שר הבריאות: "אם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון"

בדיון בוועדת החוקה בכנסת הדף שר הבריאות את הטענות כי מדובר בהטיית נתונים נגד נושא התחלואה במגזר החרדי • "זה לא סוד שכ-50% מהתחלואה היא בקרב הציבור החרדי והציבור הערבי. זה דגל אדום למדינה"

שר הבריאות, יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר הבריאות, יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השר יולי אדלשטיין אמר בדיון בוועדת החוקה בכנסת כי "10 הרשויות האדומות בישראל שייכות לציבור החרדי או הערבי. יש גם ערים מעורבות אך גם בהן אלו השכונות; דווקא בדגש על חגי תשרי המתקרבים צריך לחשוב איך לא גורמים לתופעות שליליות בעקבות הדברים הכי משמחים בלוח השנה. במצב של 50 חולים ביום, הסבירות להדבקה יורדת ולכן נצטרך לקבל החלטה קרוב יותר לחגים" אדלשטיין מתנגד גם הוא לנסיעה ההמונית לאומן : "אם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון".

כותרת הדיון הייתה "אפליית בתי הכנסת במגבלות מחמירות תוך עיוות נתוני ההדבקה שהיו בהם". אבל אדלשטיין דחה את הטענה: "הציבור החרדי אינו מקשה אחת ואחרי המציאות הקשה של מרץ-אפריל הציבור החרדי ברובו מקפיד. זה לא סוד שכ-50% מהתחלואה היא בקרב הציבור החרדי והציבור הערבי. זה לא משפט מתנשא או גזעני, זה דגל אדום למדינה כי התנאים הסוציו אקונומיים הם כאלו שמספר הנפשות למטר מרובע לא מאפיין הרבה ציבורים נוספים ורואים את זה בנתונים". אדלשטיין הזהיר כי גם מגבלה על מספר המשתתפים בתפילות לא תמנע הדבקה שכן אינטראקציה בין עשרות אנשים במרחב סגור סביר שיהיה חולה קורונה במקום כזה. החלטה תתקבל קרוב יותר לחגים. "המצווה הגדולה ביותר היא לשמור על החיים. נעשה הכל שמצד אחד יוכלו להתפלל ומצד שני לא ידביקו את סביבתם".

לשאלת ח"כ אבידר על האפשרות להטלת סגר אמר אדלשטיין: "סגר זה הכדור האחרון שנשאר לך בקנה. אם אתה מביא לסגר ותוך שבועיים שלושה נשאר עם אותם נתוני תחלואה אתה יכול להרים ידיים ואנחנו מנסים מאוד לא להגיע לשם. נעשה הכול למנוע סגר אך זה תלוי מאוד בשמירה על ההנחיות".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה אמר כי לציבור החרדי יש שני דברים נורא חשובים, נשמת אפה של היהדות - התפילות בבתי הכנסת ועולם התורה והישיבות. "חייבים למצוא פתרון לבתי הכנסת, והישיבות שזה מה שמחזיק את העולם על פי אמונתנו. אם רוצים לדאוג שעשרות אלפי בחורי ישיבות לא יסתובבו בערים אדומות ובמשפחות עם 12 נפשות, צריך למצוא את הפתרון דווקא בישיבות. אם חלילה נדבקו מספר בחורי ישיבה אפשר לייצר אגף חולי קורונה שיעמוד בכל התקנים במקום לקחת אותם לביתם כשבדרך ידביקו את מי שסביבם. זה יהיה תחת פיקוח משרד הבריאות והמל"ל".

הרב הראשי דוד לאו הגן על ההחלטה לאפשר כניסה לישראל לתלמידי ישיבות וסטודנטים: "אותם 17 אלף סטודנטים, תלמידי ישיבות ואולפנות שיגיעו לכאן זו ברכה לישראל, כמובן לפי ההנחיות ובבידוד מתאים. אני לא מכיר מקום בארץ בו יש שמירה על הגבלות הקורונה כמו רוב מוחלט של בתי הכנסת. המרחב הפתוח לא צריך להיות מוגבל ב-20 אנשים כאשר הוא גדול ואפשר לשלוח אוכפים לוודא שעומדים בתנאים. קבעו תנאים ונעמוד בהם".

ח"כ אליהו חסיד (יהדות התורה) אמר כי חשיבות התפילה ליהודי בבתי כנסת אינה פחותה מבריכות או חדרי כושר. כמו לגבי הפגנות שאי אפשר לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ואני בעד, למרות שלא נשמרים הכללים, צריך לזכור שמדינת ישראל קמה כיהודית ודמוקרטית ומשום מה דילגו על היהודית. אנחנו לא מבקשים לערוך אירועים בבתי כנסת אלא להתפלל".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) תמך בעמדת חברי הכנסת החרדיים ואמר כי אסור לעצור את התפילה בבתי הכנסת ויש להקפיד על מקום מאוורר, מסיכה ומרחק שני מטרים. בוודאי לאפשר לאנשים להתפלל במרחב הציבורי. "אני לא מוותר על הכיסא שלי בבתי הכנסת בחגים הבאים עלינו לטובה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הזכיר כי ההגבלות נוגעות גם לבתי התפילה המוסלמיים.: "זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. התרענו על כך בחג הקורבן וברגע האחרון הודיעו על סגר. מי יכול לעמוד בזה? יש מסגדים שמכילים אפילו יותר מאלף מתפללים, אז איך נגביל ל-20?"

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו אמר כי אי אפשר לעשות התקהלות של אלפים אך ניתן יותר להתגמש". אנחנו מתחילים לראות ירידה, בטווח הארוך של תחילת ספטמבר נבוא עם תוכנית שלפיה ביישובים בהם מצב תחלואה טוב יותר יהיו תנאים מקלים לעומת יישובים עם תחלואה גבוהה. בטווח הקצר, לנסות לייצר כמה שיותר התאמות על בסיס הגיוני ומדעי מקצועי לבתי התפילה ועולם התרבות".