ועדת הכלכלה אישרה: החזר החוב של חברות התעופה לנוסעים יידחה ל-1 באוקטובר

במטרה לאפשר אורך נשימה לחברות התעופה הוחלט בוועדה לדחות את מועד ההחזר שנקבע בתחילה ל-14 באוגוסט • ח"כ מרגי: "למרות התסכול מהתיקון הנוכחי, הדבר מתבקש מאחר והחלופה של קריסת חברות התעופה היא גרועה יותר"

ושוב ועדת הכלכלה מתכנסת, ושוב חוק התעופה על הפרק. את הדיון שהתקיים אמש קטע יו"ר הוועדה יעקב מרגי בכעס,  אחרי שלא נכחו בדיון נציגי משרד הבריאות, התחבורה והאוצר.

הדיון כונס לבקשת רשות התעופה האזרחית, שביקשה לדחות את מועד ההחזר של כספי הצרכנים על טיסות שבוטלו, זאת מה-14 באוגוסט - המועד הנקוב כעת - ל-1 באוקטובר. המטרה: לאפשר אורך נשימה לחברות התעופה.

ככל הנראה הצרכנים יחכו להחזר הרבה אחרי אוקטובר

האם ה-1 באוקטובר הוא תאריך ישים? גם מרגי העלה את הסברה שכנראה זהו לא התאריך האחרון, כלומר שהצרכנים עוד יחכו זמן רב לכספם. ולמרות כל סימני השאלה הוחלט כי החוב של חברות התעופה לצרכנים יידחה ל-1 באוקטובר. חברות תעופה יצטרכו להציג לרשות התעופה האזרחית ירידה של 70% במחזור ברבעון השני של 2020 לעומת הרבעון המקביל ב-2019 (באמצעות דוח חתום על ידי רו"ח חיצוני לחברה) כדי לקבל אישור לדחות את התשלום ללקוחות. במילים אחרות - מי שהמתין לקבל החזרים על טיסות שבוטלו, ימשיך להמתין ולקוות שהמועד הזה אכן יגיע ולא יידחה שוב.

עו"ד דן פוגלמן, היועמ"ש של אל על, הסביר כי עד סוף אוגוסט אל על צריכה להחזיר ללקוחות ישראלים 60 מיליון דולר, הדחייה עד ה-1 באוקטובר תעלה את הסכום ל-80 מיליון דולר. סך החוב למחזיקי הכרטיסים מסתכם ב-270 מיליון דולר היום. לכן, הוא השיב לחברי הכנסת שתהו האם הסיוע בהיקף של 400 מיליון דולר יספיק לאל על כי "סכום של 150 מיליון דולר בהנפקה ועוד 250 מיליון דולר בהלוואה, מכסה את זה. מלבד כך יש לנו חובות אחרים". ישראייר חייבת עוד כ-10 מיליון דולר, מתוכם החזירה 2 מיליון דולר, וארקיע חייבת 5 מיליון דולר מתוכם השיבה 2 מיליון דולר לטענתה.

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר, התייחס למצבן הכלכלי הקשה של חברות התעופה. "ישראייר וארקיע נמצאות במצב יותר טוב מאל על". על המתווה שאל על אמורה להתרומם בזכותו הוא אמר "זה מתווה ששולח את אל על להנפקה ציבורית של 150 מיליון דולר ועליו תהיה הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה של 75%, זה נותן לאל על דלק כלכלי להחזיר כספים לנוסעים הישראלים וגם להתניע ולהתחיל לעבוד ברגע שיפתחו השמיים ולערוך שינויים בהתאם.

"החלופה של אל על, אם היא לא הולכת להסדר הזה, כלומר אם בטעות מגיעים אליה בגלל הרבה דברים אחרים, היא הקפאת הליכים. מבחינת סדר הנשייה הנוסעים עוברים לסוף התור. אנחנו רוצים לוודא שהחברה הזו ממשיכה לפעול ומצליחה לעמוד במחויבויות שלה בין היתר לנוסעים". מרידור מניח שהחברות יוכלו לשלם לצרכנים ב-1 באוקטובר את חובן.

