המחוזי דן בבקשת "גלובס" להסרת חיסיון בהליך המתנהל בין אליעזר פישמן לבנק אגוד

המיזוג הצפוי בין בנק איגוד לבין בנק מזרחי טפחות ימנע ניהול תביעה נגזרת נגד איגוד ודירקטוריון הבנק בגין אשראי שנתן הבנק לאיש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן, ולגורמים אחרים בערבותו האישית של פישמן. כך טען היום בא כוחו של בנק איגוד, עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר.

לשם טען את הדברים במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשת "גלובס" להסיר את החיסיון מעל התביעה הנגזרת שהוגשה על ידי שלמה גולובינסקי באמצעות עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור נגד איגוד ודירקטוריון הבנק והמסמכים שהוגשו במסגרתו.

לטענת לשם, כאשר המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי-טפחות, שצפוי לקרות בעוד כחודשיים, יהפוך לעובדה מוגמרת, גולובינסקי ייאבד את מניותיו בבנק איגוד ולא יוכל לייצג יותר את הקבוצה בנגזרת.

בפתח הדיון ביקש עו"ד לשם מהשופטת רות רונן, לדחות את בקשת "גלובס" הנתמכת בעמדת התובע, לקיים את ההליך באופן פומבי ובדלתיים פתוחות. לשם אמר כי אמנם עיקרון פומביות הדיון מעוגן בחקיקה אך לדבריו הדבר לא חל על כתבי בית-דין. במענה לשאלת השופטת רונן השיב לשם כי אמנם הפסיקה הכירה בעיקרון הפומביות גם בנוגע לכתבי בית-דין, אך לטענתו זכות הפומביות חלשה יותר כשמדובר בכך. לטענתו, מדובר בפרטי פרטים, שאין הצדקה לחשוף אותם.

בתגובה לכך טען הח"מ כי פסיקת בית המשפט העליון קבעה בפירוש שעיקרון פומביות הדיון חל אף על כתבי בי-דין, ללא סייג. עיתונאים זכאים לעיין ולפרסם כל כתבי בי-דין שאינם מתנהלים בדלתיים סגורות, והזכות לפרטיות או לשם טוב נדחית מפני פומביות הדיון, אף כאשר נטען שפומביות כתבי בי-דין תאפשר לצד אחד להשמיץ את הצד השני בתקשורת תוך קבלת חסינות מפני תביעת לשון הרע. עוד טען הח"מ כי מדובר בתביעה בעלת אינטרס ציבורי רב, וכי אין זה מתפקידם של הצדדים לקבוע אם פרטי הפרטים מעניינים את ציבור הקוראים או לא.

בבקשה שהוגשה לשופטת רות רונן נכתב כי "קיים עניין רב לציבור בפרסום תוכן הדיון וההליכים בתיק, ולא קיימת עילה להפכו לחסוי. לציבור ולעיתון, הבא בנעליו, עומדת הזכות ללמוד על הליכים הננקטים במדינת ישראל וכך גם במקרה זה, של תביעה ובה טענה להטבות באשראי שניתנו למר אליעזר פישמן".

לטענת "גלובס", "בעניין בנק איגוד, מדובר בבנק שאינו גדול ועם זאת התברר מתביעת חוב שהגיש בתיק פשיטת הרגל של פישמן, כי הוא חשוף לחובותיו של פישמן בסכום של כ-270 מיליון שקל המהווים כ-11% מהונו העצמי של הבנק".

עוד נאמר בבקשת "גלובס" כי: "מדובר בהליך נוסף הקשור בעניינה של פשיטת הרגל הגדולה בישראל, שבה נושים הבנקים המנהלים כספי ציבור, וזכותו של הציבור לדעת כיצד התקבלו ההחלטות הנוגעות להקצאת האשראי לפישמן, גם באמצעות אחרים".

היעדר יכולת פירעון

ההליך ש"גלובס" מבקש כי יהיה פומבי עוסק בבקשה לניהול תביעה נגזרת נגד בנק איגוד וחברי דירקטוריון הבנק על ידי בעל מניות בבנק, שלמה גולובינסקי. באמצעות עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור, מבקש גולובינסקי מביהמ"ש לבדוק אם חברי הדירקטוריון בבנק הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם. זאת, כשלא מנעו מהבנק להעניק הלוואות לפישמן, חרף הסתבכותו הפיננסית.

גולובינסקי טוען כי החובות נוצרו עקב הלוואות שנטל פישמן או הלוואות שהיה ערב להן, במשך שני העשורים האחרונים. לטענתו, אף שמועד הפירעון של הלוואות שקיבל פישמן חלף, "עמד הבנק כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה שרואה כי חובו אינו מוחזר".

לטענת גולובינסקי, השעבודים הרשומים לטובת הבנק נרשמו לכאורה רק לאחר שפישמן הפסיד מאות מיליוני דולרים בעקבות הימור כושל על הלירה הטורקית ב-2006, וגם שעבודים אלה קיימים על נכסים ששוויים הוערך ב-5 מיליון שקל בלבד. "הנסיבות האופפות את פועלם של הבנק ונושאי המשרה בו חוצות שיאים בחומרתן. הבנק ידע כי חובות של פישמן כלפיו יכולים לגרום לנזק אדיר, וכי פישמן אינו יכול לפרוע חובותיו", נאמר בבקשה.

מנגד טען עו''ד נאור כי גם אם המהלך של הצעת הרכש יצליח, ולדבריו זה בכלל לא בטוח, אזי הוא יקבל מניות בחברה שתחזיק מאה אחוז מהמניות של בנק איגוד. הוא יישאר בעל מניות ובוודאי שיהיה לו עניין לממש את הזכות של הבנק לבוא חשבון עם אותם נושאי משרה שגרמו לו נזק.

גולובינסקי תומך בבקשת "גלובס" להסיר את החיסיון מעל ההליכים. בתגובה שהגיש לבקשה נאמר כי "יש לאפשר לנהל את ההליך באופן פומבי ובכלל זאת לסרוק את כל כתבי הטענות שהוגשו בתיק, לרבות התצהירים שהוגשו בתמיכה לכתבי הטענות למערכת 'נט המשפט' ולקיים את ההליך בדלתיים פתוחות".

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות ב"גלובס", מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי.