ג' צוחקת כשהיא אומרת שהיא בת 58. "אני לא מרגישה ככה, לא פיזית ולא נפשית. אולי יש לי קצת יותר חוכמת חיים", היא אומרת, אבל מתקשה למצוא עבודה. היא מחפשת באינטנסיביות מאז אפריל, אז פוטרה מתפקידה כמנהלת פרויקטים בעמותה, ובעשרות הראיונות האחרונים הכף הוכרעה כשהיא ענתה על השאלה: בת כמה את?
משבר הקורונה מתואר בעולם ובישראל כמשבר של הצעירים, בני ה-20-34 שהיו 47% מכלל העובדים שהוצאו לחל"ת ועבדו בענפים הפגיעים ביותר. אבל לצד הצעירים יש פלח גיל נוסף שראוי להתייחסות מיוחדת - בני ה-50 פלוס, לעתים גם 45 פלוס, שרבים מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת ויתקשו לחזור למעגל העבודה בתום המשבר. לפרישה מוקדמת כפויה כזאת עלולות להיות השלכות על חסכונות הפנסיה ועל יכולת ההישרדות הכלכלית של רבים.
יותר-מבוגרים-מחפשים-עבודה-לאתר
יותר פניות מ"מבוגרים צעירים"
נ' מספרת שהתחילה את הקריירה שלה בתעשיית ההייטק כמזכירה והתקדמה עם הזמן לתפקידי מנהלת רכש וניהול מוצר. "עבודה אינטנסיבית של שעות ארוכות ונסיעות לחו"ל", היא אומרת. "בגיל 48 הגעתי לרוויה מההייטק והתפטרתי כדי לעבור לעבודה במגזר השלישי. הייתי מוכנה לוותר על שכר ולעשות משהו בשביל עצמי. מכרתי את הדירה בתל אביב, עברתי ליפו ונסעתי לחו"ל בפעם הראשונה לא בשביל עבודה". בסופו של דבר מצאה עבודה בעמותה, תחילה בחצי משרה ואחר כך כמנהלת פרויקטים.
ומה קרה בקורונה?
"המשכורות של אנשי עמותות מגיעות מתרומות, והתרומות הפסיקו להגיע אז פוטרתי. מיד התחלתי לחפש עבודה, ואז התחילה המסכת הלא נעימה שבנאדם בגיל הזה יכול לעבור, בלי שיכירו ביכולות ובניסיון שלו. זה התחיל בשיחות טלפון שהיו מדהימות, גם שיחות זום שבהן לא הבחינו בגיל שלי, ואז איזה עשר פעמים ברציפות הגענו לקטע של הגיל. למרות שזה אסור, אפילו ברשות מקומית שאלו אותי בת כמה אני והיה ברור שבזה זה נגמר. הנימוק באחד המקומות היה שהם לא מחפשים מישהו שזה יהיה עבורו תחנת מעבר. זה לא שינה כשאמרתי שאני לא מתכוונת להפסיק לעבוד גם כשאגיע לגיל הפרישה".
מה לדעתך חוסם מעסיקים בגיוס אנשים בגילך?
הבנאדם שיושב מולי הרבה יותר צעיר ולא יכול להכיל את הניסיון שלי, הם כאילו מפחדים. אז נתנו לי תירוץ שאני דומיננטית מדי. יש לי קורות חיים מצוינים שאנשי מקצוע בדקו ושפצרו. חזרו אליי המון, אבל זה נגמר בשיחה על הגיל. זה כל כך מתסכל ומייאש.
"בנאדם לא נולד עם ניסיון. את הניסיון את רוכשת במשך שנים. למשל אני יכולה לעמוד הרבה יותר טוב מאדם צעיר בעבודה של לחץ במשרד. פחות מתרגשת מצעקות ולחץ בעבודה. אלה דברים שאנשים מבוגרים יכולים להיות טובים בהם יותר מצעירים".
גם השכר שמציעים הוא מביש, אומרת נ'. "אין בושה להגיד לבן אדם לעבוד משרה מלאה מ-8:00 בבוקר עד 19:00 בערב תמורת 6,000 שקל פלוס נסיעות. אני לא סופרת שעות בעבודה, התרגלתי מההייטק גם לעבוד בבית וגם בשישי-שבת. אני לא רוצה אפילו עשרת אלפים שקל. בעמותות משלמים מעט ואני יודעת מה זה לעבוד ב-8,000 שקל, עם הבונוס שאני מרגישה שאני תורמת לחברה".
