לד"ר נתן וולף היה ביד חיסון כלכלי לקורונה, אבל אף אחד לא רצה להקשיב

לד"ר נתן וולף, אחד הווירולוגים המפורסמים בעולם, היה ביד את מה שבדיעבד אפשר להגדיר "חיסון כלכלי לקורונה" - פוליסת ביטוח מתוחכמת נגד פנדמיה עבור תאגידי ענק • איך קרה שאיש לא שמע לו?

ד"ר נתן וולף / צילום:  Jonathan Torgovnik - Gettyimages
ד"ר נתן וולף / צילום: Jonathan Torgovnik - Gettyimages

מה לדעתכם היה קורה לו לפני שנה וחצי היו מגיעים נציגי חברת אנליזה לשורה של תאגידים בינלאומיים גדולים - בהם ענקי תיירות ונסיעות, מארגני תחרויות ספורט בינלאומיות, ענקיות קמעונאות ועוד - ואומרים להם כך: "יש בידינו מודל ממוחשב מפורט המאפשר לחזות בדיוק רב את הפגיעה הצפויה במחזור העסקי שלכם במקרה של פנדמיה. המודל מסתמך על אזורי הפעילות שלכם, על מספר העובדים בתאגיד, על היקף המשרדים ומבנה שרשרת האספקה, ואפילו על ההשפעה הפסיכולוגית שתתלווה למגפה כזו ולפחד שיתורגם לחדרי מלון ריקים, לדחיית פרויקטים של חברות בנייה ולשינויים בהרגלי הצריכה".

על בסיס הנתונים הללו היו נציגי החברה מציעים רכישה של פוליסה ייעודית שתבטח את החברה מפגיעה כלכלית במקרה כזה, או במילים אחרות: ביטוח נגד מגפות עולמיות. האם לדעתכם הם היו מצליחים למכור את הפוליסה הזו?

התשובה היא לא - ואין צורך לנחש אותה. זה בדיוק מה שקרה לד"ר נתן וולף, אחד הווירולוגים המפורסמים בעולם, באמצע 2018. כשנה וחצי לפני פרוץ הקורונה, כאשר ניסה לשווק לעולם ביטוח נגד מגפות.

כיום, הביטוחים שמחזיקים מרבית העסקים יגנו עליהם מנזק לרכוש ואובדן הכנסות כתוצאה מרעידות אדמה, שיטפונות ושריפות, אך כמעט אף פעם לא ממגפות. וולף, שזיהה זאת, עבד במשך שלוש שנים, יחד עם ברוקרית הביטוח האמריקאית "מארש" וענקית ביטוחי המשנה הגרמנית "מינכן רה", על השקת פוליסת ביטוח ייעודית וחדשנית, שתגן על עסקים מפגיעה בפעילות העסקית במקרה של מגפה.

ב-2018 העבודה הושלמה ופוליסת הביטוח PathogenRX, שהבטיחה הזרמת כספים אוטומטית ללא עיכובים אם מגפה תגיע לסף מסוים, כדי לספק נזילות חיונית לחברות המבוטחות בזמן קריטי - יצאה לדרך. עובדי מטאביוטה (Metabiota), חברת האנליזה שהקים וולף, עברו בין החברות, בדיוק כמו בתרחיש שפרסנו, והציגו להנהלות שלהן מודלים ממוחשבים מפורטים על הפגיעה הצפויה במחזור העסקי שלהן במקרה של מגפות מסוגים שונים. אלא שהמנהלים הבכירים שישבו מולם לא ממש מיהרו לקנות. הם החליטו בדרך כלל לדחות את ההחלטה לשנת הכספים הבאה, או לזו שאחריה, כשיהיה להם תקציב פנוי. ובאמת, למה למהר ולקבל החלטות לגבי מה שנראה באותם ימים כמו הגנה לא קריטית במיוחד? משהו שאולי נחמד שיהיה, אבל בטח לא הכרחי.

