנת למי שצריך, והיא מתמרצת אנשים לא לעבוד. צריך לתת רשת ביטחון חברתית למי שנפגע באופן קשה, וכל היתר צריכים לקחת בחשבון שזה משבר ארוך, שיש ענפים שמאוד ייפגעו ממנו.

"הממשלה לא יכולה למנוע את זה שיש כאן משבר כלכלי כתוצאה מהקורונה, זה קורה בכל העולם. היא יכולה בטווח הקצר לעזור לחלשים, ולתמרץ מעבר מענפים בסיכון. למשל, לתת כסף שמעודד תעסוקה ומעודד מעבר לענפים אחרים. אם נותנים למסעדנים או לעסקי התיירות מענקים, לא צריך להתנות את זה בכך שיישארו בתחום שלהם".

2. לתת ואוצ'רים להכשרה מקצועית

"כדי להתמודד עם משבר התעסוקה, אפשר לתת ואוצ'רים להכשרה מקצועית. כל עובד שרוצה לעבור מתחום שייפגע בטווח הבינוני-ארוך, יקבל שובר שבו יוכל להשתמש כדי להכשיר את עצמו למציאות החדשה. הממשלה צריכה להשקיע היום בעולמות העבודה מרחוק, במיקוד של בריאות וחינוך, ובמקומות שמעודדים תעסוקה לטווח הרחוק, כמו טכנולוגיה ותשתיות.

"דרך אחת היא להכפיל את המימון לגופים שקיבלו מענקים מהמדען הראשי, וכבר עברו תהליך בדיקה. בתחום התשתיות צריך לא רק להקדים פרויקטים קיימים, אלא להרחיב פרויקטים שטובים לטווח הרחוק. למשל, אם בונים את המסילה המזרחית עד חדרה, אין סיבה לא לקחת אותה עד קריית שמונה. ישראל מפגרת בתשתיות תחבורה וגם בתשתיות של הגנת הסביבה. צריך להשקיע באמצעות כסף מעודד כלכלה, שיבטיח את צמיחת המשק ויאיץ את היכולת שלנו לצאת מהמשבר".

3. להעלות את גיל הפרישה

"צריך לראות איך מחזירים את ה-100 מיליארד שקל שאנחנו שופכים על הציבור בחוסר ברירה. תקופת משבר היא הזדמנות לבצע מהלכים שקשה להעביר בזמן שגרה, פוליטית וציבורית. למשל, העלאת גיל הפרישה לנשים וגברים לגיל 70. ההחלטה שלא להעלות עכשיו מיסים שקודם לכן היה צריך לטפל בהם, היא שגיאה איומה. את הפטור ממע"מ על פירות וירקות ומיסוי על דירות להשכרה, צריך לבטל. זה גם הזמן להטיל מיסי חניה, אגרות גודש ומיסים אחרים שמספקים הכנסות למדינה ומייעלים את הכלכלה".

4. להנפיק חברות ממשלתיות

"זו תקופה למדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה, כמו מה שבנק ישראל עשה עם רכישת אג"ח מחברות. בתקופה כזו צריך להיזהר בהרחבה פיסקאלית והוצאות תקציביות קבועות. במגזר הציבורי, אלו שיש להם קביעות או ששכרם גבוה מהממוצע, צריכים להשתתף בנטל; זה הזמן להימנע מתוספות שכר, ולהפחית שכר מרמות שכר של 15-20 אלף שקל, לתקופה קצובה. צעד מעודד כלכלה נוסף הוא הנפקות מיעוט של החברות הממשלתיות הגדולות - חברת חשמל, מקורות, תעשייה אווירית. יש תוכנית להנפיק בבורסה בשביל קרנות הפנסיה וקופות הגמל, עד 49% מהן. זה יכול להניב 15 מיליארד שקל להכנסות המדינה".

