"המדינה צריכה לתת סיוע קודם כל למי שהביטוח הלאומי מגדיר עני"

מרפורמה ברישוי, דרך עידוד חדשנות בתחום הבנייה ועד לתכנון לטווח הארוך • "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית • סוגרים את הוואקום 

הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"השקעה בתשתיות תייצר עבודה ותחזק את הפעילות במשק"

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות / צילום: תמר מצפי, גלובס
 יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות / צילום: תמר מצפי, גלובס

1. האצת השקעות בתשתיות

"הכלי המשמעותי ביותר שיש למדינה זה השקעה בתשתיות. דווקא היום, כשאנחנו נמצאים במשבר, זה בדיוק הזמן הנכון ביותר להשקיע בהן. הכוונה היא לכל סוגי התשתיות - החל מכבישים ומחלפים, דרך רכבות ובניית מוסדות חינוך. זה נראה רחוק, אבל דווקא מאמץ והצהרות של המדינה בכיוונים הללו יקדמו מייד שני תהליכים. ראשית, זה מייצר מקומות עבודה באופן מיידי, שזה הדבר שהכי חסר כרגע במשק. שנית, מעגלים הרבה יותר גדולים מתחילים לעבוד, דבר שמחזק את נפח הפעילות במשק.

"תאר לך שהיום מחליטים על הקמת שדה תעופה נוסף בצפון או בדרום, דבר שנמצא על השולחן הרבה מאוד זמן - הרבה מאוד תהליכים מתחילים לזוז. וזה רק דבר אחד. אומרים שצריך לדעת לנצל משבר כדי לקבל החלטות חשובות. אז יש נושאים שנמנעים לקבל לגביהם החלטות כבר 10 שנים. לא כי אנשים בטלנים, אלא כי יש דברים דוחקים יותר. היום יותר קל לקבל החלטות גדולות, וצריך לנצל את המומנטום".

2. לקדם הרפורמה בתחום הרישוי

"אנחנו צמאים לרפורמה בנושא הרישוי. אם יש משהו שכולם בוכים עליו זה הבירוקרטיה בתהליכי הרישוי בבנייה, ועד שלא ייעשו צעדים בנושא אנחנו נמשיך 'להתברבר' סביב עצמנו, ובעיקר לאבד זמן יקר. הרפורמה הזו הייתה כלולה בחוק ההסדרים שאמור ללוות את התקציב הקרוב, אך כעת התבשרנו שהיא הוחרגה ממנו וחבל כי זו ה-'מהפכה' שאנחנו זקוקים לה. קיצור זמנים משמעו עבודה אפקטיבית בהרבה לשלל גורמים שקשורים לתהליכי הבנייה והתכנון בישראל. זה צעד פשוט מאוד עבור הממשלה".

3. סטנדרטיזציה במכרזים

"כל העולם הנאור כבר שם, אבל בישראל אנחנו מתמהמהים מלקבוע סטנדרטים אחידים במכרזי מדינה. כל מי שמתמודד במכרזים של נתיבי איילון או של רכבת ישראל או של נתיבי ישראל, מתמודד עם סטנדרטים אחרים. לכל אחד יש את 'סידור התפילה' שלו, שזה אומר שהמכרזים מתפרסמים באופן שבו הם מבינים אותם. זה כמובן מכביד ויוצר מעמסה גדולה עבור כל מי שמתמודד במכרזים ולאחר מכן צריך לתכנן ולבצע את הפרויקטים. זה צעד נוסף, ודי פשוט, שיכול להקל את המשק ולהפוך את הביצוע בשטח לחלק יותר".

4. לא לוותר על החדשנות

"ישראל מיתגה את עצמה כמדינה חדשנית, ואנחנו צריכים גם במהלך המשבר לשים לנו את תחום החדשנות כמשהו שיש לפעול לאורו, אחרת אנחנו מפספסים. לצד תמריצים שונים שניתנו למשק, חייבים חדשנות בשלל תחומים. לדוגמה בתחום הבנייה שקרוב אלי - קידום נושאים של שימוש במדפסות תלת-מימד, שזה תחום שהולך ומתפתח. או למשל שימוש בכלים של בינה מלאכותית. הערך כאן הוא עצום - מצד אנחנו מתקדמים טכנולוגית, אבל יש כאן גם ערך נוסף והוא האפקט הציבורי שהצלחה כזו יכולה להביא מבחינת איך שהציבור יתפוס את ההישגים הללו. ושוב, דווקא בזמן משבר צריך לנצל את היתרונות היחסיים שלנו".