"אני לא זוכר שמישהו אמר לנו שהרעיון מגוחך או שאין כאן סיכון בכלל, אבל הם אמרו שזה לא דחוף לרכוש עכשיו ביטוח נגד מגפות", וולף צוחק. עד כמה הפוליסה שהגה נכשלה? בראיון שנתן בחודש שעבר למגזין הטכנולוגי הנחשב "ווירד" אמר וולף כי ככל הידוע לו, אף אחד לא קנה את הביטוח. בשיחת טלפון עם G הוא מפרט שהייתה התעניינות מסוימת, אם כי נמוכה למדי.

"היו סקטורים כמו חברות ביטוחי חיים שהגנו על עצמם ממגפה, אבל חוץ מיוצאי דופן מוגבלים, רוב החברות לא הקשיבו", הוא נזכר. "בדיעבד, אפשר לומר שמרבית המנהיגים העסקיים, כמו רוב האנשים בעצם, היו במצב של הכחשה. הם הסתכלו על מגפות האבולה, הסארס, המרס ושפעת העופות, התפרצויות נגיפיות שקרו כמעט על בסיס שנתי, ולא ראו בהן סימני אזהרה - כדורים ששרקו מעלינו והצלחנו במזל להתחמק מהם - אלא אירועים לא משמעותיים. זה חבל מאוד".

היום הם כבר לא מכחישים, אני מניח.
"אף אחד לא נמצא במצב הכחשה כרגע. אתה לא יכול להכחיש שיש סיכון שהבית שלך יישרף כשהוא כבר עולה באש".

"ה־CIA של המגפות"

אם יש מישהו בעולם שאמור להיות מסוגל לשכנע חברות לקנות ביטוח נגד מגפות זה כנראה נתן וולף, האיש שהגיע הכי קרוב שאפשר למקומות שבהם התפרצויות נגיפיות קטלניות מתחילות את דרכן.

הוא בן 49, נולד למשפחה יהודית בווסט בלומפילד שבמדינת מישיגן בארה"ב, ומגיל צעיר נמשך לסרטי הטבע של נשיונל ג’יאוגרפיק, משיכה שהפכה למקצוע. במסגרת לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד בשנות ה-90 חקר וולף שימפנזים חולים באוגנדה וניסה להוכיח כי הם צורכים במכוון צמחים המכילים חומרים מרפאים כדי לטפל בעצמם. וכשאחד ממנחיו אמר לו שכדי לאמת את ההשערה הוא צריך להבין קודם ברצינות את המחלות שמהן שימפנזים סובלים, הוא צלל לעולם הסבוך של נגיפים, תחום שהפך במהרה למוקד המחקר העיקרי שלו.

כחוקר באוניברסיטאות ג‘ונס הופקינס ו-UCLA הוא נודע בעבודתו הצמודה לאורך השנים עם ציידי חיות בר באפריקה. מרבית הנגיפים הקטלניים בהיסטוריה האנושית מ-HIV עד אבולה הגיעו מחיות בר, ולכן הוא ניסה להתקרב כמה שיותר למקום המפגש הקטלני שבו הנגיפים קופצים מבעלי חיים לבני אדם. העבודה ביערות הגשם האפריקאים כמעט הרגה את וולף שחלה במלריה, אך גם זיכתה אותו בכינוי "אינדיאנה ג’ונס של ציידי הנגיפים".

הוא עבד עם ציידי קופים, חזירי בר ועטלפים ואחת התגליות הגדולות שהגיע אליהן עקב כך הייתה כי הקפיצה של נגיפים מחיות לבני אדם אינה אירוע נדיר כפי שנהוג היה לחשוב. דגימות דם קבועות שלקחו וולף וצוותו מהציידים מצאו במקרים רבים נגיפים שעברו אליהם מהחיות שצדו, נשאו על גבם ואחר כך ביתרו. בין השאר, מצא וולף בדמם של ציידים קמרונים סוגים שונים של רטרו-וירוסים הדומים לנגיף HIV, מחולל מחלת האיידס, ונגיפים בני דודים לאלה שגרמו למחלת האבעבועות השחורות. הנגיפים לא גרמו לציידים לחלות ולא התפשטו, אבל וולף הבין כי בכל הנוגע לסיכון להתפרצות מגפה עולמית נוספת, האקדח מונח על השולחן.

ציידים באפריקה / צילום:  רויטרס - Thomas Nicolon
 ציידים באפריקה / צילום: רויטרס - Thomas Nicolon

ב-2008 הוא ייסד את "יוזמת חיזוי הנגיפים הגלובלית" שהרחיבה את עבודתו עם ציידים למקומות נוספים בעולם. בעזרת השקעות ממשרד ההגנה האמריקאי וזרוע הפילנתרופיה של גוגל, הקים הארגון שייסד תחנות מחקר ב"נקודות חמות" על פני הגלובוס - מקומות המועדים לפריצת מגפות בשל מפגש קרוב בין בני אדם לחיות בר, כמו מלזיה, קונגו, לאוס וסין.

וולף האמין כי ניטור מוקדם של הנגיפים בדמם של ציידים ושל חיות הבר הניצודות יספק מודיעין קדמי על מגפות פוטנציאליות, ויאפשר להכין מראש חיסונים ותרופות, ואולי אפילו לעצור את הנגיפים לפני שהם מתפשטים מכפרי הציידים הקטנים אל השווקים, שדות התעופה ומרכזי הערים הצפופות.

ב-2011 נבחר וולף לרשימת 100 האנשים המשפיעים על העולם של המגזין טיים, שכינה את היוזמה שלו "ה-CIA של המגפות", ובמשך שנים הוא נחשב לאחד משורה ארוכה של חוקרים ואפידמיולוגים שהזהירו באינספור מאמרים, דוחות וראיונות כי האנושות עומדת בפני סכנה מהתפרצות מגפה עולמית קטלנית בסגנון השפעת הספרדית של 1918, כזו שתגיע מאותו מפגש נפיץ עם חיות בר.

"כשאני רואה קוף נגרר לאורך הרחוב, מדמם, בדרך אל השוק, זה כמו לראות נשק טעון. זה מפחיד אותי כי הקופים האלה הם מחסן נגיפים", אמר בראיון למגזין "ניו יורקר" ב-2010 וכבר אז התנבא במדויק: "אין איום גדול יותר לאנושות מאשר מגפות ואם הייתי צריך ללכת לקזינו בלאס וגאס מחר ולהמר על מה יהיה הרוצח הגדול הבא שיחסל מיליונים, מלחמה גרעינית או נגיף שקופץ מבעלי חיים לבני אדם, הייתי שם את כל הכסף שלי על הנגיף. אז למה אנחנו פאסיבים, יושבים ומחכים עד שמחלה חדשה תדביק חצי מהגלובוס?".

בשנים האחרונות וולף שינה כיוון ועבר להתמקד בהכנת חברות עסקיות להתמודדות עם מגפות. הרומן שלו עם תעשיית הביטוח החל ב-2013 כשקיבל אימייל מפתיע מ"מינכן רה". בחברה חיפשו באותו השלב דרך להגן על חטיבת ביטוחי החיים שלהם מהאפשרות של מגפה עולמית קטלנית, כזו שיכולה להרוג 50 מיליון בני אדם כמו השפעת הספרדית. מגפה כזו תהיה הרסנית לתעשיית ביטוחי החיים.

זאת הייתה ראשיתו של התהליך שהוביל בסוף לפוליסה המדוברת, וגם זה שהוביל לכך שמרכז הפעילות של וולף נדד מניטור מגפות למה שהוא מתאר כניסיון לצמצם את הנזק הפיננסי שמגפות יגרמו. "באופן אישי, אני מתעניין בלעשות דברים שלא נעשו עדיין", הוא מסביר. "כשהתחלנו בעבודת הניטור הגלובלי של מגפות לא הרבה אנשים עשו פרויקטים כאלו. אחר כך קמו פרויקטים של קבוצות נוספות ואנחנו עברנו להתמקד באיך לחסן פיננסית את המגזר הפרטי נגד מגפות. מגפות הן לא רק עניין של חיים או מוות אלא גם עניין של פרנסה ואובדן כלכלי. אני חושב שזה מאוד ברור עכשיו עם קוביד-19".