"לרתום את המגזר הפרטי למאבק בווירוס, ולתת לשוק להתחרות על זה"

ד"ר אלון אייזנברג, המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית

 ד"ר אלון אייזנברג, המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר, גלובס

1. להפחית את רמת החרדה

"הצד החיובי בתוכנית הכלכלית הוא שהממשלה רואה שהמשבר צפוי להימשך זמן רב, ומכירה בצורך לתת רשת ביטחון לשכירים ולעצמאים, מתוך הבנה שצריך לייצר ודאות כלשהי בסיטואציה כאוטית. זה דבר חשוב מאוד, שיכול גם להוות מנוע צמיחה.

"אם אני כל הזמן בחרדה מכך שבחודש הבא לא תהיה לי משכורת - קשה לי לעשות פעולות נכונות כלכלית, ואני רק מנסה לכבות שריפות. אם אני יודע שיש לי דמי אבטלה לתקופה ארוכה, זה יכול לעזור לי להסדיר את הנשימה, ולהחליט האם לחכות שהמעסיק יחזיר אותי או לעשות הסבה מקצועית. גם למענק לעסקים יש את אותו אפקט".

2. לא רק להכריז, גם לבצע

"האתגר העיקרי עד עכשיו הוא היישום. מכריזים על תוכניות, אבל כשבודקים את הביצוע - הוא בחסר. סכומים שהממשלה רצתה לתת לא מגיעים, וזה משהו שצריך לשפר בצורה דרסטית.

"המענק האוניברסלי הוא לא צעד מושלם, אבל כל צעד מדיניות איננו מושלם. כהשלמה לצעדים אחרים, יש בו יתרונות - מהירות ביצוע, וכסף שמגיע לאלו שנופלים בין הכיסאות בתוכניות האחרות. יש אנשים שבמשך חודשים ארוכים לא ראו כסף בכלל, או שהמשרה שלהם קוצצה גם אם הם לא פוטרו".

3. להפוך את התחלואה לפרויקט לאומי

"חסרה תוכנית שמשקיעה משאבים בנושא התחלואה כפרויקט לאומי, שיכול לייצר תעסוקה וגם לתמוך בצמיחה - על ידי הפחתת הצורך בסגרים נרחבים. אפשר לרתום את המגזר הפרטי למאבק בווירוס, למשל כדי שיהיה כושר ייצור למסכות וערכות בדיקה; להזרים השקעות לטכנולוגיות לבדיקות מהירות יותר ולאיתור חולים; ולדאוג לפתרונות טכנולוגיים למערך האפידמיולוגי. הממשלה יכולה להקצות סכומים למגזר הפרטי, השוק יתחרה עליהם, ויביא את הפתרונות המבריקים ביותר. במקביל, צריך לתקצב מחקר ופיתוח שיתמודד עם הווירוס".

4. לזהות את התחומים הצומחים

"צריך לקנות זמן לעובדים שאין להם פתרון כי הענף שלהם נסגר או הוגבל מאוד למשך תקופה ממושכת, ובמקביל לבצע הכשרות מקצועיות, בתחום התכנות למשל. אלו דברים שמי שאוטודידקט יכול לעשות בעצמו, אבל צריך לחזק מאוד את ההכשרות המקצועיות. רשת הביטחון שנותנים כרגע למובטלים היא זמנית, והיא נועדה כדי שיוכלו למצוא אפיקים אחרים, קבועים ויציבים יותר.

"צריך לזהות את התחומים הצומחים ולסייע להם. יש פוטנציאל גדול לתעסוקה בתחום הסיעוד ובתמיכה אדמיניסטרטיבית במערכת הבריאות, שתצטרך הרבה תקנים - למשל, ביצירת תשתית לרפואה מרחוק. במקביל, הממשלה צריכה גם לתת לשוק להבין מה התחומים הצומחים האלו. ככל שתיתן לאנשים אוויר לנשימה, תאפשר להם להתברג לתחומים שהם מזהים כמנועי צמיחה לטווח היותר ארוך".