"לעודד עסקים להחזיר עובדים באמצעות תשלום חלק משכרם ע"י המדינה"

ד"ר עאמר אבו-קרן, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוני' בן-גוריון בנגב

ד"ר עאמר אבו-קרן / צילום: תמונה פרטית
 ד"ר עאמר אבו-קרן / צילום: תמונה פרטית

1. גוף לאומי לניהול המשבר

"צריך להקים גוף לאומי של מומחים, אפידמיולוגים, רופאים, כלכלנים, משפטנים ואנשי חינוך, שינהלו את המשבר הזה על כל היבטיו. צריך גוף רחב יותר מהמל"ל, עם סמכויות רבות יותר. צריך לטפל גם בעניין השקיפות: מה מדיניות הממשלה, מה הבסיס להחלטות? לא ברור מה התוכניות ואיך לעקוב באופן שיטתי אחרי החלטות הממשלה השונות הנוגעות להיבטים השונים, כאשר אין כללים מנחים והתוכניות משתנות מרגע לרגע. הגוף שיוקם צריך לרכז מדיניות בכלל התחומים ולהסתכל על התמונה במלואה, לרבות הכנת תוכנית לפתיחת עסקים תחת כללים, בלי משרדים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר".

2. סיוע למשקי הבית

"צריך לסייע למשקי הבית בטווח הקצר והבינוני. יש כמיליון מובטלים שאין להם כסף להוציא. חובה להגביר ביקושים של משקי הבית שאיבדו את מקורות הכנסתם. כדי להאיץ את המשק, צריך לתת סיוע תקציבי תלוי הכנסה למשקי הבית - ולא סיוע גורף. ההגדרה הקיימת היא רחבה מדי - אפשר לסייע באמצעות המנגנונים הקיימים של הביטוח הלאומי ומס הכנסה, מבלי ליצור מנגנון חדש, ולא לחלק כסף לכולם. צריך קודם כל לעזור למי שהביטוח הלאומי מגדיר 'עני', ולאלו שאיבדו את הכנסתם. כמה לתת? לא גבוה מדי בכדי לא לעוות את התמריצים להשתלבות פעילה בשוק העבודה".

3. לא לחזור על טעות החל"ת

"לנוכח שיעור האבטלה הגבוה שנולד בחטא כשהוציאו עובדים לחל"ת, במקום לשמר את יחסי העובד-מעביד ולסבסד את שכר העובדים, עכשיו זה הזמן להחזיר את הגלגל אחורה. במקום לשלם אבטלה והבטחת הכנסה, צריך לעודד את העסקים להחזיר עובדים באופן שבו המדינה תשלם חלק משכרם. אפשר להרחיב את הסובסידיות על החזרת עובדים".

4. לחשוב על המחר

"צריך לחשוב על הטווח הארוך - מה עושים לאחר שנשטח את העקומה ונשלוט במחלה? איך נחזיר את המשק לצמיחה בטווח הארוך, בתנאים של אי ודאות גלובלית? יחסי סחר החוץ לא יחזרו למסלולם הרגיל במהרה. מצב המשק הישראלי עדיין טוב - יחס החוב תוצר נמוך, אנחנו יכולים ללוות כסף בשווקים הבינלאומיים בתנאי אשראי נוחים. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להגדיל את הגירעון ולהישאר ביחס חוב-תוצר שהוא מתחת לנורמה ב-OECD. צריך להרחיב את התקציב, לחשוב על פרויקטים שאפשר להשקיע בהם עבור היום שאחרי הקורונה. בעיקר, צריך להכין תרחישים למחר, ולבנות תוכניות מגירה עבור המשק וגם עבור מערכת הבריאות. אנחנו צריכים ללמוד איך להתמודד עם משברים עתידיים, שעוד יבואו".