כשאני תוהה איך מרגיש בימים אלה מי שכל חייו עוסק במגפות, כשהוא נתקל פתאום בדבר האמיתי, וולף משיב: "השקעתי את רוב הקריירה שלי בלטעון שאנחנו צריכים להתכונן יותר למגפות ולעצור אותן לפני שיתפרצו, אז ברמה אחת זה מאכזב ומתסכל שלא השקענו מספיק אנרגיה בזה. הדבר האחרון שאתה רוצה הוא להיות האיש הזה שאומר שהשמיים עומדים ליפול ואז הם נופלים. זה נורא. הייתי מעדיף להיות המשוגע בצד הכביש שאנשים מתעלמים ממנו. ברמה אחרת לחוות מגפה עולמית מתפשטת זה משהו שלא יצא לנו בימי חיינו, חוץ מאולי ה-HIV, אז יש בי גם חלק שמרותק לראות את כל זה זז ומתפתח".

והמגפה העולמית הזאת נראית כמו מה שדמיינת?
"המודלים שלנו במטאביוטה באמת מדהימים. אפשר להזין נקודת התחלה של מגפה ולראות איך היא תתפשט וכמה קטלנית היא תהיה. במשך השנים הרצנו כמובן הרבה מודלים על התפשטות נגיפי קורונה חדשים, אבל המודלים האלו לא נותנים לך אף פעם את הניואנסים ברמה הפוליטית והחברתית. ברמה האישית זה הדבר שהכי מרתק עבורי, לראות את ההשלכות הפסיכולוגיות והפוליטיות של המגפה, לחוש איך המגפה מרגישה. אין אף מודל מספיק מתוחכם כדי לחזות את הדברים האלה.

"הייתי אחד היועצים של הסרט 'התפשטות', שניסה לחקור בדיוק את ההשלכות האלה ולהראות למשל את ההשפעה של המדיה על התגובה למגפה. מרתק לראות איך אירוע טבע אחד משנה כל-כך הרבה את העולם".

שנים של מאבקים משפטיים

הגנה ממגפות הייתה במשך שנים אתגר עבור חברות הביטוח וסופקה רק במקרים חריגים ובמחיר יקר במיוחד. בעוד רעידות אדמה ושיטפונות הם אירועים ממוקדים יחסית שפוגעים באזור מסוים של העולם, למגפות יש כידוע יכולת להתפשט על פני הגלובוס כולו במהירות, והן מציבות גם את חברות הביטוח הגדולות ביותר בסיכון גבוה. לכך צריך להוסיף גם את העובדה שבניגוד לשיטפונות והוריקנים שמשאירים נזקים פיזיים מוחשיים שקל לכמת, מגפות מותירות נזקים שקשה יותר לאמוד אובייקטיבית.

לאור כל זאת, לא מפתיע לגלות שבארה"ב יותר ממחצית מפוליסות הביטוח שנועדו להגן על חברות מפני פגיעה בלתי צפויה בפעילות העסקית, מחריגות באופן מפורש מקרה של מגפה. גם במקרים של פוליסות שאינן מחריגות ספציפית מגפות, חברות הביטוח מסרבות לשלם פיצויים עבור נגזרות הקורונה בטענה כי הפוליסה מכסה רק ירידה בפעילות העסקית כתוצאה מנזק פיזי, כמו זה שמתרחש במקרה של הוריקן למשל.

