לפעמים זול יותר להשקיע בבריאות מלהציל את הכלכלה

מתוך 185 מיליארד שקל שהבטיחה הממשלה להזרים למשק בעקבות משבר הקורונה, רק 10 מיליארד הופנו עד כה למלחמה בנגיף עצמו • לאור נתוני התחלואה, יותר ויותר מומחים מדברים על הצורך לשנות תפיסה - יותר כסף לטיפול בנגיף ולהשקעה במערכת בריאות, על חשבון הזרמת כסף למשק

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין
בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון / צילום: דוברות בית החולים רבין

ישראל יכולה להשקיע יותר במלחמה בקורונה, וזה גם יהיה משתלם כלכלית - מבלי לדבר בכלל על חיי אדם. במקום לספוג את נזקי המגיפה - להקטין את המגפה. זה נכון, המאבק במגפה, הסגר, והמגבלות, כבר גבו מחיר כלכלי כבד. אבל קרוב לוודאי שהפגיעה הכלכלית הייתה מתרחשת בכל מקרה: אף אחד לא רוצה להידבק בקורונה, ואין שגרה בצל מגפה. שבדיה למדה את זה על בשרה. כך שדווקא הקדשת עוד משאבים למאבק במגפה הייתה עשויה להקטין את הפגיעה הכלכלית שלה.

בינתיים, כבר הוקצו מיליארדים רבים לתוכניות הסיוע למלחמה במשבר הקורונה. כמה מתוכם מיועדים למערכת הבריאות? בתוכנית הסיוע הגדולה, העומדת על 105 מיליארד שקל (מתוכם 65 מיליארד שקל בהוצאה תקציבית והשאר בהלוואות), הוקצו כ-10 מיליארד שקל למערכת הבריאות. נכון לסוף יוני, 6.4 מיליארד שקל הועברו למערכת הבריאות. ואילו תוכנית הסיוע הנוספת שהועברה השבוע, בסך 80 מיליארד שקל, מתמקדת בהארכת רשתות הביטחון השונות לשנה הקרובה, ואינה כוללת הוצאה על בריאות.

חדשנות-וקורונה-לא-ממש
 חדשנות-וקורונה-לא-ממש

כלומר, השקעה של 10 מיליארד שקל במערכת הבריאות בהשוואה ל-185 מיליארד שקל שהוזרמו לחילוץ המשק.

את התוצאה כולנו מכירים: מספר מקרי הקורונה החדשים עומד על סביב 2,000 ביום, ומציב אותנו במקום מאוד לא מחמיא בהשוואה עולמית. עד כה, לא הצלחנו לייצר שגרת קורונה שתאפשר פעילות כמה שיותר מלאה של המשק בלי ליצור התפרצות נוספת. התוצאה היא גם עוד מקרי מחלה, וגם הידרדרות בתחזיות הכלכליות.

לשם השוואה, חבילת הסיוע הפדרלית שעברה בקונגרס האמריקאי בסוף מרץ, בסכום עתק של 2.3 טריליון דולר, מכילה על פי חישובי ג'יי.פי מורגן כ-180 מיליארד דולר המוקדשים למערכת הבריאות. וזאת בנוסף ל-8.3 מיליארד דולר שהוקצו בתחילת מרץ למלחמה במגפה עצמה.

ואילו בחבילת הסיוע שהעבירה גרמניה בחודש מרץ הוקדשו 156 מיליארד אירו למשבר, מתוכם כ-6.5 מיליארד אירו לתגבור והצטיידות מערכת הבריאות. ארצות הברית, כמובן, כושלת עד כה בהתמודדות עם המגפה, להבדיל מגרמניה (אם כי, כפי שראינו במדינות אחרות באירופה, איום הגל השני עדיין קיים). העניין הוא לא רק תקציבי החירום, אלא גם ניהול המשבר וההנחיות לציבור, וכמובן שיש חשיבות לשאלה איך נראתה מערכת הבריאות עוד לפני המשבר.

במילים אחרות, חלק מהמשאבים הנדרשים אינם בהכרח כספיים, אלא פשוט משאבי ניהול וקשב. ההשתלטות על מגפת הקורונה דורשת קודם כל לעבוד מסודר, וזו גם הייתה רוח הדברים של פרופ' רוני גמזו השבוע. המינוי של גמזו כפרויקטור הקורונה עשוי לסמן, באיחור משווע, תחילה של עבודה מסודרת ומושכלת יותר. גמזו דיבר השבוע במסיבת העיתונאים שלו על "התגייסות להורדת מקדם ההדבקה" ו"קרב להורדת העקומה כלפי מטה", וגם על מיגור הקורונה, אבל דיבר במקביל גם על "לשים את הכלכלה בפרונט". הרבה מדדים קונקרטיים לא היו שם.

