האם המדינה מנעה עד היום סיכון של כספי פנסיונרים בהייטק המקומי?

שר הכלכלה טוען שהמוסדיים התנזרו מההייטק המקומי בגלל החוק • הסיבה הייתה אחרת • המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה עמיר פרץ בישר בשבוע שעבר על יוזמה חדשה לתדלוק ענף ההייטק. בתוכנית הרדיו "המילה האחרונה" הוא סיפר על פטנט של רשות החדשנות שיגרום לקרנות הפנסיה ולגופים מוסדיים אחרים להשקיע מיליארד וחצי שקל בחברות טכנולוגיה ישראליות. "המדינה תעמיד 40% ערבות לכסף הזה. מדוע עמדנו על כך? כדי שלא תהיה סכנה לערך התשואה של כספי הגמלאים".

מי שבלם את הקרנות עד היום, הוא הסביר, הייתה המדינה עצמה. "הדבר המוזר היה שקרן המורים מארה"ב השקיעה בחברות הייטק בישראל, אבל קרן המורים - או קרן ישראלית אחרת - לא השקיעה בישראל, כי אסרו עליהן להשקיע!".

נסכם את הגרסה של פרץ לסיפור: עגל ההייטק רצה לינוק והפרה המוסדית הייתה שמחה להניק אותו, אבל המדינה הפרידה ביניהם. עכשיו היא סוף-סוף מרשה להם להיפגש, אבל רק בתנאי שתהיה רשת ביטחון לחוסכים.

גרסת המציאות קצת שונה. רשות החדשנות באמת משיקה מסלול השקעות חדש, שיעודד את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות הייטק מקומיות בשלב הצמיחה או המכירות. העידוד באמת מתבטא בערבות של 40% שהמדינה תעניק לקרנות. אבל אף אחד לא אסר עליהן להשקיע לפני כן: הן לא רצו.

גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח מנהלות כטריליון וחצי שקל. חלק מהכסף הן משקיעות כבר היום בהייטק ישראלי, אבל הנתח הזה עומד לפי דיווחים על 1% בלבד. הממשלה מנסה לדחוף אותם לשם לפחות עשור, אבל המוסדיים מטבע ברייתם מעדיפים אפיקים בטוחים וסולידיים יותר.

החשב הכללי באוצר קידם כבר ב-2011 "תוכנית לעידוד השקעת הגופים המוסדיים בתעשייה עתירת הידע בישראל", שהתבססה על ערבות מדינה להפסדים. מסלול ההשקעה הזה נסגר בינתיים. ביולי 2017 עשה החשכ"ל ניסיון נוסף, ופרסם מכרז לבחירת ארבע קרנות שייהנו מרשת ביטחון להשקעה בחברות הייטק שנסחרות בבורסה. הניסיון כשל, והוליד רק קרן אחת בניהול IBI.

במסלול שלישי, שההרשמה אליו נסגרה רגע לפני שפרץ קיבל פיקוד על משרד הכלכלה, רשות החדשנות העניקה לגופים מוסדיים עד 1.5 מיליון שקל לכיסוי התשלום לאנליסטים שילוו את ההשקעות. הסיוע ניתן להן הן בהשקעה ישירה במניות, בשלב ההנפקה הראשונית לציבור, והן ברכישת חלק מקרן הון סיכון או טכנולוגיה עילית.

בקיצור, עד כה הפרה לא ששה להניק. רשת הביטחון הממשלתית היא לא תנאי שהמדינה מציבה, אלא סוכרייה שנועדה למשוך אותה לדיר העגלים.

בשורה התחתונה: דברי פרץ חצי נכונים. גופים מוסדיים בישראל רשאים מזמן להשקיע בסטארט-אפים מקומיים, אבל לרוב נרתעו מכך משיקולי סיכון. רשות החדשנות אכן מציעה להם כעת ערבות של 40% על ההשקעה.