למרות זאת, היו גופים מעטים שדאגו לגדר סיכונים למקרה של מגפה והרוויחו, או לפחות הפסידו פחות. טורניר הטניס בווימבלדון, למשל, דרש לקבל פוליסת ביטוח מגפות ב-2003, לאחר התפרצות נגיף הסארס בסין (מדובר על פוליסה פשוטה יותר מזאת שהציע וולף, שנוגעת רק ל"ביטול אירוע"). ב-17 השנים האחרונות הטורניר שילם פרמיות בסכום כולל של 31.7 מיליון דולר, ולאור ביטול הטורניר השנה עקב הקורונה צפויים המארגנים לקבל פיצוי של כ-140 מיליון דולר מחברת הביטוח. ההכנסה של הטורניר מזכויות שידור, חסויות וכרטיסים מוערכת ב-360 מיליון דולר בשנה, כך שהביטוח לא יכסה את כל ההפסדים, אך בהחלט יקל על מצבם הפיננסי של המארגנים.

יציעי ווימבלדון הריקים בתקופת הקורונה / צילום: רויטרס - Bob Martin
 יציעי ווימבלדון הריקים בתקופת הקורונה / צילום: רויטרס - Bob Martin

דוגמה חריגה אחרת היא ביטוח שהושק בשנה שעברה ב"לוידס של לונדון" - מעין שוק לקנייה ומכירה של ביטוחים שנחשב לגדול בעולם - שהציע לבתי מלון פיצוי כאשר הכנסתם פר חדר יורדת מתחת לסף מסוים מסיבה בלתי צפויה. בניגוד לביטוחים הסטנדרטיים שבהם מוגדר גורם ההפרעה - מהתקפת טרור עד צונאמי - הביטוח של לוידס מתייחס לתוצאה הסופית, ולכן צפוי לשאת בנזקים של מגפת הקורונה. יחד עם זאת, לא ידוע בדיוק כמה מלונות הספיקו לרכוש את הביטוח מאז שהושק.

בכל מקרה, כאמור, מרבית הפוליסות לא כללו התייחסות ישירה לאפשרות של מגפות, והאות לפתיחת מאבקים משפטיים סביב נושא הקורונה, בין חברות ביטוח למיליוני מבוטחים בביטוחים עסקיים, ניתן כמעט מיד מרגע שהמגפה הגיעה לארה"ב. בחודש מרץ הפכה מסעדה בשם "אושיאנה גריל" באזור התיירות של ניו אורלינס לעסק הראשון בארה"ב שהגיש תביעה נגד חברת הביטוח בדרישה להכיר בנזק מקורונה ככלול בפוליסה שלו. התביעה הוגשה אחרי שראש עיריית ניו אורלינס הורה לכל המסעדות לצמצם את פעילותן למשלוחים בלבד. מאז ועד אמצע יוני הוגשו עוד 450 תביעות מסוג זה, כולל תביעות ייצוגיות.

הטענה המרכזית של אושיאנה גריל מתייחסת לכך שנגיף הקורונה נשאר על משטחים במשך שבועות ויכול להמשיך להדביק אנשים. ההתמקדות במשטחים נועדה לבסס "נזק פיזי" שגורמת הקורונה, גם אם הוא כזה שאינו נראה לעין. לנזק לא מוחשי כזה יש תקדימים, אך גם בתרחיש החיובי מבחינתם המבוטחים יאלצו לעבור שנים של מאבקים משפטיים כדי לקבל את הפיצוי המיוחל, כשמנהל בכיר בענף הביטוח כבר הצהיר כי התעשייה "תאבק בשיניים ובציפורניים" נגד התביעות אלו.

ומה לגבי הביטוח של וולף? באופן טבעי, החל מינואר, כאשר החדשות על נגיף הקורונה החדש החלו לזרום מסין, הביקוש לביטוח הייעודי שלו למגפות זינק פלאים, אלא שבשלב הזה החליטו חברות הביטוח לא לאפשר למצטרפים חדשים לקנות את הפוליסה, לפחות לא עבור מגפת הקורונה. כי הרי אי אפשר לקנות ביטוח לשריפות אחרי שסימני האש כבר הופיעו.