"אם אל על לא תחזיר כספים לצרכנים היא חשופה לתביעות"

עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, התייחס למתווה פתיחת השמיים שטרם פורסם לציבור. "אנחנו פועלים בערוץ של פתיחת השמיים ומתכוונים לעמוד ביעד של קביעת המתווה. קבענו את 16 באוגוסט". מלכה התייחס למתווה של מדינות ירוקות ואדומות, ואמר כי "ביקשנו ממשרד הבריאות לקצר את תקופת הבידודים, לקיים מתווה מיוחד לאנשי עסקים, מתווה לקפסולות של קבוצות מאורגנות של תיירים שיגיעו לישראל. מקווים לעמוד בזה לקראת השבוע הבא". מלכה התייחס למכרז להקמת מעבדה בנתב"ג, מה שיקרה במקרה הטוב באוקטובר.

ד"ר אשר שלמון, מנהל היחב"ל במשרד הבריאות, הוסיף כי "אנחנו מוכנים להתקדם למודל המדינות הירוקות. המתווה עוסק ביכולת של אזרחים ישראלים להיכנס ולצאת ללא צורך בבידוד וללא צורך בבדיקות. הרשימה כל יום משתנה. זה מתווה בעייתי כי מדינה  ירוקות כמו אוסטריה הפכה לאדומה ובריטניה שהייתה אדומה מובהקת הופכת ירוקה. יש 11 מדינות שכרגע ברשימה.

"אין לנו רצון לדחות או לעכב את הפרויקט הזה. נאפשר לאזרחים לעשות בדיקה שמחויבת כדי לטוס, נעמוד על זה שהתוצאה תתקבל תוך 24 שעות. מדינות אדומות כמו ארה"ב זה נושא כאוב ומורכב, ואנחנו רגישים וזהירים. כרגע הבידוד עומד על 14 ימים בדומה לרוב מדינות ה-OECD אבל מתקיים דיון לרדת ל-10 ימים או עם שילוב של בידוד מקוצר ובדיקות, זה מתווה שלא מקובל ברוב העולם אבל אנחנו בוחנים אותו. הקלות נוספות תלויות במצב התחלואה. כל תחזית שחזינו התבדתה".

ח"כ עידן רול דרש לדעת מה קורה במצב שבו אל על לא תמצא בנק מלווה. רול ביקש התחייבות שהחברה תחזיר כסף לצרכנים ויו"ר הוועדה חה"כ יעקב מרגי הזכיר כי "אם אל על לא תחזיר כספים לצרכנים היא חשופה לתביעות. האינטרס של אל על הוא לגמור עם זה".

הצעות שהעלו חברי הכנסת יבגני סובה ובועז טופורובסקי להקמת קרן על ידי המדינה שתשיב כסף לצרכנים נדחו על ידי מרידור, שאמר שאין הבדל בין כל תחום אחר שבו צרכנים לא קיבלו מוצר או שירות שעליו קיבלו. סובה אף הציע שמשרד התחבורה יקים מוקד מענה טלפוני לפניות הציבור לכלל החברות בנושא זה. ברקע הוא בוודאי יודע שהחברות זנחו את נושא שירות הלקוחות וכי אין מי שישיב לפונים, אבסורד נוסף שמנומק בחסות קורונה.

חה"כ תמר זנדברג הציעה שחברות התעופה ימכרו כרטיסים לטיסות עתידיות במתכונת של גיוס המונים בידיעה שקשה יהיה להגדיל הכנסות כל עוד השמיים סגורים. חה"כ אחמד טיבי, יוזם חוק התעופה, התנגד לדחייה על גב הצרכנים. "אמרנו שהצרכן אינו הפתרון למצוקות הכלכליות - לא של המדינה ולא של חברות התעופה. יש להציל את החברות על ידי סיוע ישיר מהמדינה. אני מביע מורת רוח מהקלות שבה אפשר לבוא לוועדת הכלכלה ולבקש הנחה ולעזאזל האזרח. אף אחד לא יודע מתי יתחילו הטיסות, איך אפשר לאשר דחייה אם לא יודעים מתי יחזרו לטוס. אני מאוד מתקומם על החוק שהוא אנטי צרכני ברמות".

מרידור הזהיר כי "אם החוק לא יתוקן אל על לא תוכל לשלם את הכסף. זה יכול לסכן את החברה". ואכן החוק אושר אחרי שתי ישיבות.

היו"ר מרגי אמר בתום הדיון כי "חברי הוועדה גילו אחריות באישור הדחייה הראשונה, וכעת מתבקשת אחריות נוספת. למרות התסכול מהתיקון הנוכחי, הדבר מתבקש מאחר והחלופה של קריסת חברות התעופה היא גרועה יותר".