ג' מחפשת עבודה גם דרך האתר "דרוש ניסיון" של עמותת והדרת, אף שהיא עוד לא הגיעה לגיל היעד, 60+. בעמותה אומרים כי במאי 2020 הגישו 309 אנשים 590 מועמדויות, לעומת מאי 2019 - שבו הגישו רק 77 אנשים 279 מועמדויות. "בתקופת הקורונה יש פניות מרובות של מחפשי עבודה שהוצאו לחל"ת וכן אנשים שפוטרו וזקוקים לפרנסה", אומרת מייסדת ומנכ"לית העמותה ריבי בלר. "מבחינת חתך הגילאים, הוא צעיר יותר מזה שאליו מורגלים בעמותה".
פגיעה בביטחון הפנסיוני
הבעיה של תעסוקת מבוגרים הייתה קיימת עוד לפני המשבר. לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, שיעור ההשתתפות של בני 35-44 בשוק העבודה עומד על 85% והוא יורד ב-16% אחרי עשור, בקרב בני 55-64. הסיבות לכך מגוונות. הסיבות מגוונות, אומרת יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. "יש נשים שעוזבות את העבודה כדי לטפל בהורים מבוגרים. יש אנשים שעובדים בעבודות פיזיות ונשחקים. יש שרוצים לעשות שינוי ואומרים זה עכשיו או אף פעם, יש בכירים שהגיעו לקצה ההתקדמות, ולא תמיד זה פשוט. יש אילוזיה שבחוץ כולם מחכים לך ואתה מגלה שיש הרבה אחרים בתור. ככל שתוחלת החיים עולה האינטנסיביות יותר גבוהה. ככל שהשוק עובר להיות עם קצבים מהירים של החלפת משרות זה יותר קשה ותלוי בכמה אתה מגיע ערוך לשלב הבא בקריירה".
משבר הקורונה רק החריף את הבעיה. לדברי ד"ר עדי ברנדר, ראש אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, "בשל עוצמת הזעזוע, במשבר הנוכחי נפלטו מבוגרים רבים ממקומות העבודה - כמו הצעירים. אבל בהינתן שהם כבר נפלטו, המבוגרים עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר. יהיה קשה להחזיר אותם לתעסוקה. את מי לא יחזירו? את העובד המבוגר. כי הוא לרוב יותר יקר, יש לו פחות מיומנויות בסיסיות מלצעירים ואולי גם אופק תעסוקה קצר יותר. אם מקום העבודה שלהם נסגר, המבוגרים יתקשו יותר למצוא מקום עבודה חדש, כפי שהיה גם לפני המשבר. לכן נדרש שהמאמץ הממשלתי יתמקד דווקא במבוגרים. עבורם הזמן הוא מאוד יקר, מישהו עם אופק תעסוקתי של עשר עד 15 שנים צריך להכשיר די מהר כדי שייוותרו מספיק שנים עד הפרישה".
פרופ' יותם מרגלית, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביע על התנגשות בין שתי מגמות עולמיות: הזדקנות האוכלוסייה, בבריאות טובה, ומגמת המחשוב והאוטומציה. "המבוגרים רוצים ויכולים לעבוד יותר שנים אבל רמת המיומנויות שלהם נמוכה", הוא אומר. "הדאגה העיקרית היא היפלטות משוק העבודה 12 שנים לפני הזמן. יש פה אובדן של 12 שנים עם תעסוקה והכנסה שאמורה לתרום לביטחון הפנסיוני".
לפי ניתוח שעשה מרגלית והוצג בכנס הורביץ ב-2019, אך טרם פורסם, בישראל יש 1.1 מיליון איש בני 50 עד גיל הפרישה, ש-320 אלף מהם לא עבדו. רבע מהם עבדו במשרה בהיקף גבוה עד גיל 45-50 ונפלטו משוק העבודה. זו הקבוצה שמרגלית ממליץ להתמקד בה. "מישהי שהייתה עקרת בית כל חייה, להחזיר אותה בגיל 55 למעגל התעסוקה זה הרבה יותר מסובך. אבל אנשים שעבדו יותר קל להחזיר, מדובר פה בכ-75 אלף איש. המדיניות מצד המדינה צריכה להיות הרבה יותר פעילה ומניעתית - עד הקורונה כמעט כל המשאבים של המדינה כוונו כלפי המובטלים. אבל צריך גם לכוון מאמצים לאותם עובדים מבוגרים שעומדים בהסתברות גבוהה להיפלט משוק העבודה, למשל לסבסד למעסיקים שלהם הכשרות מקצועיות. אם נעזור להם להישאר עוד כמה שנים בשוק נצמצם את תת-התעסוקה שלהם".