מדוע כשלו רוב הארגונים בהיערכות למקרה של מגפה עולמית, גם כשכבר הגיעו אליהם מבעוד מועד עם הצעה לביטוח ייעודי שהיה יכול להציל אותם? וולף מדבר על הכחשה. "בתעשיית הביטוח אומרים שביטוחים קונים תמיד אחרי אירועים ולא לפניהם". הסבר נוסף שהוא מציע קשור לבאג בסיסי באופן הפעולה של תאגידים. "מנהלים בתאגידים, האנשים שמקבלים החלטות על ניהול סיכונים, הם בעלי תקופת כהונה קצרה יחסית של חמש שנים בממוצע, אז איזה תמריץ יש להם להתכונן לאירוע שקורה פעם ב-50 או 75 שנה? מה שאני מקווה שיקרה בעתיד הוא שבעלי המניות, שהוותק שלהם בחברה ארוך יותר, ילחצו על הדירקטורים והמנכ"לים להגן על החברה מאירועים כאלה".

אם ליותר ארגונים היה ביטוח נגד מגפות, הקורונה הייתה גורמת לפחות פשיטות רגל ופיטורים?
"בדיוק. בגלל זה לחברות יש ביטוח נגד הוריקן ורעידות אדמה וביטוח נגד התקפות סייבר. חברות מהוות את מקור התעסוקה של העולם, אך הן נתפסו לא מוכנות לאפשרות של מגפה. עכשיו תראה, קוביד-19 הוא אירוע גדול שעולה טריליוני דולרים, אבל גם את הנזק של אירוע גדול אפשר למתן ולתת איזושהי הגנה. אפילו אם מדובר בכיסוי של 5%-10% מהנזק, זה עדיין הרבה".

ייתכן שבקרוב, לארגונים כבר לא תהיה ברירה אלא לרכוש ביטוח נגד מגפות. אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר גופים פיננסים בארה"ב סירבו להמשיך לממן בניית גורדי שחקים חדשים לפני שהיזמים שלהם רכשו ביטוח ייעודי נגד טרור. באותו האופן, ייתכן שבעתיד ידרשו גופים מממנים ביטוח ספציפי נגד מגפות מיזמים שירצו לבנות בני מלון, או מחברות תעופה שיחפשו אשראי לקניית מטוסים.

פיגוע ה־11 בספטמבר / צילום:  רויטרס
 פיגוע ה־11 בספטמבר / צילום: רויטרס

ובכל זאת, יש כאן עניין נוסף שצריך לקחת בחשבון. מארגני ווימבלדון שכפי שהזכרנו, דווקא נערכו מבעוד מועד, כבר הודיעו כי חברת הביטוח שנאלצה לשלם להם השנה לא תמשיך לבטח את הטורניר נגד מגפות בשנה הבאה. מכך אפשר ללמוד, שגם חברות הביטוח שעמדו מאחורי PathogenRX של וולף הן דווקא הצד שהרוויח ויכול לנשום לרווחה בזכות הכישלון במכירת הפוליסה בשנה וחצי שקדמה למגפה. אם פוליסות כאלה היו נמכרות, החברות היו תקועות היום עם חשבון ענק מבלי שגבו פרמיות כמעט בכלל.

האם במצב הנוכחי ועל רקע הנזק האסטרונומי שגורמת הקורונה לכלכלות העולם, חברות הביטוח בכלל יסכימו להתמודד בעתיד עם ביטוח מגפות? וולף סבור שכן, אבל תידרש כאן גם מעורבות ממשלתית.