ההשקעה בחילוץ הכלכלה מול ההשקעה בבריאות
 ההשקעה בחילוץ הכלכלה מול ההשקעה בבריאות

להשקיע יותר: אבל כמה?

מה זה אומר להשקיע יותר בקורונה? אפשר לשרטט כמה כיוונים. החל מניסיון למגר את המחלה כליל, דרך עיבוי ותגבור של שיטת ההתמודדות הנוכחית, ועד השקעה בחדשנות שתשפר את התמודדות מערכת הבריאות.

נתחיל בחזון השאפתני. במקום "לשטח את העקומה", אולי המטרה צריכה אחרת: אפס חולים. זו הטענה שהעלה לפני שבועיים בראיון ל"גלובס" ד"ר יניר בר-ים, העומד בראש מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות. ההגיון שלו: לשגרת קורונה, כזו שבה אנחנו מצמצים פעילות עד למציאת חיסון, יש עלות ענקית שמתמשכת לאורך תקופה ארוכה. כדי לשטח את העקומה אנו צריכים לשנות את אורחות חיינו מהיסוד - ומי יודע מתי יימצא חיסון? במקום זאת, מהלך יקר ודרמטי, אבל חד פעמי, שיאפשר לנו להשתלט על המגפה ולחזור פחות או יותר לשגרה, היה יכול להיות הרבה יותר משתלם כלכלית - וכמובן, לחסוך בחיי אדם.

ההצעה של ד"ר בר-ים היא לסגר נוקשה נוסף, שאחריו יוטלו מגבלות שיבודדו התפרצויות מקומיות. אבל סגר נוסף, כך הסתמן מדבריו של גמזו השבוע, לא עומד על הפרק: מבחינתו זה מוצא אחרון. אבל יש גם הצעות אחרות.

ד"ר יניר בר-ים / צילום: יח"צ
 ד"ר יניר בר-ים / צילום: יח"צ

הרציונל: יש הצדקה לכל הוצאה

למשל, התוכנית של זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול רומר מאוניברסיטת ניו יורק, שהתראיין גם הוא ל"גלובס". התוכנית של רומר מתמקדת בבדיקות קורונה בהיקף נרחב ביותר. תחילה בקרב בעלי מקצועות שיש בהם פוטנציאל להדבקה, למשל חובשים, אחיות, נהגי אוטובוס. בשלב הבא, רומר מציע לבדוק את כלל האוכלוסייה. בדיקת קורונה לכולם, פעם בשבועיים, או 650 אלף בדיקות ביום.

הוא משוכנע שזה אפשרי, גם אם נדרשת טיפה יצירתיות. "יש משהו לא בסדר עם מדינות שמאוד חדשניות טכנולוגית, אבל אומרות ‘אנחנו לא יכולות למצוא דרך לעשות בדיקות'. זה פשוט לא כזה קשה", לפי רומר.

הצעה דומה, להקמת מערך לאיתור כלל חולי הקורונה באוכלוסייה, העלה פרופ' דן בן דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי (ותלמידו לשעבר של רומר). במסמך שפירסם באפריל הסביר בן דוד שלאור ההפסדים למשק בכל יום השבתה, שאליהם מתווסף הנזק ארוך הטווח מהמשבר, "יש הצדקה לכל הוצאה" שתאפשר להגיע לכמות הבדיקות הנדרשת - כולל הכשרת עובדי מעבדה לפענוח הבדיקות.

"היינו יכולים לבנות את כל המעבדות, להכשיר את כל הלבורנטים, ולייצר את כל הבדיקות הדרושות כדי לבדוק את כולם, באחוז מאוד קטן מהעלות של לא לעשות זאת. ואז ניתן היה לפתוח את המדינה (לא את הגבולות) לחלוטין, בלי מסכות ובלי מגבלות תנועה כלשהן", הוא אומר עכשיו ל"גלובס".

ההיגיון הזה, לפיו זול יותר להימנע ממגיפות, מקבל ביטוי במחקר שהתפרסם החודש במגזין science. לפי הערכת המחברים, בהשקעה של כ-260 מיליארד דולר לאורך עשור אפשר יהיה להוריד משמעותית את הסיכוי לעוד מגפה. לפי המחקר, שיעור ההשקעה הנדרש בעולם כדי למניעת המגפה הבאה בעשור הקרוב הוא 2% בלבד מהנזק הכלכלי של הקורונה.

