משבר הקורונה: ללמוד איך חיים איתו ולא רק להעביר את הזמן עד שהוא יסתיים

אי אפשר לדעת מתי יסתיים משבר הקרונה, ולכן הממשלה צריכה להחליף דיסקט: במקום צעדים שמאפשרים לנפגעים לשבת ולחכות שהמשבר יחלוף, היא צריכה ליזום צעדים שילמדו אותם להתקיים עצמאית במהלכו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

אם לא הספיקו דמי האבטלה לשנה ופיצוי קבוע לעסקים במשך שנה, עכשיו גם מגיע המענק לכל אזרח. העיסוק בגודל ההוצאה הציבורית בעת המשבר מפספס את העיקר: הבעיה היא קודם כל מענקים המעודדים מיתון ורק אחר כך גודל ההוצאה הציבורית.

המשבר הכלכלי הנוכחי הוא לא תולדה של אירוע כלכלי, הוא תולדה של אירוע בריאותי שבעקבותיו נסגר המשק לפעילות. הבעיה הגדולה היא שלא ידוע לכמה זמן המשבר הבריאותי וההגבלות על המשק יישארו. ייתכן שמדובר בתקופה של שנתיים ואף יותר מכך. לא נראה שיש מי שמעלה על דעתו לממן עסקים ושכירים במשך שנתיים תוך הגדלת הגירעון הממשלתי לממדי ענק.

מבט מפוקח על המציאות מלמד שצריכים להישיר מבט למצב ולומר את האמת: המדינה לא יכולה להחזיק עסקים מתים במשך כל כך הרבה זמן. הפתרון היחיד לאורך טווח הוא התאמת השוק. עסקים שלא יכולים לתפקד בזמן הקורונה ייאלצו לעבור הסבה או בלב כבד להיסגר. עסקים אחרים ייפתחו והכלכלה תתחיל להתאים עצמה לפעילות עסקית בתקופת ריחוק חברתי. הבשורות הטובות הן שיש לנו היום טכנולוגיה המאפשרת את זה יותר מאי פעם.

חלק אחר מהעסקים, גם אלו שיכולים לפעול בתקופת ריחוק חברתי, מבינים שעליהם לצמצם פעילות, על אחרים הונחתה הנחיה לצמצם כוח אדם מה שגרם להם לגלות שאפשר להתייעל ולוותר על חלק מכוח האדם, לכן חוץ מהעסקים הסגורים גם כמות המובטלים עולה. מכיוון שמדובר באירוע נדיר שעשוי לגרום לקריסתם של רבבות אם לא מאות אלפי משקי בית אין מנוס אלא להעניק רשת ביטחון ממשלתית. בנתונים הללו, השאלה היא כיצד בונים את רשת הביטחון בצורה שתתמרץ את המשק להתחדש ולהתאים את עצמו למצב החדש עם כמה שפחות תמריצים להישענות על המדינה. להלן אנסה לפרוש ארבעה צעדים כאלו.

אבטלה - ראשית, חייבים להפסיק עם דמי אבטלה לעובדים בחל"ת. החל"ת מייצרת תחושה כאילו מדובר באירוע זמני וכל שנדרש העובד לעשות הוא להמתין לתום החופשה ולחזור לעבודה. במקום חל"ת עובדים יפוטרו וכשזה יקרה, הם יבינו שבשביל העתיד שלהם זה הזמן להתחיל לחפש עבודה חדשה.

דבר שני, יש לאפשר דמי אבטלה לשכבה יותר רחבה באוכלוסייה באמצעות הגמשת התנאים שיאפשרו גם למי שחזר לעבודה לפרק זמן קצר לחזור חזרה לסטטוס מקבל דמי אבטלה. כך נעודד העזה לחזרה לשוק העבודה. דמי האבטלה יהיו יחסית נמוכים כדי לעודד חזרה מקסימלית לעבודה גם במחיר של ירידה בתנאים לעומת העבודה הקודמת.

עסקים - בדומה לחל"ת, מענקים מידי חודשיים למשך שנה מעודדים עסקים להמתין לסוף המשבר. במקום זה, עדיף לתת לעסקים כאלו מענק חד פעמי. חלק ישתמש בו כדי להסב את העסק למשהו אחר, חלק ישתמש במענק כדי לשלם חובות ולסגור וחלק כחמצן אשראי עד יעבור זעם. כך לפחות במקום לעודד המתנה נעודד יצירתיות בזמן המשבר.

תעסוקה - חלק ניכר מדורשי העבודה יצטרכו להתאים את סל הכישורים שלהם: הכשרות מקצועיות, תארים ולימודי תעודה. בנוסף לדמי אבטלה, ואוצ'רים להכשרות כאלו יתקבלו בברכה.

שכר מינימום - בשנים האחרונות שכר המינימום בישראל טיפס והרקיע שחקים. שיאי האבטלה הנמוכה אפשרו העלאתו בלי פגיעה ממשית בהעסקה במשק. כיום, כאשר נתוני האבטלה הגיעו לשיא של כל הזמנים, זה הזמן להפחיתו, לעודד יזמים לפתוח עסקים, דורשי אבטלה להיכנס לשוק ואת המשק כולו לעבור למצב התאמה לריחוק חברתי ולא הישענות על סבסוד ממשלתי עד בלי די.

הצעדים הללו יעניקו מצד אחד רשת ביטחון אך גם יאפשרו למשק להתאים את עצמו במהירות המירבית למצב החדש, לרווחת כולם: עצמאיים ושכירים גם יחד. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד האינטרס שלנו הלובי שלך בכנסת