"אחרי שהיזמים של גורדי השחקים בארה"ב לא מצאו מי שיבטח אותם נגד טרור בגלל הסיכון הגבוה שעוררו פיגועי ה-11 בספטמבר, הממשלה האמריקאית יצרה מנגנון שנקרא בק-סטופ (Backstop), שקובע שאם ההפסדים של חברות הביטוח יעברו סף מסוים, הממשלה תתערב ותשלם את היתרה. מנגנון בק-סטופ יעודד חברות ביטוח ליצור מוצרים חדשניים כי הן ידעו שיש גבול לכמה יוכלו להפסיד", טוען וולף. "כרגע, המבטחות עדיין עסוקות בלהבין את ההפסדים והחשיפה שלהן לאירוע הנוכחי, אבל כשנשתלט על המגפה הזאת תהיה הכרה בהזדמנות, זה בלתי נמנע. בעבר אמרו שגם לבטח נגד התקפות סייבר זה סיכון גדול מדי, אבל הטבע של חדשנות פיננסית הוא שתמיד יהיה מישהו שימצא דרך להבטיח את הסיכון".

סיכון גובר לקטסטרופה נוספת

מוזר לכתוב או לדבר על המגפות העולמיות הבאות בעוד אנחנו תקועים עמוק בלב זו הנוכחית, שסופה לא נראה כרגע באופק, אבל זה בדיוק מה שעושה וולף בחודשים האחרונים. הניתוחים של מאטביוטה מראים שהעולם חווה יותר מאלף מגפות בעשור האחרון, רובן נשארו למרבה המזל ברמה מקומית, אבל ברור לו שזה רק עניין של זמן עד למשבר הבריאותי הבא של העולם. במאמרים שפרסם בחודשים האחרונים במגזין טיים ובאקונומיסט, וולף מונה צעדים הכרחיים שהעולם חייב לנקוט כדי לא להיתפס לא מוכן שוב.

"העובדה שאנחנו נמצאים בתוך קטסטרופה אחת, לא מקטינה את הסיכון לאחת נוספת", הוא מבהיר. "אם אתה חושב על קוביד 19 כאירוע של פעם ב-50 או 75 שנה, זה לא אומר שב-50 השנה הבאות לא נחווה אירוע כזה נוסף או גרוע יותר. אפילו בימים אלו אנחנו במטאביוטה עוקבים אחרי שפעת מסוג חדש בסין. באופן כללי, אנחנו נמצאים עכשיו במצב מאוד פגיע והחוסן שיש לקהילה להתמודד עם עוד אירועים הוא מאוד נמוך, מה שמגדיל את הסיכון לקטסטרופה נוספת".

הצעדים שמציע וולף מתחילים באיסור עולמי כולל על סחר בחיות בר, שנושאות לפי הערכות כ-750 אלף נגיפים בעלי יכולת להדביק בני אדם. תוכנית PREDICT של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, שהמשיכה את יוזמת המודיעין הקדמי שייסד וולף, זיהתה בעשור האחרון מעל אלף נגיפים חדשים עם פוטנציאל מסוכן כולל זן חדש של אבולה.

אלא שהתוכנית הפסיקה את עבודת השטח בספטמבר 2019 לאחר שממשל טראמפ עצר את המימון לפעילותה, והמימון הוחזר רק באפריל כשהקורונה פגעה בארה"ב. יוזמה אפילו שאפתנית יותר שוולף מזכיר היא "פרויקט הנגיפים הגלובלי" שהוקם לפני כשנתיים ושואף לזהות את רובם של 1.67 מיליון הנגיפים על פני כדור הארץ בעלות של מיליארדי דולרים (ראו מסגרת).

"ככל שהקורונה היא מגפה הרסנית מבחינת החיים שאבדו והפגיעה בפרנסה, אני חושב שיש כאן גם הזדמנות", הוא אומר. "לפני 5-10 שנים היו רק אלפי אנשים שעסקו בשליטה במחלות, בארגונים ללא מטרת רווח, בגופים ממשלתיים או בחברות כמונו, אבל עכשיו כולם חושבים על מגפות ומביאים את המומחיות שלהם לנושא, ולכן אנחנו נמצאים ברגע חשוב. לאנשים יש זיכרון קצר מאוד, כך שאם אנחנו הולכים להשקיע בלהפוך את העולם לבטוח יותר ממגפות עתידיות, השנים הבאות הן הזמן הנכון, כשאנשים עדיין ממוקדים בבעיה הזאת. לא בלתי אפשרי שבעתיד יפרוץ אירוע גרוע יותר ואנשים יסתכלו אחורה ויגידו ‘כמה שקוביד-19 הייתה גרועה, אם לא היה לנו אותה, התוצאות היו הרבה יותר גרועות’". 