פרופ’ פול רומר / צילום: רויטרס

איך להוציא כסף: חירום מול התפשטות

אנחנו רחוקים כמובן ממספרים כאלה. ועדיין, גם מהלך להכפלת מספר הבדיקות יהיה משתלם, אפילו אם יעלה מאות מיליוני שקלים נוספים בחודש. זו הייתה רוח דבריו של פרופ' מרטין אייכנבאום, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, בכנס שקיים מכון אהרן במרכז הבינתחומי לפני שבועיים. "המשבר הכלכלי לא יסתיים עד שמשבר הבריאות יסתיים. כמעט כל השקעה אפשרית שנעשה כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי שווה את זה. קשה לתאר מצב שבו התשואות על בדיקות, איתור מגעים - כל הדברים הרגילים שכולם מסכימים שכדאי לעשות, אבל הם יקרים - לא שוות את זה".

עד כה, כאמור, הוקצו 10 מיליארד שקל למשרד הבריאות, כתקציב המלחמה בקורונה. פירוט חלוקת התקציב הזה מעולם לא פורסם. ל"גלובס" נודע כי הוא מוקצה למאמצים הבאים: כסף לבינוי מיטות חדשות, רכש בדיקות וחומרים לבדיקות, ציוד מגן, מכונות הנשמה, אשפוז בית, תמיכה בבתי החולים כדי לשמור את איתנותם הפיננסית, ופעילות מד"א.

כלומר, תקציב רב להתמודדות החירום המיידית עם הקורונה, אל מול תקציב מועט למניעת התפשטות הקורונה. התקציב הזה ניתן כאשר היה נראה כי הקורונה צפויה להיות בעיה של כמה חודשים.

חדשנות: כאילו אין קורונה

ומה באשר לחדשנות? בכנס מכון אהרן הסביר פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, שההגיון לפיו השקעה בהתמודדות עם המחלה משתלמת - תקף גם להשקעות בטכנולוגיות חדשות. אפילו אם הסיכוי שהטכנולוגיות האלה יקצרו בעשרה שבועות את תקופת ההתמודדות עם המחלה עומד על 5% בלבד, "הייתי מצפה לשפיכת כסף מטורפת לכל הטכנולוגיות שאנחנו מקדמים בעולם בנושא קורונה. ובמקום זה אין גוף חוץ ממפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שמנסה לקדם את זה בצורה כוללת".

יוג’ין קנדל / צילום: אוריה תדמור

בינתיים, מאות חברות ישראליות מציעות הצעות לשיפורים טכנולוגיים לטיפול בקורונה. חומרי חיטוי לאוויר ולמשטחים; אפליקציות לחיזוי וניבוי וניטור חומרת המחלה; בדיקות מסוגים חדשים - מהירות יותר, מדוייקות יותר, ביתיות יותר; מסיכות רב פעמיות שמגנות גם על עוטה המסיכה; וכמובן סוגים שונים של חיסונים ותרופות.

לא ידוע לנו על תוכנית לאומית מסודרת לבחינת הטכנולוגיות ולתמיכה בתקצוב הטובות שבהן, כמו גם אזהרה מאלה שמבטיחות הבטחות ללא כיסוי.

עם זאת, המדינה כן תומכת בהטמעה של טכנולוגיות חדשות, במגוון אופנים. משרד הבריאות משמש כלקוח לטכנולוגיות שרלוונטיות אליו, כמו אפליקציית המגן, אפליקציית חיזוי מוקדי הקורונה של חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס או אפליקציה חדשה הנמצאת בימים אלה בפיתוח, שתשמש "מרכז פיקוח" על כל המדדים של כל חולי הקורונה הפעילים. במקביל, ישנן טכנולוגיות שמיועדות לבתי החולים וקופות החולים, לעסקים או לציבור. אבל כרגע כל גורם מקבל את החלטה לגביהן בעצמו.

יש ניסיונות של המדינה לתמוך גם בטכנולוגיות האלה. מפא"ת עורך "האקתון מתמשך", של בדיקת טכנולוגיות רפואיות ושידוך ביניהן לבין לקוחות פוטנציאליים במערכת הבריאות. מקביל, ובשיתוף פעולה חלקי עם תוכנית מפא"ת, רשות החדשנות יצאה בתוכנית להשקעת 50 מיליון שקל בטכנולוגיות להתמודדות עם המשבר שיכולות להיות רלוונטיות גם בטווח הקצר מאוד. כ-900 הצעות הוגשו וכל הסכום כבר חולק.

יתר תקציב רשות החדשנות, כ-1.8 מיליארד שקל, הושקעו בתמיכה בחברות שאינן בהכרח בתחום הקורונה, כשמתוכם 500 מיליון שקל הוקצו להצלה של סטארט אפים שבלי התמיכה הזו כנראה שלא היו יכולים לסיים את השנה. במילים אחרות, בתקופת הקורונה השקיעה רשות החדשנות שקל אחד על פיתוחים הקשורים לקורונה, בהשוואה ל-36 שקלים עבור פיתוחים אחרים. ועולה השאלה: איך היה נראה מצב הקורונה בישראל אם היחס הזה היה קצת שונה? 

צרו איתנו קשר *5988