"בתוכניות הנוכחיות להכשרות מקצועיות אין התייחסות לגיל הזה, להיפך, ההכשרות מוכוונות לצעירים, למרות שדווקא קבוצת המבוגרים עלולה להיפגע יותר מהמשבר", מוסיף ברנדר. "לפי תרחישי הבסיס, אם נמצא חיסון או נלמד להתנהל עם הקורונה, נצא מהמשבר בסוף 2021 ונגיע לאבטלה של 6.5%-7%. הצעירים ימצאו שוב עבודה, ובניגוד למה שנאמר אני לא מעריך שבתרחיש כזה יהיה פה דור אבוד כמו במשברים כלכליים קודמים, שנוצרו בגלל כשלים מבניים בכלכלה.
"למבוגרים רבים חסר סט של כישורים בתחומים של עבודה בסביבה הדיגיטלית. כל מעסיק רוצה את הכישורים הבסיסיים כמו כישורי מחשב, שימוש באפליקציה ואנגלית. הוא לא יכשיר את העובדים שלו בזה, ודאי לא כשאופק התעסוקה שלהם קצר בגלל הגיל, ואלה הכישורים שהמדינה צריכה לעזור לפתח בהכשרות".
סטריאוטיפים חדשים בעקבות הקורונה
לפרישה המאולצת של עובדים מבוגרים יש גם נזקים פסיכולוגיים, אומר פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה מהפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, בעקבות הקורונה פתאום נהייתה הגדרה חדשה למונח "זיקנה". "אנשים מגיל 50-60 הפכו להיות זקנים בגלל שהם בקבוצת סיכון. אם אתה מוגדר כזקן, לא רוצים להעסיק אותך נתפס כפחות אטרקטיבי ולזה נלווים כל הסטריאוטיפים השליליים שמשויכים לזיקנה.
כיום, משרד העבודה מפעיל יחד עם ג'וינט ישראל את תוכנית "אמצע הדרך" שגיבשה פיילוטים לליווי עובדים בני הגילים האלה ולשירות "מאצ'ינג" למעסיקים, במטרה להתמודד עם תופעת הגילנות. במחצית הראשונה של 2020 השתתפו בתוכנית 640 איש ובסך הכול מתחילת התוכנית 2,682 איש. לדברי איתן, בתקופת הקורונה חלה עלייה חדה בכמות הפניות.
לדברי איתן, מנהלים צעירים חושבים שמנהלים מבוגרים מהם לא יקשיבו להם, יסתרו אותם. "הם חושבים, האם הוא יבין את הדינמיקה החברתית? האם הוא יהיה מוכן לעשות עבודות ב'רצפת הייצור'? התפקיד של משאבי האנוש וההנהלה הבכירה הוא לטפל בכל הסוגיות האלה של הגילנות".
דרור שקולניק, 64, חווה את תופעת הגילנות כבר 13 שנה מאז נאלץ לסגור את ההוסטל לנפגעי נפש שהקים ותפעל. "אם אין לך מקצוע מאוד מוגדר: מהנדס מחשבים או כירורג ולמדת פעם מדעי הרוח והיית עצמאי, מה שנשאר לך פחות או יותר זה שתי אופציות: לעבוד עם ילדים או עם קשישים. בתחומים האלה משלמים לא טוב. כששלחתי קורות חיים, שהם לא מן הגרועים, כמעט לא חזרו אליי. כיום אני חמישה שבועות עובד במט"ב, עושה ביקורי בית לקשישים, בשכר סביר, אחרי תקופה שבה לא עבדתי, עוד לפני הקורונה. לפי חישוב שעשו לי אני אמור לקבל בפנסיה איזה 620 שקל, אז אני לא רואה מצב שאני מפסיק לעבוד".
לדברי ברנדר, יש גם מעסיקים שרואים את היתרונות. "מעסיקים רבים אוהבים אנשים מבוגרים. הם אומרים: אדם מבוגר שאני מכשיר כבר לא יעזוב - ואכן זה מה שראינו בשוק העבודה לפני המשבר. צעיר לא יעבוד על רצפת הייצור בשביל עוד אלף שקל, הוא ילך לעבוד בחנות בקניון. גם בעבודות משרדיות מעסיקים רבים חושבים שאנשים מבוגרים הם יותר אחראים, יש להם יותר קשב, נכונות לשרת לקוחות. זה משהו שבהחלט יש לו שוק".
פלגי מעלה נקודת יתרון נוספת: "אם מביאים בחשבון את ימי המחלה שהורים לילדים צעירים לוקחים ואת מספר המעברים בין מקומות עבודה, הרי שעובדים מבוגרים הרבה יותר פנויים. אני לא קורא להפסיק לקחת הורים לילדים צעירים, אלא לא לפחד לקחת אנשים בגילאי 55, שהם מצוינים, אחראים, בעלי ניסיון ולא מפספסים ימי עבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