הפרויקטים שמנסים למנוע את הקורונה הבאה

וולף אומנם כבר לא צד נגיפים חדשים ברחבי העולם, אך יוזמות אחרות ממשיכות לנסות לספק מודיעין מקדים על נגיפים לא מוכרים בחיות בר, שעלולים יום אחד ליצור את המגפה הבאה.

אחת היוזמות הללו היא תוכנית פרדיקט (PREDICT) שהוקמה ב-2009 וקיבלה במשך עשור מימון של 207 מיליון דולר מהסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. במהלך העשור אספה התוכנית 57 אלף דגימות מחיות בר באזורים בעלי סיכון גבוה להתפתחות מגפות, כמו דרום מזרח אסיה ומערב אפריקה, כולל 10,000 דגימות מעטלפים ו-2,000 מיונקים. תוצרי הפעילות היו זיהוי של 1,000 נגיפים חדשים בחיות בר בעלי פוטנציאל לגרום למחלות ומגפות בבני אדם, כולל 160 נגיפי קורונה שונים.

התוכנית עבדה בשיתוף עם 60 מעבדות ברחבי העולם כולל מעבדה בעיר ווהאן בסין, שבה התפרצה מגפת הקורונה. אלא שבספטמבר 2019, חודשיים לפני התפרצות המגפה, הופסקה עבודת השטח שלה לאחר שהמימון שקיבלה נעצר בידי ממשל טראמפ.

ד"ר דניס קרול, אחד ממייסדי התוכנית, טען בראיון כי הפרויקט זכה לתמיכה נלהבת בזמן ממשל בוש ואובמה, אך בימי טראמפ "דברים החלו להסתבך". הוא האשים "ביורוקרטים שונאי סיכונים" בסגירת התוכנית. רק ב-31 במרץ, לאחר שמקרי הקורונה בארה"ב זינקו, קיבלה התוכנית מימון חירום של 2.3 מיליון דולר שאפשר לה לחזור לפעול במתכונת מצומצמת עד סוף השנה, כשגורלה לאחר מכן נותר לוט בערפל.

קרול עצמו הקים ב-2018 מיזם שאפתני אפילו יותר בשם פרויקט הווירום הגלובלי "Global Virome Project", השואף לזהות ולקטלג בעשור הקרוב את רוב 1.67 מיליון הנגיפים על פני כדור הארץ ולמפות את הגנום שלהם כדי לאפשר פיתוח תרופות וחיסונים נגדם. כיום רק 4,000 מהנגיפים בעולם זוהו.

העלות המוערכת של הפרויקט עומדת על 3 מיליארד דולר והמימון אמור להגיע מממשלות וארגונים לא ממשלתיים. היוזמה כבר קיבלה הבטחה למימון מתאילנד ומסין והייתה אמורה להתחיל לדגום את אוכלוסיית חיות הבר במדינות אלו השנה, אך המבצע מתעכב בגלל התפרצות הקורונה.

תוכנית גרנדיוזית זו סופגת גם לא מעט ביקורת מאנשי מקצוע על היותה יקרה ורחבה מדי במטרותיה, במיוחד כשבפועל, רק אחוז קטן מהנגיפים בעולם מסוגל לעבור לבני אדם ולהוות סיכון עבורם.

ד"ר נתן וולף

אישי: בן 49, מתגורר בסן פרנסיסקו, נשוי למחזאית לורן גונדרסון ואב לשניים
מקצועי: וירולוג, יו"ר ומייסד מטאביוטה, חברת אנליזה לסיכוני מגפות
השכלה: דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד במחלות מדבקות
עוד משהו: זכה לכינוי "אינדיאנה ג’ונס של ציידי הנגיפים"

צרו איתנו קשר *5988